חונכת את השרשור השבועי
חזרתי עכשיו מרופא הנשים שלי.
אדם מ-ד-ה-י-ם אין לי מילה אחרת..
הייתי אצלו בערך 3 פעמים בחודש לאורך כל ההריון הקודם.. 9 חודשים.
ליווי צמוד צמוד.
וגיליתי שהוא עוזב את המרפאה, ובהריון הזה לכשיגיע הוא כבר לא ילווה אותי, וזה פירק אותי לרסיסים, אני יודעת שזה נשמע מוזר.
אבל אני כל כך התקרבתי אליו רגשית-צריך כל כך הרבה רגישות בתחום.
הבנה, עדינות..
הגעתי אליו, אחרי שרופא לפניו גרם לי לצאת בבכי מהמרפאה.
הגעתי אליו למרות שהוא בעיר אחרת וזה גרם לטרחה גדולה.
הגעתי אליו בגלל מי שהוא, ועכשיו אני צריכה להתחיל לחפש אחד חדש, וזה עצוב לי
.
וזה לא רלוונטי לעבור איתו למרפאה החדשה שלו, כי היא מאודדד רחוקה מהבית, ובשעות הבוקר זה פשוט אומר לעשות נסיעות של שעתיים בפקקים,לא ריאלי.
אז עשינו בדיקה, ויה לי רירית בעובי טוב.
ושחלה ימין-יצאה מהמשחק החודש, כרגיל בית קברות לביציות לא ממומשות.
ושחלה שמאל-שממנה גם בייצתי בהריון הראשון שנקלטתי -יש שם ביצית בגודל 10 ממ.
קטנה, לא ברורה עדיין.. אולי כן תתפתח אולי לא, אי אפשר לדעת, אם כן זה ייקח לפחות שבוע הוא אמר.
הוא חושב שאני צריכה לבוא למעקב זקיקים ביום חמישי וזה ייתן תמונה יותר ברורה לגבי הזקיק, האם הוא ממשיך במגמת גדילה או שהחודש אין ביוץ.
מצד אחד לא בא לי, איך שנאתי מעקבי זקיקים סביב ההריון הקודם!
כל החיטוטים האלה ברחם, וכל פעם זה רופא אחר.
וזה מכאיב.
וכל פעם אתה בציפיות-כי אפילו שלא לחוץ לי להיכנס החודש, עדיין יש תחושה של אכזבה וכישלון אם לא בייצתי, תחושה של "מקולקלת".
לא לחוץ לי להיקלט, כן רוצה לדעת שהגוף מבייץ
.
זהו פרקתי את כל התסכול, חתיכת חפירה הבאתי פה