Fake acceptance

ihtiyar

New member
נו, באמת...

"וורדסוורת' (וקיטס וביירון וכו') היה המלך הגדול בהרבה מזוכי כוכב נולד". של מי בדיוק: של כורי הפחם, פועלי המספנות, הכובסות, הפועלים במפעלי האריגה הבריטיים שלא ידעו קרוא וכתוב?
ובעודם בחיים, איזה רסיס-אחוז ידעו לקרוא ולהבין את אייכנדורף ופושקין, מיצקביץ ויל"ג, מילטון או למרטן? מרבית אוכלוסיית העולם היתה אז אנאלפביתית, וגם אם ידעה לקרוא, לא יכלה להרשות לעצמה לקנות ספרי שירה. מערכות החינוך הציבוריות התחילו רק במחצית השניה של המאה ה19.
התקופות הטובות יותר לשירה, עלק.
לכבוד יום האישה חובה להוסיף: מדובר באוכלוסיה הגברית. כמה משוררות אנחנו מכירים עד למאה ה-20 מלבד אמילי דיקנסון והאחיות ברונטה?
ללא ספק: מראשית המאה ה-20 ואילך התחילה התקופה הטובה ביותר למשוררות, למשוררים ולצרכני השירה.
 
בנוגע לשירה המודרנית אני מסכים אך

לפי דעתי השירה המודרנית היא עדין בחיתוליה כלומר בסך הכל היא החלה לפי ידעתי לפני 150 שנה עם הופעתם של המשוררים הצרפתים המקוללים כמו בודלר או ורלן ורמבו או האמרקאי וולט ויטמן כלומר שהחלו למרוד בכללים הספרותיים שהיו מאז היוונים כלומר חרוז ,משקל, ומקצב וכל השאר .לכן אני לא מתייאש ולפי דעתי לאט לאט יקומו משוררים גדולים לא פחות מאשר אלו שכתבו בסגנון המסורתי אני מאמין בכך באמת . ויש משוררים מודרנים טובים למשל טס אליוט או אודן או משלנו אבידן ויונה וולך ועוד ועוד, לכן בעיני לא נכון להשען על העבר ובאופן כללי המעבר בין השירה הקלאסית -רומנטית לבין השירה המודרנית והפוסט מודרנית היא מאוד חיובית ואני מאמין שזה יוביל ליצירה מאוד מאוד פורה וטובה לכן המרידה בכללים באופן עקרוני היא דבר חיובי מאוד וראוי למרוד תמיד וליצור חדש, אך בעיני כדי לא לשכוח את הקדמונים וכמו שאמר ניוטון להשען על כתפי ענקים וללמוד מהם בלי לימידה של הקלאסיקה אי אפשר לגדול ולהיות משורר גדול או סופר או צייר זה פשוט חובה, לכן לא לשכוח ללמוד את הישן וליצור חדש טס אליוט הוא דוגמה כזו שנשען המון על ספרות יוון והקדמונים ויצר שפה חדשה וסגנון חדש שלא היה קיים, וממנו הושפעו אבידן וזך ובכלל דור המדינה הוא האב הגדול שלהם . לכן כן צריך להזכר ולא לזלזל בקדמונים אבל לא לכתוב כמוהם וליצור מחדש, אני לא מאמין במה שאמר סוופט שאי אפשר לכתוב טוב כמו הקדמונים הוא טעה, אפשר לכתוב הרבה יותר טוב מהם, הבעיה שהיום הכל זול ופלסטי ואין באמת שירה טובה כי בעיני לא אמצו קווים קלאסים או רומנטים ושכחו את כל היסטוריה המפוארת של השירה והספרות וזה טעות, אני מאמין בלימוד מהגדולים כדי להיות גדול בעצמך, ולכך אני מצפה מעצמי ללמוד מהם ורוצה שכל משורר או סופר יתחיל קודם מלימידה של ספרות ושירה של הגדולים החל מיוון העתיקה עד ימנו אנו פשוט לפני שכתוב שיפתח ספרים וילמד ויושפע, משורר שלא בקיא בסגנונות ובזרמים השונים לא יכול להיות גדול באמת, זה דעתי ולכן אני באופן אישי התחלתי בשנים האחרונות ללמוד החל מספרות יוון העתיקה עד ממש ימנו אנו עד הפוסט מודרנייזם כמובן שאני עדיין לא בקיא וחסר לי המון ידע אבל אני לפחות משתדל ללמוד ולהיות מושפע וגם פילסופיה יכולה לעזור ולפתוח כיוונים זה עזר כדמוני למאן שהוא סופר מאוד דקטטי וקפדן ונאמר עליו שאצלו כמעת הכל עבודה קשה ולא מוזה מתפרצת וגם לימידה וסבלנות וקפדנות חשובה למשורר,סופר, ואמן ומדען גדול . .
 

KallaGLP

New member
כמובן, לא טענתי שכל השירה המודרנית גרועה

או שתהיה גרועה בעתיד. טענתי שחלק לא מבוטל ממה שכותבים כיום ומגדירים כשירה לא נראה בעיניי שירה בכלל. אבל ברור שיש גם שירה מודרנית טובה, ואנחנו למשל מפרסמים שירה בסגנון מודרני שהיא איכותית לטעמנו. בנוסף, הפסילה הגורפת של אלמנטים שיריים חשובים כמו חריזה ומשקל אינה מקובלת עליי ולדעתי אפשר לכתוב גם כיום שירה נפלאה תוך שימוש באמצעים הללו בלי שזה יהיה מיושן או פאסה. לדעתי לא צריך לפסול שום סגנון, בכל סגנון אפשר לכתוב היטב ואפשר לכתוב גרוע.
 
מסכים מאוד, ולא טענתי שטענת שהיא גרועה

ואגב בעיני חשוב מאוד לשלב בכתיבה חרוז משקל ומקצב זה יוצר מוזקאליות מעולה שאי אפשר כמעת לקבל ללא שילוב כזה, אבל בעיני צריך לסנתז בין הישן לחדש כלומר בין המודרני - לקלאסי כמו שאת אומרת . אחד הרצונות שלי בתור כותב זה ללמוד את חוקי החריזה, ואני לומד הרבה שירה כזו, ואני מצליח לקלוט קצת, אז כן זה מאוד חשוב ובעיני זה מאוד חשוב כתב העת שלכם הוא בעיני עושה עבודה טובה וגם דורי מנור מנסה להחזיר את החרוז והמשקל ובעיני זה נכון, אבל לא רק חריזה או משקל אלא גם סינתוז לכתיבה חופשית, בעיני את מאוד מאוד צודקת , והמשוררים הכי אהובים עלי היו אשפי חריזה אז יש לי כבוד רב להם ולמי שבמבטא בקיאות בסגנונות הקלאסים .
 
למעלה