פרק 156
אוי, פבלו.
הוא התחיל את הפרק טוב כשמחה בפני מריצה על התוכנית המופרעת שלה, ומשם זה רק הלך והידרדר. קודם עם הבקשה שהיא תשתנה בשבילו. סליחה?!? למה שהיא תשתנה בשבילו? זה מי שהיא! ואם יש לה משהו לשנות (ויש הרבה) היא צריכה לעשות את זה בשביל עצמה ולא בשביל מישהו שיוצא איתה בקושי חודש וכבר רוצה שהיא תהיה מישהי אחרת
ואז הגיעה השיחה על חביאר..... עכשיו, אני לגמרי מבינה למה פבלו לא אוהב את הרעיון שהחברה שלו תתחיל עם האקס שלה ואני בהחלט חושבת שמריצה גם לא בסדר שהתעמה מהרגשות שלו, אבל הצורה שהוא דיבר אליה... לא "בואי נדבר על זה, אני רוצה להסביר לך שזה מפריע לי ובבקשה תתחשבי בי" אלא "את לא עושה את זה. אני לא מוכן."
כמו שפבלו עצמו הסביר למריצה אח"כ, זו החלטה שהם אמורים לקבל ביחד! הוא התנהג כאילו היא שייכת לו וצריכה לבצע את הפקודות שהיא מקבלת ממנו. והמשיך עם הקו הזה אח"כ - "הפעם אני מוותר לך"
ולא הבנתי למה לקח לו כ"כ הרבה זמן להאמין שמריצה באמת עשתה את זה. הוא באמת חשב שזה צירוף מקרים שחביאר מחליט לספר שמריצה התחילה איתו בדיוק כשהיא אמרה שזה מה שהיא מתכוונת לעשות?|
 
האמת, הופתעתי מהסוף. הייתי בטוחה שחביאר התכוון לדחות את מריצה גם אם לוחאן לא היתה מופיעה. הוא אמור להיות חכם! לא ברור לו שמריצה בחיים לא תעשה דבר כזה לחברה הכי טובה שלה
(ואם הוא באמת האמין לה- מה אכפת לו לזרוק את לוחאן באותו רגע?)
 
באיזה עולם לכתוב מכתב לוקח פחות זמן מלהתקשר?????????