לי נמאס מהרבה דברים אבל זה קטנוני בעייני
בשונה מהקולנוע, תופעת הסדרות בת/ספינאופים/המשך לא פוגעת בכמות הסדרות שרלוונטיות אליי, וממילא אני לא צופה בעשירית מהסדרות שהייתי רוצה לצפות. אני באופן אישי גם מתחיל לתעב עולמות טלוויזיונים, זו סדרה היא יכולה להימשך לנצח מה הצידוק להכניס מיליון סדרות נוספות לעולם שלה? אבל שיהיה יש אנשים שזה עושה להם את זה.
אם יש משהו אבל שאני מתעב זה חידושים של סדרות שמתו, כי זה מחרב את הסדרה. עד עכשיו מאלו שצפיתי היו בדיוק שתיים מוצדקים, הקאמבק ורגליים קרות, שאחת מהן בריטית ואחת מהן לא בדיוק נחשבת (Vקאמבק, שבוטלה כעבור עונה אחת ואנשים הבינו כמה היא מבריקה באיחור כבד אז עשו לה עונה שנייה).
לצורך העניין וויל וגרייס, מעבר לעובדה שהיא הייתה שייכת לתקופה מסוימת ואני לא מצליח לדמיין אותה מחוץ לתקופה הזו של תחילת שנות ה-2000, היה לה סוף סופי הם התקדמו שם 20 שנה, ועכשיו הולכים לשנות את ההיסטוריה ולעשות איזו חרטה?
או בנות גילמור: שנה בחיים, בשביל מה הייתי צריך את זה?הסדרה נגמרה, יש מיליארד דמויות שם, אם בא לכם לעשות סדרת בת למה הייתי צריך את החרטה הזו עם הסיום הדבילי הזה שאיימי שרמן פלדינו שלא מבינה שום דבר במה שהיא עצמה יצרה חפרה עליו שנים? הסיום המקורי של הסדרה הבין בדיוק את הרוח של הסדרה, איימי שרמן פאלדינו החליטה בדיוק כמו בעונה 6 שרוח הסדרה זה בכלל משולשי אהבה ולא ובכן "הבנות" של בנות גילמור.