חח, קלעת עם התיאור של לבנה
מה שקרה, בערך, זה שבשבוע הראשון, דווקא כשיניב עוד היה חסר ביטחון לחלוטין (למשל שפת הגוף שניכר שכ"כ השתנתה מאז שחבר לביז'ו או סתם הזמן שעבר) יצא לו להגיד כמה דברים קצת אמיצים לאנשים בפנים ולא רק להקשיב לשיחות של אחרים ולשתוק בסיטואציות מסוג כזה שלא כוללות שיעורי מדע פופולרי או דת.
בקיצור, היו לו איזה חילופי דברים עם דני, חברה הטוב ביותר של ענת (משהו שלא ממש ראיתי לגמרי), ואיזה לילה על הספסל הוא אמר לענת, בתגובה למשהו שאמרה על אנשים אסטרטגיים שם (כרגיל כל שיחות המחנאות שלה, דיברה אז על ליאון ודור שנדבקים לגילי בגלל אסטרטגיה), שהיא זו האסטרטגית והנחרצת, או משהו דומה, מיד תיקן את עצמו שהיא זו שמייחסת לאנשים בנחרצות כל מיני אסטרטגיות שאין שם.
ואוהו, מרגע זה ענת איבדה עשתונות, לא הקשיבה לו או קיבלה את תיקונו, התחרפנה לגמרי והתחילה לירות הכי לגופו של אדם ולא על תוכן דבריו.
היא בעיקר ירדה עליו ויזואלית (העיניים הקריפיות המפחידות, "צמצם, צמצם"), אל תפוצץ את החצ'קון הענק עלי, לא אני יצרתי את החצ'קון (ניסתה לרמז שהוא יצור "אומלל" או "אוטיסט" או משהו דומה, אמרה לו "הגעת לכאן על תקן ה..." הדבר היחיד שלא ציינה במפורש כשהיא ממשיכה לירות ולעלוב בו). אמרה לו שיש בו רוע, שהוא חושב שהוא כמו הילד מהמלך הוא עירום אבל בד"כ זה שמתנהג ככה הוא העירום בעצמו (או קשקוש דומה). דרשה ממנו לשתוק (פחח, הבנאדם שתק 99% מהסצינה הזו חוץ מהקטע שהעז להגיד לה "אני אוהב להסתובב עירום"
), וכל זה נמשך דקות ארוכות כשהיא לא נרגעת ופותחת עוד ועוד מחרצובות לשונה באוטוסטרדה שהיה ממש קשה לעקוב, כי עלבון רדף עלבון.
כל אותו הזמן יושבת על הספסל טהוניה, ביז'ו היה נוכח גם, דנה נכנסה באמצע, והבנות (כולל דנה שאני לא סובלת מאז עוד יותר) צחקקו בכל הקטעים שהיא המשיכה לחקות את העיניים שלו ה"מפחידות" "זה לא נעים, צמצם", כמו חבורת ילדות מגעילות בנות 12 (ענת לא צחקה, היא היתה לגמרי בחרפנה עם לחץ דם בשמיים). הוא כמובן יושב לידן, שותק לגמרי (אני הרגשתי שהוא ממש רוצה לבכות), שומע את כל הצחקוקים, בולע רוק ומרחיב את עיניו עוד יותר. זה היה פשוט אחד המחזות המכוערים שהיו באח, בחיי, ומדהים איך ההפקה התעלמה מזה לחלוטין, אותו מנסים לצייר כאיש החתולים המשונה (הכי חד מימדי שיש), ואותה כרגישה, העמוקה היתומה, גוזלית כמעט.