עומרי עשה לי משהו
בקטע של "אני ממשפחה כזו, אני עו"ד, לא היו לי טראומות, אלוף ישראל, מצלח" וכו'
האינסטינקט היה לצחוק עליו שהוא כזה שמנת מפונק אבל לא. זה נאמר בטיפה בכאב. כאילו הוא מרגיש שקוטלים ויורדים עליו שהייתה לו ילדות מושלמת, ובגלל זה הוא לא שווה או לא מבין או למל"מ בגלל זה. גורם לי לחשוב על הדעות הקדומות שלי על אנשים כמוהו וכמה אני מזלזל בהם יותר מדי מהר *מנסה להיות עמוק*
 
אניוויי הוא התחבב עליי. קצת. מי היה מאמין.