אי אפשר לומר שפלורי לא הביאה
את זה על עצמה בהתנהגותה הבעייתית (אם כי אם היה שם דייר שהיה מבין לליבה ועם זאת היה מסוגל להעמיד אותה במקום, להראות לה היכן היא טועה ולהציל אותה מעצמה - בשונה מגילי שחשב שלתמוך בה במצבה הקשה פירושו להגיד לה שהיא צודקת בדרכה - אולי מצבה היה שונה). אף על פי כן אני חש חוסר הכרת הטוב מצד רבים מהדיירים שפלורי טרחה ועשתה בשבילם. גם אם פלורי נהנית לתת - להאכיל ולהלביש, גם אם עשתה זאת בצורה שתלטנית, עדיין היא העניקה לדיירים הרבה אהבה דרך הבישולים והכביסה. גם אם נגזר עליה ללכת ובאשמתה, היה ראוי שתהיה זו פרידה יותר רכה ונעימה, בפרט מצד מי שידעו לטרטר אותה כשרצו שתכין להם משהו לאכול ותשרת אותם. מעבר לכעסים, להתפרצויות ולמצבי הרוח המתחלפים של פלורי, העליהום עליה נראה לי מוגזם. אין פסול בשאיפה לנצח במשחק. לא יתכן לייחס משחק אסטרטגי למי שפועל מתוך אמוציות. הבית מלא ברכילויות סכסכניות והאח עצמו לוקח מדי פעם חלק בחגיגה. סביר בהחלט שמתוך שמרנותה ומתוך רצון לגונן וכדומה, עשתה פלורי פעולות שלא נשאו חן בעיני אלו שעליהם חשבה לגונן ולשמור. הם היו צריכים להבהיר לה את הקשר בינם לבינה (קשר חברי ולא קשר בין לביאה לגוריה) והיכן הם אינם מעוניינים שתתערב, אבל המסקנה שלא באמת אהבה אותם ושפעלה מתוך רצון לפגוע בהם לא בהכרח נכונה.