העריכה של שני בפרק
נכון, הוציאו אותה סטוקרית והפרצוף שלה כשהיא צפתה מלמעלה בדן ואורנה היה נראה לא מאוד נעים, אבל אני חייבת להגיד שדווקא העריכה הזו קצת מזכירה לי את ימי שי חי, להבדיל אלפי הבדלות ביניהם (לטוב ולרע).
 
שני מבודדת מאוד בבית, גם מי שמדבר איתה לא באמת "אוהב" אותה. אנדל היחיד שמחבב אותה וגם זה לא תמיד ברור, אורנה כאילו בקרבתה אבל מדברת עליה מאחורי הגב (שלא לדבר על הקשר עם דן), מעיין נגררת אחרי אביחי. בקיצור, אנדל צדק - יש עליה חרם, גם אם הוא לא מאוד מדובר. העניין הוא שפה מדובר בבחורה שפשוט נדחית על ידי הסביבה שלה לא בגלל משהו ספציפי שקרה, אירוע או ריב. הם לא יודעים איך לאכול אותה, וזה מה שגורם לכל החיכוכים והאיבה כלפיה.
 
מה שזעזע אותי בפרק הזה, וכן "זעזע" זו המילה, זה הקטע שהיא באה לנסט לספר לאביחי על השיחה ששמעה במטבח, והוא לא רק שענה לה כמו בהמה כשהיא באה לטובתו, הוא עוד הלך לספר לשם כמו מטומטם והם כולם מתנהגים אליה כמו אפסים. היא רוצה שיקבלו אותה, היא מרגישה לבד, ויש שם חבורה של "מלכי הכיתה" שעושים לה טובה שהם מוכנים לענות לה בכלל. לרגע תהיתי אם אנחנו צופים בתיכוניסטים או באנשים בוגרים.
 
לראשונה מאז שפרה יש לי פייבוריטית של ממש, שאני אשכרה רוצה לסמס לה, והלוואי ששני תיקח את הפרס הזה, או לפחות תגיע לגמר לנגד עיניהם המשתאות של חבורת האפסים שסביבה.