שרשור בוקר ה98 ב

[יונתנסקי]

תבורך המיקלדת שלך. חסרת לנו ותחסר לנו.

כל מילה - קוששט דברי אמת, כמעט אמת.
למה "כמעט"? כי לא היה זה אלדד, (עונה 6), אלא סער סקלי (עונה 4)
שבפניו התחננה אביבית על תוספות השיער.
כבר אז התחילו לרדת מהפסים.

 

[ידידיהמלומד]

אלדד, סער הם ...

אלדד, סער הם כולם נראים דומים בעיני
ואני לא גזען
כמה מחברי הטובים הם פליטי ריאלטי

 

[adip110]

ידידיה,פוסט מדהים תודה והינה הקטע הניצחי עם אביבית והתוספות

https://www.youtube.com/watch?v=sahCC8Bg-Is

 

[דעת יחידה]

אז...מה מסתמן משיחת הלילה של שני עם אביחי?

שאביחי היה ונישאר נרקסיסט ומגלומן שתלטן: ..."אני.....אני....אני.....אני ניווטתי, אני אמרתי, אני ידעתי, בזכותי...." כמה אני עצובה בשבילו ש 100 הימים מגיעים לסיומים - באיזה עולם מקביל הוא יוכל שוב לחיות את עצמו כל כך בהצלחה? מקווה שיצרבו לו את זה שיוכל להריץ את הסרט של עצמו בלופ לעד. זו תהיה לו נחמה.
לזכותו ייאמר שהיתר סביבו מלבד אחד היו מריונטות מוצלחות. חלק הצליחו בשלב זה או אחר לראות קצת מעבר לסבך הדיבורים וההסתות שלו במוסד הסגור הזה ושמרו על השפיות וחלק כמו שניתן לראות - הפכו לחסידי הדת החדשה שהאדון מנסה לייסד: "כלום לא יוציא אותי מהחדר...." ואז...אופס...."אני לא נשאר בשבת..." או..."אני מעניק את הפרס לחלשה שלי: מעיין...."
&nbsp
שני, היתה מראש חכמה וידעה להיות כזו גם ברגעים הקשים, לנתק את עצמה מהשיח המסיט הזה שאחריו נהרו כולם בעיוורון ולצאת מהחדר. כי גם בבית האח כמו גם בחיים - אנשים בוחרים איך לחיות את הזמן הזה שיש לנו פה והבחירה נמצאת לכל אחד בידיו.
&nbsp
יש אלו המצליחים לעבור את המסע הזה כמו שני בהיכרות עם עצמם, הבנה של חולשותיהם והכרה בכוחם ולצעוד הלאה להנות מהשמש הזורחת ולהגשמה עצמית ויש את אלה שיישארו לעד בחדר הלבן, עם האור הפלורסנטי והאח הגדול שישמיע להם שוב ושוב ושוב את אורנה מודה להשם ואביחי משמיע נבואות שקר.

 

[gay55]

 

[גולדןגייט]

..ניתוח יפה ומעמיק

 

[יונתנסקי]

מקבלת את מה שכתבת, אך מהרהרת קלות בסיפא...

"היכרות עם עצמם" - לא מספיק להגיד: "אני לא מושלם.." ולהכיר בחולשות.
עד כאן זה די קל. מכאן זה קשה.
יש אפשרות של "מכירה בחולשותי, ואני מרוצה מהם" או "יש בי חולשות שעלי לתקן..."
חוששתני שלא בא לה כל כך להשתנות (בהתנדבות), אבל, יהיו אירועים בחייה שייאלצו אותה להשתנות.
נראה לי שלא כל כך קל לחיות במחיצתה....

 

[דעת יחידה]

אני כבר חיה עוד מעט 50 שנים ואין דבר כזה באמת להשתנות יש

ללמוד את עצמך היטב ולבוא ממקומות חדשים, נקיים, שלווים, אמיתיים. רק משם מגיע שינוי אמיתי. אז כן, היכרות עצמית היא זו שתוביל לשינוי וזה עדיין לא שינוי של בן האדם באופן מוחלט אלא בדרך ההתנהלות שלו. אצל שני אפשר לראות תהליך כזה מאוד יפה בזמן השהות שלה בבית, מהסיפור האישי שלה ניתן להבין שכבר עברה כאלה תהליכים וכמו שנראה גם תעבור בעתיד.

 

[יונתנסקי]

גרויסע מציאה... עוד מעט חמישים....את ילדה....

אנחנו כגוף עם הרבה פינות וזוויות, הנתונות בתוך כלי.
ככל שמנערים יותר את הכלי, אנחנו "מחוככים" יותר בדפנותיו,
ופינותינו מתעגלות.

לכן אמרתי שהחיים ייאלצו אותה להשתנות.

 

[אילנה55555]

לא יודעת למה,אני רואה בסיום את שני ושרון(כמו לפני יומיים..)

 

[toly7]

אני רואה את שרון וחמימו האחרונים על הספה ואת שני מס' 3

 

[האחות הגדולה123]

מסכן, אביחי לא יכול לראות את הבלונים למעיין.

 

[בוייאקה מאן]

לפעמים מעיין בחורה כזאת אגואיסטית ורעה

שיחררו בשבילה בלונים
היא רואה אותם ואביחי לא רואה
אז אביחי מבקש ממנה שתכוון לו את הראש
היא אפילו לא מנסה ישר אומר יא הם כבר רחוקים
אפילו לא מסתכלת עליו לנסות לעזור לו

 

[הצודקת11]

היא עסוקה רק בעצמה,במה שצועקים לה,במסוקים ששולחים לה.

 

[toly7]

בוקר טוב אליהו רק עכשיו גילית את הרעות והנצלנות שלה????????

עדיף להתעורר מאוחר מאשר אף פעם לא

 

[בוייאקה מאן]

התעוררתי לפני חודש וקצת... אבל תודה

 

[toly7]

 

[ornass2]

גם התיישבה רחוק ממנו, כשהחליטו להשאר לראות את הבלונים.

 

[גולדןגייט]

הוא פשוט לא מעניין אותה.ביקש נשיקה אמרה תביא לי את הקרם....

כל כך שקוף שמעיין סולדת ממנו...ממש נגעלת...ממש כמו במשימה בשחקים...סותמת את האף..ומחבקת....יש דירה באופק....לדעתי ממש לא מגיע לה להיות בגמר היא רכבה עליו כל הדרך...לא נשיקה אחת ככה מהלב לא חיבוק אחד מהלה הכל מאולץ כלכך מאולץ ממש מביך כבר....ומה הוא לא מרגיש שהוא דחוי ...או שכפי שכבר נכתב כאן...אסטרטגיה...של המסכן הדחוי ששברה את ליבו.....

 

[שרוני 18]

אז זה מסביר דווקא שהיא חכמה. זכתה בזכר אלפא ואילפה אותו

וכך הגיעה לגמר.
בחורה שמבינה יופי את שפת הרחוב.