הסיבה שהולכים לרב
היא כשיש לך שאלה הלכתית והולכים אליו כדי לדעת את התשובה ההלכתית המתבררת בתורה, כפי שאמרתי אתה לא יכול לפקפק בכל הרבנים ללא הוכחה אישית נגד כל אחד ואחד מהם[גם זה איסור דאורייתא], אתה מחויב לשמוע להם[חיוב דאורייתא] ומחויב בכבודם[חיוב דרבנן],וכמו כן לעשות הישר בעינייך ללא לימוד מעמיק זה פסול מדאורייתא. אתה לא יודע כלום, הידע שלך הוא כלום ואפסי, אדם שהוסמך לרבנות הוסמך כי הוא למד מספיק בשביל כך, לא ברור לי מאיפה אתה שואב את הביטחון העצמי המופרז בכך שתצליח לדעת לפסוק לעצמך הלכה, תרשה לי לפקפק בלימוד הגמרא שלך, אתה קצת מזלזל בהלכה היהודית הדורשת פלפול והעמקה רצינית ולא רפרוף בכמה ספרי סיכום חופרים. לא ללכת לרב הרבה יותר מזיק מללכת לרב, כפי שאמרתי לך בהודעה אחרת, חצי אמת גרועה משקר, "ואם-נפש, כי תחטא, ועשתה אחת מכל-מצוות ה', אשר לא תיעשינה; ולא-ידע ואשם, ונשא עוונו", ההשתדלות היא חשובה אבל התוצאה הסופית לא פחות, רבי עקיבא היה בוכה על כך:"ולא ידע ואשם ונשא עונו כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה, ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב? אמרה תורה: ולא ידע ואשם ונשא עונו". סוף פסוק, חזור בך עכשיו, מספיק ביזית את כבודה של תורה, מספיק זילזלת בחוכמתם של רבנים, מספיק האדרת את עצמך מעבר למה שאי פעם תוכל להיות. ושוב, חלאס עם הדימויים המעפנים האלה.