אם אני אחטוף הרעלת מזון זה יהיה מבשר.
כל מה שיוצא מהים - לא נכנס אל פי. (לא בעיית כשרות, בעיית טעם וריח).
אני בכלל לא נמשכת למזרח.
בני גר שנה בביג'ין. הורי אישתו נסעו לבקר אותם. בעלי ואני - ממש לא.
כשעברו לארה"ב אני מבקרת אותם פעמיים בשנה. וכך גם את בתי בקנדה.
מזרח - לא.....
כנאה שאם אטעם פעם ראשונה - אז אתמכר.
ב-96, בת הזקונים שלי, במסגרת טיול אחרי צבא טסה להודו, נחתה בנמל התעופה (לא זוכרת אם זה זה בומבי או דלהי), ואחרי 3 שעות שם - אמרה לשותפתה למסע - אני לא עומדת בריחות האלה - לא יצאה משדה התעופה אפילו, ומשדה ההתעופה ישר ללאוס, ומשם לתאיילנד.
שם נהנתה - גן-עדן, כמו שאת אומרת....