שרשורי

[Assiduous]

יכול להיות. ומה לגבי גר = תחנת רכבת?

לפי הכתוב שם:
גַר [מש]
תחנת רכבת

https://www.milononline.net/do_search.php?vid=1154765&Q=%E2%F8

האמנם יש משמעות כזאת או שזו גם כן טעות?

 

[איתי שלר]

יש שם לשונית אטימולוגיה, ותוכל לראות שם את המקור הצרפתי.

 

[Assiduous]

האמת שלא הייתי מודע לקיומה ופעילותה של לשונית זאת

אני מודה לך מאוד על ההיכרות.

 

[חוכך בדעתו 2]

אכן נכתב במילון שהמקור הוא בצרפתית (gare), אך לעניות דעתי

אין למילה "גַר" (בעברית!) במשמעות של תחנת רכבת שום אחיזה במציאות, וזוהי מילה שהומצאה ע"י כותבי המילון.
אפשר באותה מידה, באנלוגיה לעניין זה, להוסיף במילון מילה בעברית "טְרָן" ולכתוב בלשונית האטימולוגיה: המקור באנגלית train.

 

[Assiduous]

סוף סוף אולי יש כמה מקורות לצרפתיזציה ועורכי מילון ספיר החרוצים תיעדו גם מקורות אלה מכיון שנכתבו בטקסט הכתוב בעברית.

נ.ב. עקב תקלה טכנית בחשבוני בתפוז אין לי אפשרות לקרוא הודעות. אני יכול לקרוא כותרות בלבד וגם זה דרך הדוא"ל שמציג בקצרה את כותרת ההודעה. עמך הסליחה.

 

[חוכך בדעתו 2]

אם יש מקור כלשהו בעברית שבו מופיעה המילה "גר" במשמעות רכבת,

יופע נא מייד.
אני לא נתקלתי מעודי במופע כזה, וגם פשפוש בכל המילונים המקובלים (אבן שושן, רב מילים, כנעני) לא העלה ולוּ "גר" אחד במשמעות של רכבת, כך שאני נשאר איתן בדעתי שאין ל"גר" במשמעות זו - רכבת - אחיזה במציאות.

 

[Assiduous]

גם אני לא (עדיין).

מה שאני אוהב בכמה מילונים זה שיש בהם ציטוטים עם המילה במשמעות המוצגת שם.

 

[Assiduous]

תגובת עורכי מילון ספיר:

"שלום...,
המילה 'בעקיפין' במשמעותה העכשווית היא מהעברית החדשה. המילה מופיעה פעם אחת בתלמוד, אך משמעותה אחרת. הוספנו גם את המשמעות המקורית.
בברכה,
המערכת"

לפי יסטרוב המשמעות הארמית המקורית היא כדלהלן:
עֲקִיפִים, עֲקִיפִין m. pl. (עָקַף) *1) circuit. Sifré Deut. 26 יהיו מחזירים איתו בע׳ they shall lead him around in a circuit (expose him to public disgrace; Deut. R. s. 2;Yalk. ib. 810 בקוּמְפּוֹן). —2) circumvention, lawyer’s trick. B. Kam. 113ᵃ באין עליו בע׳ we bewilder him by subtle arguments; אין באין עליו בע׳ וכ׳ you must not do it, because you must sanctify the name of the Lord (by your integrity in dealing with a gentile).

 

[Assiduous]

מדוע המשמעות של עפר כאבקה אינה במילון ההיסטורי?

אחת המשמעויות של המילה עָפָר היא אבקה (ראו מילון ספיר). מדוע היא אינה נמצאת במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, למרות שהטקסט שבו הוא מופיע (תלמוד בבלי) קיים שם?
&nbsp
https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx

 

[איתי שלר]

כי שם זה בארמית, והמילון היסטורי לא יוצר ערכים למילים ארמיות

 

[Assiduous]

"עָפָר" זה ארמית?

באמת ובתמים אשמח לדעת על מה זה מסתמך?

 

[איתי שלר]

גם בארמית המילה היא ״עפר״ (או ״עפרא״ תלוי בדיאלקט)

ואם תסתכל בתלמוד שם תראה שכל המשפט בארמית, ולכן גם המילה הזן מנותחת כארמית ולא כעברית.

 

[Assiduous]

אותה משמעות בדיוק מופיעה

בתוך משנה תורה בעברית צחה: "ורוחץ ידיו בעפר הפירות וכיוצא בו".
יש מעט הוכחה לכך, משום שהמילה במשמעות זאת מופיעה כערך במילון עברי של ספיר, ואני מניח שגם בשאר המילונים כמו אבן שושן ודומיו.
&nbsp
ואם תטען שמקורו בארמית ולכן לא מופיע שם, אם כן יש מספיק מילים שמקורן בארמית והפכו למילים 'עבריות' ומופיעות במילון ההיסטורי. לא כך?

 

[איתי שלר]

הקטע הזה

הקטע ממשנה תורה עדיין לא עבר ניתוח מילוני על ידי העובדים בפרויקט המילון ההיסטורי. הפרויקט הרי לא הושלם עדיין.

כדי שמילה תופיע במילון, היא צריכה להופיע בתוך טקסט הכתוב בעברית, ולא בטקסט הכתוב ארמית.