המקור הוא באמת "צרת רבים חצי נחמה" וגם זה לא ממש מדוייק***
אז חשב מי שחשב, שבחיים, במציאות, זה לא נכון.
נניח, שהבנק שלנו קורס.
וכי זה שאני הפסדתי את כספי ינחם אותך ואת שאר המפסידים ?
לכן בצרת הרבים אין משום נחמה, וגם לא חצי נחמה.
משם התגלגל הביטוי שסותר, או לועג לביטוי הקודם והוא "צרת רבים נחמת שוטים".
המקור באחד המדרשים הוא "כל צרה של יחיד היא צרה, ושאינה של יחיד - אינה צרה".
גם אני החכמתי הערב. תודה לגוגל.