../images/Emo26.gif
1. האם את מסכימה שבאופן תיאורטי יכול להיות מצב בו כל הרבנים הנוכחיים הם אנשים אפיקורסים, שאינם רואים בעול המצוות חובה כלשהי, והם דואגים להסתיר זאת ולנהוג כאנשים מאמינים ולהטיף מוסר והלכה שהם אינם מאמינים בהם כלל? נמשיך האלה- האם את מסכימה איתי שבהתחשב בפרשיות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם בדור שלנו, פרשיות בהן רבנים שונים שמנהיגים קהילות וגם אלפי ורבבות אנשים, מתגלים כאנשים שחיים עם מסכות, מסכות המסתירות נטיות מיניות, מסכות המסתירות פשעים ממוניים, פרשיות בהן רבנים מנצלים ומשתמשים בסמכות שלהם לסיפוק תאוות אישיות, יש להניח שהדברים יוצאים מגדר התיאוריה ומתחילים להיות חלק ממציאות מרה. תקראי לזה ירידת הדורות, תקראי לזה איך שתרצי, אך מדובר במציאות. סמיכה על רבנים כמו בעבר, רכישת כבוד לרבנים כמו בעבר הינה בגדר התאבדות. ולא, הטענה כי החינוך של האנשים הוא בעייתי בכך שהם הפכו את הרב ליותר ממקור לפסיקת הלכה אופן מוטעה, היא לא רלוונטית. פסיקת ההלכה היא לא שחור ולבן. ישנן סוגיות כמו: סירוב פקודה, לבישת ציצית עם פתיל תכלת ועוד שבהן אין הלכה חד-משמעית והפסיקה מושפעת, לא פעם, מהשקפת העולם של הרב הנשאל והיא שונה בין הרבנים. אי אפשר לומר שאנחנו מגיעים אל הרב כדי לקבל פסיקת הלכה יבשה ותו לא. זה לא המצב. המצב הוא שאם אנחנו מגיעים לקבל פסיקת הלכה אנחנו מקבלים יחד עם זה השקפת עולם שלימה, הדרכה איך לנהוג בחיים. ומכיוון, כאמור, שהרב עלול להיות דמות פגומה ומושחתת לחלוטין, בתחפושת, זה בגדר התאבדות ללכת אל הרב ולקבל ממנו הוראות, גם אם הן "רק" בגדר פסיקת הלכה. 2. רצון ה' הוא שנקיים את תורתו באופן המקסימלי. לעיתים האופן המקסימלי לקיום תורתו היא דווקא באי סמיכה על הרבנים. גם אם זה כולל קיום פרטי ההלכה באופן לא מדוייק. וזה לא שזה לא משנה. ברור שהיא עדיף לקיים את המצוות בדיוק, על-פי כל פרטי ההלכה, רק שזה כרוך בסיכון שעלול להוליד יותר חסרונות מייתרונות.