תח"צ בשבת - הדיון בכנסת שדיי עשה מהפכה ברשימת מאושרי השבת.
אחריו היו דיונים נוספים אבל עד כמה שזכור לי, הדיון הזה הוביל לכדי מתן היתרי הפעלה בשבת ליותר קווי אוטובוס, אין זה אומר שכל הקווים שמותרים בהפעלה בשבת אכן פועלים בזמן שבת.
אז מה עומד מאחורי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת במדינת ישראל? איך קרה שמלחצים כאלו ואחרים ודיונים כאלו ואחרים בכנסת, מרשימת 110 קווים מאושרי הפעלה בשבת (כך על פי פרוטוקול הוועדה שמצורף כאן), חל גידול במספר הקווים מאושרי ההפעלה בשבת?
וועדת הכלכלה 2.12.2014:
https://oknesset.org/committee/meeting/9784/
מה התנועה למדינה יהודית חושבת על זה ואיך היא מנסה לתקוף את זה?
מה לגבי סעיף 71 בפקודת התעבורה? (תקנות התעבורה זה משהו אחר). האם חל שינוי בסעיף 71 שלטענת גורם בוועדה, באחד מתתי סעיף 71 נרשם כך: "איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי המנוחה בקו שירות. לעניין זה יתחשב השר, ככל שניתן, במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה."
לא מצאתי שום דבר בסעיף 71 שקשור איכשהו להפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה.
אז מה יש לנו כאן? משרד התחבורה מזהה צורך בהפעלת קווי שירות כאלו ואחרים במהלך השבת. איך הוא מזהה את הצורך? אף אחד לא יודע. ברגע שזוהה צורך, סעיף 5 בתקנה 386.א מופעל על קו מסויים והוא הופך להיות מאושר הפעלה בשבת. במידה וזוהה צורך בהפעלת שירות למען שמירה על בטחון הציבור -סעיף 4 יופעל. במידה וצדןבר בשירות לבית חולים כלשהו (מבלי לדבר על אם יש צורך או אין צורך בכלל) - סעיף 1 יופעל. בגדול, כל קו אוטובוס שעוצר בבית חולים (או בסמוך לבית חולים) כזה או אחר יכול לפעול 24/7 על פי הסעיף הזה. לראיה, קו 13 בעפולה המוגדר למתן שירות לבית החולים העמק ואשר פועל משעות הצהריים (סביב 1 בצהריים) בכל שבת ויום מנוחה. כך שגם בירושלים ניתן להפעיל את כל קווי האוטובוסים שעוברים בסמוך לבית החולים שערי צדק תחת סעיף זה 24/7. במקרה הזה, לא צריך בכלל להגדיר את הפעלת השירות כחיוני, אין שום חובה שכזו.
אז מה הבעיה של התנועה למדינה יהודית? הם רוצים שהכל יהיה לפי הסטטוס קוו, לטעמם שום קו שמאושר שבת תחת ההגדרה של "חיוני לדעת הרשות לקיום קשרי תחבורה ציבורית", אינו באמת חיוני ולכן אינו צריך לפעול. עבורם, לא קיים צורך בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, בכל מקרה שהוא. כך למשל, במאבק שלהם על פתיחת מתחם ביג פאשן באשדוד, הם ציינו את אי הרצון שלהם לכך שהאוויר יזוהם מפיח אוטובוסים בשבת ומתרבות צריכה בשבת.
איך הם מנסים לפתור את הסוגיה? בהפעלת כל גורם אפשרי (כולל את עצמם) נגד כל תוספת שירות בשבת, תהיה תחת איזו הגדרה שתהיה באמצעות הסברים שונים אשר מתבססים על דבריו של עידן יוסף שמוצגים גם בפרוטוקול הוועדה המצורף.
העניין הוא שנסיונותיהם עולים בתוהו, התוצאה בנתיים היא הפוכה ממה שהם רוצים. התוצאה היא, גידול במספר הנסיעות המבוצעות בשבת, גידול במספר הקווים מאושרי ההפעלה בשבת. הכל חוקי, הכל תחת אישורים.
כך יצא כי התנועה הצליחה לגרום לחברת דן לסגור את מוקד שירות הלקוחות שלה שהיה פעיל בשבת. ההנחיה של משרד התחבורה היא לפתוח את המוקד הטלפוני שעה לפני הפעלת השירות. מצאו סיבה לכך שדן מעסיקה עובדים שהם יהודיים לצורך עבודה זו ושזה מנוגד לחוק עבודה ומנוחה (לא התעמקתי כל כך אז לא רוצה לא לדייק, הכל באתר שלהם). הם מציינים לטובה את אגד שכלל לא מפעילה מוקד בשבת ומציינים מפעילות אחרות שמעסיקות רק לא יהודים לצורך כך.
אלו דבריו של עידן יוסף מאותה הוועדה. וועדה זו היא אחת מהוועדות שהיוותה טריגר (לטעמי) להגדלת רשימת הקווים מאושרי השבת בישראל כשרובם המוחלט תחת סעיף 5 - חיוני לדעת הרשות מבחינת קיום קשרי תחבורה ציבורית.
ואלו דבריו:
סוגית התחבורה הציבורית בשבת היא סוגיה מורכבת. מצד אחד יש דרישה לנגישות, מצד שני ענייני דת ומדינה. אכן היו בנושא הזה מלחמות יהודים במשך השנים. ב-1 בינואר 1992 התקבל חוק בכנסת שקיבע את הסטטוס קוו. למיטב הבנתי לא זה הנושא של הדיון, אלא מינהל תקין. כאן נכנסת הוועדה כרשות מפקחת.
את התחקיר התחלתי כבר ב-2009. נחשפתי להמון תכתובת פנימית של צמרת משרד התחבורה. הוחלט לקבוע מסמרות בעניין התחבורה הציבורית בשבת. בתחילת שנות ה-90, יותר נכון בשנת 91, המנסחים, שעם חלקם שוחחתי, עבדו קשה כדי לקבוע שלא תהיה שום גמישות תפעולית ולא יישארו שום שטחים אפורים. המסקנה: משרד התחבורה אינו מקיים את החוק בעניין התחבורה הציבורית בשבת בכל המישורים לא רק בגליל, אפילו בירושלים ובבני ברק. אני לא יודע לומר האם במודע או שפשוט מחוסר הכרות עם כל הסעיפים ותתי הסעיפים. ההנחה הרווחת שאומרת שאסור להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, חוץ מאזור חיפה רבתי, אילת והישובים הערביים, היא פשוט לא נכונה. מדובר בטעות נפוצה.
אני הולך לחשוף בפני הוועדה כמה סקופים היסטוריים שיוכיחו כמה ידי משרד התחבורה כבולות בעניין הזה. כל הקווים שפעלו לאורך השבת לפני ה-1 בינואר 1992 היו בשני אזורים: אזור חיפה ואזור אילת . משרד התחבורה אמר שהוא לא נוגע בהם, שדינם כיתר הקווים שפועלים בימי חול. אתה יכול לתגבר בהם נסיעות, אתה יכול להפחית מהם נסיעות, אתה יכול אפילו לבטל אותם אם אין ביקוש.
לגבי קווים שניתן להם רישיון אחרי ה-1 בינואר 1992, משרד התחבורה חילק אותם לשתי רשימות. הראשונה, קווים שאינם מורשים לנוע בשבת. בקווים האלה ההגעה לתחנה האחרונה חייבת להיות עד חצי שעה לפני כניסת שבת, לפי הזמנים שמפרסמת הרבנות הראשית לישראל, ונסיעה ראשונה לפחות חצי שעה אחרי צאת השבת. רשימה שנייה נוגעת אך ורק לקווים שעונים על אחד מחמשת הסעיפים שמופיעים בתקנה 386א, שדור הזכיר, לגבי בתי חולים, ישובי ספר, ישובים לא יהודיים, קו חיוני מבחינה ביטחונית, קו חיוני מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית. בהערת אגב ייאמר, שבג"ץ עסק בפרשנות המילה "חיונית" ולא הכריע מה זה חיוני. הקו המנחה היה להפעיל קווים רק עבור חיילים שאמורים לחזור לבסיסים או מהבסיסים הביתה לפי קריטריון ביטחון הציבור. בא היועץ המשפטי של משרד התחבורה ואמר שקווים לחיילים בלבד לא יעמדו במבחן משפטי. למה? כי אז הם נכנסים
להגדרת הסעה מיוחדת, לכן התירו גם לאזרחים לעלות על אותם קווים. ישבו משרד התחבורה ומשרד העבודה והרווחה, הכינו רשימה של קווים.
אפילו הוגשו כתבי אישום נגד אגד על עבודה בשבת. אגד חיפה אמר שמפרים את הסטטוס קוו, כי בחיפה מתקיימת תחבורה ציבורית בשבת עוד מהתקופה שקדמה למדינה. בשנות ה-40 היו חברות תחבורה ערביות שהסיעו נוסעים.
אמרה לשכת היועץ המשפטי של משרד התחבורה, נכון שיש סטטוס קוו, אבל כדי להפעיל תחבורה ציבורית בשבת אי אפשר להסתמך רק על נהג ואוטובוס כמו בתקופה ההיא. בשביל להפעיל תחבורה ציבורית בשבת אתה צריך סדרנים, רכזים, קופאים, פקחים, עובדי מוסכים. אגב, היום אתה צריך גם בקרים, מוקד מידע, מוקד שירות לקוחות. הסטטוס קוו אינו חל על כל בעלי התפקידים מסביב.
ב-18 בנובמבר שנת 1991 הודיע לשכת המפקח על התעבורה לאגד ודן שהפעילו את התחבורה הציבורית באותן שנים, שהיא לא תאפשר להם שום גמישות תפעולית בשבתות ובחגים.
בכדי שלא תהיינה אי הבנות, צורפה רשימת קווים שכללה את הקווים שאסור להם לפעול ואת מעט הקווים שמותר להם לפעול, רובם באזורי אוכלוסייה לא יהודית או עם קשר לבתי חולים. זה
מה שבעצם מותר לפי תקנה 386א(א) לגבי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. מדובר שם על קווים שמותר להם לפעול אך ורק בשעון קיץ ומהשעה חמש בערב. משרד התחבורה פרץ את הגבולות בכל הנושאים האלה. הוא מאפשר תחבורה ציבורית בפרק זמן של חצי שעה מצאת השבת בכל הקווים שאסור להם לנוע בשבת. הוא גם שינה מסלולים בקווים ההיסטוריים שמותר להם לנוע כל השבת, כמו למשל קווי הלילה באזור הצפון שאסור להם לפעול לפני השעה 5 בערב בשעון קיץ. הוא שינה גם במטרונית שעוברת במסלול שהוא לא מסלול היסטורי. עומדים בקרוב להאריך אותו לטירת הכרמל בדרום ולאזור עכו בצפון.
יתר הקווים האחרים שמורשים לנוע בשבת מ-17:00 אחר הצהריים כבר פועלים מלפני כן.
לגבי נתיב אקספרס והנושא של העסקת עובדים. אמנם כתוב בחוזה שיום המנוחה יהיה בשבת, אבל יש סייג. כתוב שם שהכל בהתאם לצורכי העבודה. חברה יכולה לקרוא לעובד גם ביום המנוחה השבועי שלו. כדי להעביר את הדבר הזה הוכנסו שני סעיפים. אחד, העובד מתחייב למלא את תפקידו, לרבות עבודה בשעות נוספות בימי המנוחה השבועיים או בחגים, הכל כפי שידרוש התפקיד על פי הוראות ההנהלה. הנהג גם מאשר כי ידוע לו שהוא יצטרך לעבוד גם בימי חג. נהגים שומרי
שבת איתם שוחחתי בנושא הזה אמרו לי שהם לא יכולים לחתום על החוזה הזה . אמרו להם שהם לא יכולים לעבוד בנתיב אקספרס. החוזה נמצא מולי. אם הוועדה רוצה לעיין בו, אפשר לעשות את זה. מה שדרוש בכל הסוגיה הזאת היא התייחסות הייעוץ המשפטי של משרד ה
