זה קטע שאני לא אוהבת אצל שם,שהוא ציני כלפי העולם
לא ששם הוא מהדיירים החביבים עליי,ההפך מכך. אני רחוקה מלחבב את מי שהוא.
פשוט בשלב כזה אני כן מצליחה למצוא בו פה ושם רגעים יפים,ורגש שמעניין אותי לראות, הוא כבר לא רק בלתי נסבל בעיניי.
 
אבל זה ספציפית חלק שאני ממש לא אוהבת לראות. איך הוא לוקח רגעים עם רגש של אחרים ופשוט מלגלג אותם ומגחיך אותם.איך הוא מגלגל עיניים על חוויות אישיות של אנשים ועל החשיבות של זה עבורם,איך הוא אומר לאנשים מה הם צריכים לחשוב ולהרגיש ולהתנהג.
 
הוא לא היה נוכח בשיחה של אינדל ושרון,לא הרגיש את האווירה ואת סערת הרגשות ואת העובדה שאינדל היה על סף בכי ,אבל מרשה לעצמו להגיד "וככה עושים טלוויזיה" על העובדה ששרון חיבק את אינדל בסוף.
 
כשהוא שאל את אנסטסיה איך שרון הגיב לדברי אינדל,היה אפשר לראות עליו איך גלגלי המוח שלו חושבים איזה תגובה צינית להגיב. כי תכלס זה לא משנה מה שרון היה עונה לאינדל ,שם היה מוצא משהו ציני להגיד על הסיטואציה.
ואז גם הלך להגיד את אותו המשפט לאינדל,לנסות לשכנע גם אותו להרגיש אחרת על החיבוק הזה.
