לא קוראת בפייסבוק אבל מביעה פה את דעתי.
מה כבר יכול היה להיאמר שלא נאמר כבר?
 
כל מה שסימה לא תגיד לה אלו דברים שנכתבים על אביבית כבר שנים.
והם גם לא מנותקים מהמציאות (כמו שאני רואה אותם).
 
באותה מידה אפשר יהיה לומר שאביבית עושה שימוש דוחה ב"כוח" שלה מבחוץ. החקירה שהיא עשתה על סימה בגוגל לפני שנכנסה. על בעלה ועליה ושליפה של רסיסי מידע כל פעם קצת (כל ריב וכל שיחה על סימה), הכניסה שלה לכיס של מה שיש או אין לבעלה של סימה בבנק (מידע לא אחראי).
וכל זה כדי שישמש לה כלי ניגוח בסימה.
כל אלה הם קריאת תיגר.
 
אז אביבית רחוקה מלהיות קורבן בסיפור.
היא לא תמימה.
וכשמישהי משרבבת שפתיים, מענטזת בחצי עירום על גבול העירום המלא, מטיפה לחיים של מתן ל'גבר שלך' ועוד כל מיני תאוריות מטופשות. מישהי שמוכרת את גופה ומשתמשת בו כפרנסה, לא יכולה לבוא ולבכות שביקרו אותה על זה.
 
על אביבית נאמר: אם את גרה בבית מזכוכית אל תזרקי אבנים.
 
אז כן. הפעם הצדק בעיני הוא בדבריה של סימה.
לא בצורה. להפך. אני חושבת שאם סימה היתה אומרת את הדברים שאמרה בשקט ומבלי לצרוח אותם בקולי קולוות - היא היתה משיגה אפקט יותר חזק וגם היו מקשיבים לה יותר.
הלוואי שהיא היתה לומדת שאחרי שנים של שתיקה אפשר גם רק לדבר. לא צריך לצעוק (היא עברה מ0 ל100). ושתלמד גם לדעת מתי לעצור כי המסר כבר עבר.
אלו האיחולים שלי לאישה הזו. מעבר לזה? אני מורידה בפניה את הכובע על אבחנות מדוייקות שלה לדברים שקורים בבית. ולא בפעם הראשונה.