אני רואה את זה קצת אחרת.הייתי נבוכה כשהיא לא הסתירה
את הקינאה .כשלא היתה לה שליטה עצמית וזה בא לידי ביטוי באופן גלוי.
ז"א,כשהיא כמעט ולא דיברה עם מגי,מריה.
כשלא היתה לה כמעט תקשורת עם אפ אחד בבית
כשהיא באמת בכתה לכולם כל יום בגלל ישראל
כשהיא הוציאה עצבים על כולם בגלל ישראל
כשהיא רדפה אחריו פיזית לכל מקום וניסתה לשכנע אותו שיהיה איתה
השבוע אני רואה שינוי גדול בגישה.גם אם לא אמיתי והיא נאכלת בפנים היא כן שולטת במעשי.אני מקווה שאני מסבירה עצמי נכון.
אני "מוותרת" לה על הקטנות כי הלב שלה שבור.היא עובדת על זה.היא אמרה לסימה שהיא יודעת שהיא לא אמורה להתנהג בצורה כזו..שזה פוגע בה ובסובבים.
אני מעריכה בה את המודעות עצמית שזה מצרך נדיר בבית האח.
אני סולדת מנשים שלא מכבדות עצמן,אבל בתמי אני אוהבת את הישירות,פגיעות,לוחמנות בין אנשים וביחוד בינה לבין עצמה,לכן אני עוצמת עין לניואנסים .
אני בהחלט יכולה להבין את המבוכה שלך מאחר ואני הובכתי שבוע שעבר.
אבל השבוע רציתי וראיתי שינוי.