אמריקה (ארצות הברית של-)

אני כבר חוסכת כסף לפעם הבאה שאוכל לבוא כדי לבקר


לא הייתי זקוקה לשקית הניילון כי בימים שהייתי שם לא ירד גשם
אז אני גם לא יכולה להעיד אם הרבה השתמשו בהן.
 

כרמיון 1

New member
"ארה"ב-הברית" מרחוק

הביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה) - הנחה שגויה, מעולם לא ביקרתי בה


מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה) - לא ממש שונאת, יותר נכון יהיה לומר שיש כמה דברים שמגיעים משם (או שמיוחצנים שם בעוצמה, או שנראים כמאפיינים) ואני פחות מתחברת אליהם / לא מתאימים לי / לא נראים לי בריאים, בעיקר כשהם מגיעים לקיצון. דברים כמו: חומרנות רבה וראיית הכסף כערך ומדד לכל, ניתוחים פלסטיים וטיפולים פלסטיים פולשניים בלי הכרה ובלי גבול, נטייה לאובדן חוש מידה באופן כללי, נטייה לגוננות יתר בחינוך ולהתערבויות יתר בתחום הרפואה, ועוד.
ויש דברים בתרבות האמריקאית שביסודם הם לא רעים, ויש בהם יתרונות, הם רק נהיים בעייתיים כשהם מקצינים ומאבדים חוש מידה. התחרותיות האמריקאית הידועה, למשל. והרצון לתת שואו מפואר ומפנק. אלה לא דברים רעים בבסיסם, רק כשהם מתחילים להגזים. דברים כאלה יש מן הסתם בכל אומה, לפעמים היא מתגלית במיטבה ולפעמים היא מתגלית במירעה.

מה אתן אוהבות בה? - במהלך העשור האחרון ארה"ב ותרבותה התחבבו עלי יותר ויותר., למרות שלא ביקרתי שם אני מעריכה את החוקה שיש להם ואת ההתנהלות וההתיחסות שלהם אליה. נראה לי שזה נותן להם יציבות, יכולת לצמוח בהדרגה ובביטחון ומעין מגדלור שלאורו הם יכולים לבדוק לאורך הזמן מי הם, מה הם, מה הם רוצים להיות. אני מתעניינת בתקופות שונות בהיסטוריה האמריקאית, שהיא תמיד דינמית ומעניינת. ואני אוהבת ומעריכה מאוד את המוזיקה שיצאה מארה"ב במהלך המאה ה-20, על כל גווניה. אין ספק שהאומה האמריקאית תרמה תרומה עצומה לעולם בתחום המוזיקלי


אם ביקרתן בה - אילו מקומות אהבתן במיוחד ואילו לא?

אמריקאיות/אמריקאיים שפגשתן והשפיעו על חייכן - כחברים/ות, מודל לחיקוי, השראה, וכו'
בן זוגי לשעבר גדל בארה"ב כילד וחי בה חלק ניכר מחייו והיא מעין מולדת שניה עבורו, וההשפעה האמריקאית ניכרת עליו. דברשאני מזהה ככזה ושהשפיע עלי - בהחלט לחיוב, לדעתי - הוא הדרך שבה הוא יודע לפרגן לעצמו, בפשטות, ולשבח את עצמו על הצלחות ויכולות. לישראלים יש נטייה לראות את זה אוטומטית כהתפארות ו"שוויץ" ולהקטין את ההצלחות של עצמם ושל אחרים בשם ה"צניעות". למעשה, כך החלטתי בעקבות ההשראה שלו, אין כל רע בלהיות מרוצה מעצמך, ולעשות זאת גם בגלוי - כל עוד אתה לא משתמש בזה כדי להנמיך אחרים. ובאמת, בשביל מה אנחנו עושים דברים ומשקיעים אם אסור לנו אפילו להיות מרוצים מעצמנו אחר כך?

אמריקאיות/יים מפורסמים החביבים/שנואים עליכן - יש כמה נשיאים שמעשיהם בהחלט מעוררים השראה. האבות המייסדים, ובהמשך לינקולן, תאודור רוזוולט ואחרים. ולוחמי זכויות אזרח ערכיים כמו מרטין לותר קינג.
יש כמה וכמה משפטים שאמרו אמריקאים מפורסמים שהיו קולעים מאוד ומעוררים בי השראה. כך, למשל, המשפט של ג'יימס מדיסון על החוקה שהיה ממנסחיה: "אם בני אדם היו מלאכים, שום חוקה לא הייתה נחוצה. אם מלאכים היו מושלים, שום פיקוח חיצוני או פנימי על הממשל לא היה דרוש. ביצירת ממשלה שמנהלת בני אדם על ידי בני אדם, כאן מצוי הקושי הגדול. עליך תחילה ליצור ממשלה שתוכל לשלוט בנשלטים, ובאותו הזמן לדאוג שתשלוט בעצמה".
 

debby12

New member
מנהל
ואללה. הפירגון העצמי הוא בהחלט בדי אן איי של התרבות

האמריקנית בעיני. בד"כ באופן קבוצתי.

אני "איתך" באלף אחוז לגבי הגוננות יתר בחינוך וגידול ילדים באופן כללי, והתערבויות יתר ותרופתיות יתרה בתחום הרפואה.

בן זוגך מעביר לילדים את התחושה שהיא "מולדת שניה"?
 

כרמיון 1

New member
המממ, קשה לי לומר (לגבי השאלה בסוף)

לא נראה לי שהוא עושה את זה באופן יזום ומוצהר, בכל אופן. הקשר לארה"ב הוא פשוט חלק ממנו, וזה עובר באופן טבעי למי שקרוב אליו (כמוהם). למשל, הוא צופה הרבה בספורט אמריקאי ומשתתף בקבוצות של חובבי ספורט אמריקאי ברשת, שיש ביניהם תכונה רבה לקראת ובמהלך אליפויות למיניהן (בעיקר של פוטבול), וזה דבר שהילדים יודעים ונחשפים לו כשהם אצלו, והוא משתמש די הרבה באנגלית (במבטא אמריקאי כמובן...) וזה בטח גם עובר אליהם באופן טבעי.
 

בחייאת8

New member
חזרנו מרילוקיישן שם לפני שנה

שנים כאן, ופעם ראשונה שעונה על סקר


הביקור הראשון שלכן בה -
לפני שנתיים טסנו לעבודה שם מטעמי. פעם ראשונה שלי ובכלל של כל המשפ' שם. מאז מאוהבת.

מה אתן שונאות בה?
לא אהבתי את הקיבעון המחשבתי. אין ימינה ואין שמאלה.

מה אתן אוהבות בה?
המווון. קודם כל את ניו יורק ובפרט את סנטרל פארק. מתגעגעת קשות.
לא הרגשתי קרירות מאנשים זרים, כמו שמספרים שיש שם. קרה שהילדים שלי היו פעם אחת קצת רחוקים ממני, כשבן זוגי עמד בתור בסטרבקס, ואני צפיתי בהם מעבר לשימשת זכוכית, ולא מעט אנשים התקרבו, עצרו וניסו להבין למי שייכים הילדים. נשמע מוזר אבל זה חימם לי את הלב


אם ביקרתן בה - אילו מקומות אהבתן במיוחד ואילו לא?
האמת כל מקום שבקרנו בו, והיינו באיזורים שונים באופיים, היה מהנה מאד. הכל אסתטי ויפה שם. מה שכן, ניו יורק זה אחד המקומות הכי מיוחדים לדעתי. באופן כללי, אני חושבת שכדאי מאד לבקר בארה"ב לפחות פעם אחת בחיים.

אמריקאיות/אמריקאיים שפגשתן והשפיעו על חייכן - כחברים/ות, מודל לחיקוי, השראה, וכו'
כן, היתה מישהי שעבדה איתי, והחיוביות שלה ככ השפיעה עליי (לא שהייתי שלילית קודם
), אפילו ברמה של להיות אמא טובה יותר. מורכב להסביר כאן..

ועוד - כל דבר קשור שלא חשבתי לשאול
בעקבות העבודה בארה"ב אני עובדת עם בן זוגי על פרויקט שקשור לאוכלוסיה הישראלית/יהודית שם. מקווה להגיע לביקור/ים שם בקרוב מאד.
 

debby12

New member
מנהל
טוב שקפצת למים


אם הבנתי נכון התגוררת בעיר ניו יורק. היא מאוד ייחודית ושונה מכל מקום אחר בארה"ב שביקרתי בו.
 
מצחיק שאת מפרשת את הפרנויה שלהם

לגבי ילדים, והפחד מחטיפות וכו', כחלק חיובי בתרבות שלהם (ואף מחמם את הלב) בעוד שאני מפרשת אותה התנהגות ממש כחלק שלילי שמעיד על הסטרס שבו אנשים שם נמצאים מבחינת הדאגה לילדים והפחד מפני מה שיקרה לילד שנמצא שנייה ללא מבוגר צמוד. אותי הזהירו בארה"ב פעמים רבות מפני הרע שעלול לקרות מכך שהילדה לא צמודה ממש אליי - משהו שלא קורה במדינות אחרות, ולא כי במדינות אחרות לאחרים לא אכפת מהילדים של זרים, אלא כי הם פשוט לא חושבים שהילדים נמצאים בסכנת כי הם נמצאים במרחק.צעד מההורה. לכן גם לפעמים קושרים שם ילדים לרצועות (או שמים תיק עם רצועה), ולא מסתפקים בהשגחה במבט.
 

debby12

New member
מנהל
סוף סוף מגיעה לענות


* הביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה). בסוף כיתה ה' גרתי בה 4 חודשים בביקור אצל אבא שלי שהיה פרופסור אורח שם באותה השנה. זה היה וואחד ביקור - כולל לגור שם, ללמוד אנגלית במהירות שיא שבאה עם הגיל (הייתי בת פחות מ-10 - צעירה מבני גילי לכיתה ה'), ולספוג הרבה דברים. הביקור/מגורים היו באוקלהומה.

* מה אתן אוהבות בה?
את השקט והשלווה - גם בבית (סתם השקט מסביב לבית במשך היום והלילה - לא שומעים רעשים) וגם באופן כללי (חדשות וכאלה)

את המרחב האישי (בחנויות, ברחוב) והאדיבות. זה כולל גם אדיבות בכבישים בדרך כלל.

את האפשרויות המקצועיות הנרחבות.

את הפתיחות והקבלה לזרים אצל רוב האנשים.

זה מה שעולה לי ב"שלוף". באופן כללי יש יותר דברים שאני אוהבת מכאלה שאינני אוהבת - אחרת לא הייתי גרה בה.

* מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה)

את זה שהקיצים קצרים יחסית (לא מסתייע לי לגור בקליפורניה או במדינה חמה...)

את האלימות המשטרתית המפחידה (בעיקר כנגד שחורים, אבל לא רק. יש לי תחושה ששוטרים פה מפחדים מהצל של עצמם ומעדיפים קודם כל לרוקן מחסנית על מישהו). אין לי נסיון אישי אבל בכל זאת זה מטריד אותי

* אם ביקרתן בה - אילו מקומות אהבתן במיוחד ואילו לא? סן פרנסיסקו וניו יורק מקסימות בעיני לביקור - אבל לא הייתי רוצה לגור בהן באופן מיוחד.

ראיתי המון מקומות יפים.... הגראנד קניון, סיאטל וסביבתה. סן דיאגו. ניו אינגלנד - וורמונט, ניו המפשייר וכאלה - בייחוד בשלכת. סן אוגוסטין - בפלורידה, אנאפוליס - במרילנד. גם וושינגטון די סי שווה מאוד בעיני.

אוהבת לנפוש בפלורידה כי חם ומגניב (גם אם לא יפה באופן מיוחד
)

אמריקאיות/אמריקאיים שפגשתן והשפיעו על חייכן - כחברים/ות, מודל לחיקוי, השראה, וכו'

* אמריקאיות/יים מפורסמים החביבים/שנואים עליכן. אין משהו מיוחד. יצא לי לראות את ברק אובמה יחסית מקרוב בכמה אירועים/נאומים [אבל לא היתה לנו פגישה בארבע עיניים
. התובנה היחידה שלי היא שהאיש נואם בחסד - הוא קורא מטלמפרומפטר כאילו הוא מאלתר מהראש באופן טבעי להפליא].

יצא לי לקרוא/ללמוד לא מעט על לינקולן כי ביקרתי במוזיאון/תיאטרון שבו הוא נרצח בערך חצי תריסר פעמים (כל פעם עם אורחים אחרים) ואני מעריכה את האיש ופועלו - אבל מצד שני הוא היה דיקטטור לא קטן בעיני (ביטל את הזכות להביאס קורפוס - לראות שופט, כדי שיהיה לו קל יותר לטפל בחשודים בפיגועים)

* ועוד - כל דבר קשור שלא חשבתי לשאול - אמשיך אם יעלו לי עוד דברים בראש....
 

debby12

New member
מנהל
הייתי מוסיפה בקווים כללים שנראה לי יש קשור הדוק יחסית

בין ישראל לארה"ב - עם הרבה אנשים שעוברים הלוך ושוב וכו' (וזה משתקף גם בשיר שציטטה "אישה בחופשה)

זה משתקף גם בעובדה שפורום "עוברים לארה"ב" והקומונה שלו הם לדעתי המקום הכי שוקק בתפוז.
 

michal@gal

Active member
מנהל
ארה"ב

הביקור הראשון היה בגיל 18 במסגרת חילופי תלמידים. תוכנית עולמית שנקראה AFS. גרתי חצי שנה במשפחה אמריקאית והלכתי שם לתיכון אפילו שכבר סיימתי תיכון בארץ. זה היה חלק מהתוכנית.
הייתה חוויה אדירה. נשארתי עם זכרונות טובים מאד וחבל לי שהתוכנית כבר לא קיימת כיום. הייתי שמחה שגם הילדים שלי היו עוברים את החוויה הזו.
&nbsp
שונאת את הקרירות והסגירות של האנשים והעובדה שמאד קשה ל"זרים" להתחבר עם אמריקאים. בשתי התקופות שגרתי בארה"ב לאורך זמן, הראשונה אחרי התיכון ווהשניה כשגרנו שם ברילוקיישן, לא הצלחתי ליצור קשרי חברות אמיתיים עם אמריקאיים.
בחילופי התלמידים, רוב החברים היו תלמידים שהגיעו מארצות אחרות במסגרת אותה תוכנית.
כשהיינו ברילוקיישן החברים היו משפחות ממדינות אחרות ברילוקיישן או ישראלים/ישראלים לשעבר באיזור.
&nbsp
אוהבת שאפשר להשיג הכל בקלות, במחירים סבירים. בחנויות תמיד מתייחסים בנימוס ללקוחות ואין בעיה להחזיר/להחליף כל דבר שהוא. נהניתי מסופי שבוע של יומיים עם הילדים, וחופשת קיץ ארוכה במיוחד (ככה זה כשלא עובדים, נהנים שלא צריך לקום מוקדם בבוקר להוציא לבית ספר).
יש אינסוף מקומות נעימים שאפשר לנסוע אליהם לטייל. מוזיאוני ילדים ופעילויות שלא עולים הון. מלונות שהם מספיק זולים שלא צריך לחשוב פעמיים כשרוצים לתכנן טיול עם לינה.
&nbsp
גרנו בקליפורניה וטיילנו הרבה בכל האיזור מסן פרנסיסקו ולאורך כביש 1. אוהבת את כל האיזור הזה. נופים נפלאים, מליון מקומות לטיול.
&nbsp
לא עולים בדעתי אמריקאיים שהשפיעו על חיי, או כאלה שהם חביבים עלי במיוחד.
&nbsp
 
מה שהיא אמרה, פחות או יותר.

רק שהפעם הראשונה שלי הייתה בין כיתות ה' ל-ז', כשאבא שלי עשה דוקטורט בטקסס, ושכשבאנו עם הילדות לפוסט וכו' זה לא היה לקליפורניה (אבל כן טיילנו שם הרבה מאוד). חוץ מזה מסכימה עם הכל פחות או יותר - במיוחד עם כמה טוב זה סופי שבוע של יומיים ואיזה כיף זה לטייל (אם כי נכנס פה, כמובן, גם הפקטור שאין שם משפחה ולכן סופי השבוע פנויים לגמרי ולא כוללים ביקור אצל המשפחה, ולכן הם אפילו עוד יותר ארוכים. אצלנו לפעמים היו חוגים לילדות באחד הבקרים בסופ"ש, ואז אולי הולכים למסעדה, ומטיילים / מבלים יותר ביום למחרת.
 
בחילופי תלמידים ההורים שלך קבלו משהו לארח במקומך?

איך היה להיות במשפחה זרה לגמרי?
איך משתלבים בבית זר?
האם היו לך שם "אחים" באותם גילאים?

איך ההורים שלך הסכימו ל"שחרר" אותך לחצי שנה ? (אני מאמינה שזה עידן הטרום ניידים), איך היה להיות רחוק כ"כ מהמשפחה?
 

michal@gal

Active member
מנהל
ההורים שלי גם אירחו

לא בזמן שאני נסעתי אלא לפני כן ואחר כך אירחו לתקופה נוספת אחרי שאחי נסע במסגרת אותה התוכנית.
&nbsp
לקח זמן להתאקלם במשפחה זרה, אבל סה"כ זו הייתה חוויה מדהימה.
הארגון בוחר את המשפחות המארחות ומלווה את התלמידים הזרים במהלך השהות. שבועיים אחרי שהגעתי עברתי למשפחה אחרת כי לא נוצר קליק.
&nbsp
במשפחה המארחת היו בנים קצת יותר צעירים ממני. לא כל כך התחברתי איתם. התחברתי טוב עם ההורים.
הייתי ילדה בבית, עם מטלות כמו יתר הילדים. לא אורחת אלא חלק מהמשפחה.
&nbsp
טלפונים היו עניין יקר. שלחתי מכתבים להורים והם שלחו מכתבים אלי.
פעם ב... אפילו התקשרו אלי.
במהלך השהות בארה"ב סבא שלי בא לבקר. עשה טיול והגיע אלינו לארוחת ערב.
&nbsp
לא יודעת איך ההורים שלי הסכימו לשלוח אותי לכל כך הרבה זמן, אבל הייתי השניה שנסעה והשלישי נסע אחרי. אני מניחה שכשאחותי הגדולה נסעה היה להם קשה יותר.
לא בטוחה שאני הייתי מסוגלת לשלוח ילדה לתקופה כל כך ארוכה.
&nbsp
 
מרתק!

נושא החילופים מעלה הרבה מחשבות והמון שאלות;
(הרבה מהן בגלל התוכנית "אמא מחליפה")

כתבת (בהודעה הראשונה) שהיית שמחה לשלוח את הילדים שלך לתוכנית דומה, אני חושבת שהייתי מסכימה אם הגדול היה מבקש אבל עם המון חששות שעיקרן איך סומכים על המשפחה השניה שתהיה מתאימה ליד לשלך?

מזה שגם את נסעת אני מבינה שאחותך חזרה מרוצה גם היא. איך עברה השהות על אח שלך?
איפה בעצם למדו התלמידים שהיו אצלכם? מן הסתם הם לא היו דוברי עברית, לא?
 

michal@gal

Active member
מנהל
החלפנו מידע לפני הנסיעה

אני קיבלתי מידע עליהם והם קיבלו מידע עלי.
&nbsp
גם האח שלי חזר מרוצה מהנסיעה.
&nbsp
אני זוכרת רק את הבחורה הראשונה שגרה אצלנו. אחרי תקופה קצרה שבה היא למדה עברית, היא השתלבה בבית ספר תיכון רגיל בארץ.
באירוח השני כבר לא גרתי בבית.
כשגרים במשפחה שדוברת עברית ולומדים בבית ספר בעברית, לומדים עברית ממש מהר.
&nbsp
חבר'ה שנסעו איתי במשלחת לארה"ב ובקושי גמגמו משפט באנגלית כשנסענו, דיברו שוטף באנגלית כשחזרנו, עד כדי כך שכשהתכנסנו יחד בסוף לטיול שלפני החזרה לארץ, אני זוכרת שהיינו מתחילים שיחות בעברית ובשלב מסויים שמים לב שעברנו לאנגלית בהיסח הדעת.
&nbsp
&nbsp
 

debby12

New member
מנהל
למיטב ידיעתי תכניות כאלה עדיין קיימות

אני יודעת כי ילדים בכיתות י"א וי"ב של קולגות אירופיים שלי נוסעים לכאלה חילופים כל הזמן בימים אלה.
 

michal@gal

Active member
מנהל
אני חושבת שיש תוכניות לתקופה קצרה

אני לא יודעת אם עדיין יש תוכניות של נסיעה לשנה שלמה, כמו שהיה אז.
&nbsp
החבר'ה הישראליים נסעו רק לחצי שנה. האירופאיים והאמריקאיים נסעו לשנת לימודים שלמה.
 
ומה את חושבת על המהומות והפגנות השחורים ?

זה כבר דעך ? הרגשת משהו איפה שאתם גרים ?
 

debby12

New member
מנהל
אני יכולה להבין מאיפה הרגשות הקשים באים....

כי התמונות (למשל מהתקריות האחרונות בבאטון רוז' ובמינסוטה) קשות מאוד.

כמובן שאני לא מצדיקה מהומות או מעשי רצח משום צד


לא מרגישים כלום במקום שבו אני גרה. לא בשכונת מגורי ולא במרכז העיר. וגם לא הרגישו קודם - כך אין לי תחושה אם זה השתנה. הבאסה היא שלי היא ממה שאני רואה בחדשות - לא ברחובות.
 
למעלה