שלום לחברות הפורום

[פרמלה]

הטיעונים שלך חסרי בסיס וכוח.

- לבוש זול ומוזיקה מזרחית בגיל 14 אינם ערובה לעתיד עגום.
- היא לא חייבת ללכת לפי הקווים שאת מתווה במה שקשור לטעם אישי, אלא רק בעניינים של מוסר, כבוד לזולת, יחס ראוי לבני הבית וליתר בני המשפחה ועניינים נוספים שבין אדם לחברו ובין אדם לסביבתו.
- ה"בושות" שהיא "עושה לך" מול השכנים הם באמת ובתמים בעיה שלך. יש מצב שהיא עושה לך דווקא?
- סליחה שאני אומרת לך, אבל את צריכה לקצת לנער את עצמך ולהבין שהילדה הקטנה שאת זוכרת נעלמה ובמקומה הגיעה נערה מתבגרת עם הרבה רצונות משלה, שכבר לא מוכנה שיגידו לה מה ללבוש ומה לשמוע ורוצה לפתח טעם משלה. ה"טעויות" שהיא עושה אינן הרות גורל, אלא סתם שלבים במרד נעורים. נשמע שענייני סטטוס חברתי ו"מה יגידו השכנים" חשובים לך עבור הזהות שלך, ולכן הבחירות שלה מטלטלות אותך כל כך, אבל היא אינדיבידואל נפרד, והיא גילתה לא מזמן שיש הרבה אפשרויות בעולם, לא רק מה שמכירים מהבית, ורוצה לטעום דברים שעד היום לא דיברו אליה. ברגע שאת כל כך אנטי נגדם, זה רק מגביר לה את החשק להיות מה שאת קוראת לו "פרחה".

שחררי קצת. במקום ללכת נגדה, תני לה מדי פעם מחמאה על איך שהיא נראית. ילדות בגיל הזה צריכות הרבה חיזוקים על ההופעה שלהן. בחוץ יש ג'ונגל חברתי אכזרי ולנערה חשוב לדעת שהיא נראית טוב. את לא חייבת להקשיב בבית או באוטו למוזיקה שאת לא אוהבת. אולי תקני לה אוזניות שוות במיוחד כדי שתוכל ליהנות בלי להפריע לך?

לגור עם מתבגרת בבית יכול להיות גיהנום לא קטן. עדיף לך לקרב אותה אליך ולא להרחיק עם ביקורת מתמשכת והבעה בלתי פוסקת של אי שביעות רצון מהבחירות שלה.

 

[adif11]

גם אני חשבתי

שההודעה הזו לא אמיתית בעיקר בגלל הנוסח הבוטה והפרובוקטיבי (מתאים בול לפרסום בראשי) אבל אם נניח שהיא אמיתית, אני בהחלט יכולה להתחבר להרגשת המבוכה וחוסר האונים הבסיסית של הורים שילדתם הקטנה החמודה והעדינה הופכת פתאום בגיל 14 לנערה שאופן התנהגותה עומד בניגוד גמור לחינוך שקבלה כל השנים ולנהוג בבית. לרבות לבוש נועז וחושפני במיוחד, סגנון דיבור בוטה וכד'. על המוזיקה המזרחית אני מדלגת. , על טעם וריח אין מה להתווכח.
אז מה עושים ?
מדברים איתה, ברוח טובה, מסבירים, מסבירים ושוב מסבירים. אם זה לא מצליח רצים להתייעץ עם איש מקצוע ולא רק בפורומים של הורים.
בהצלחה.

 

[אשרז4]

חושבת כמו adif11 רק ש.. יתכן והעבודה /איש מקצוע

צרכים להיות לפעמים להורים
להבין ולהשלים שמה שטוב בעיני ילדיהם זה לאו דווקא מה שטוב בעינהם.
&nbsp
גם אני לא הגבתי כי נראתה לי הודעה שנועדה למשוך אש ודיון ער הרבה פחות מהודעה שבאה ומבקשת עזרה.
כמובן שיתכן ואני טועה.
&nbsp
אני יכולה להזדהות ולהבין את התחושה ש"הילדה שלי היא ראי שלי, היא תוצר החינוך שלי וכשהיא מתנהגת בצורה קוטבית למה שאני רוצה להציג- קשה לי עם זה.
נכון שיש צרות גדולות יותר ונכון שאם היתה מסתובבת עם חבורת אופנוענים /מעשנת/משתמשת בסמים/יושבת לילות בגנים ומשתכרת/ מקעקעת את עצמה/ נושרת מבית הספר ועוד ועוד זה היה הרבה יותר נוראי
אך עדיין.. בגבולות ההווה ומה שקורה עכשיו- קשה עם התנהגות כזו.
&nbsp
מצד שני, אם אכן ההודעה אמיתית ומייצגת את הלך הרוח בבית
בהחלט יתכן שהנערה מקצינה התנהגויות כי, כמו הרבה ילדים חכמים, יודעת בדיוק מה ואיך ללחוץ על הכפתורים של אמא.
&nbsp
ורק סיפור קטן
אני גדלתי בבת ים. בן דודי שגדול ממני היה בהחלט בת ימי טיפוסי- זוהר ארגוב, הסתובבויות ברחובות, חברים לא משהו
דוד שלי היה בחרדות מה יהיה עם הילד מה יצא ממנו לאן נגיע..
מדובר על גילאי 14-15
בסופו של דבר, מתי שהוא בתיכון התאפס על עצמו
היה עתודאי שירת שירות מלא מקצועי וקבע וחיי חיים מעולים
אממה.. על מוזיקה מזרחית לא ויתר

 

[רחליקה]

תודה, אני אשמע בעצתך

אני באמת מנסה... ובאמת שהמצב הזה לא קל עבורי... חבל שאנשים פה בפורום מזלזלים במה שאני כותבת.

 

[הייתיאביבקיץ]

חבל לך שאנשים זרים מזלזלים במה שאת כותבת?

תחשבי מה מרגישה הבת שלך, שאמא שלה מזלזלת במה שהיא אוהבת.

 

[פרת וחידקל]

 

[שרון של אופיר]

 

[הייתיאביבקיץ]

נכון, אבל משעשע

 

[נוגע בך במילים]

נתחיל בזה שאת - אימא - קוראת לבת שלך פרחה

 

[חרסינה משורינת]

אני לא מכירה אותך

וודאי לא את המניעים של הבת שלך (באיזה בית ספר היא לומדת?)

נתחיל מסיבות- קודם כל בדרך כלל כשאתה מוקף בקבוצת ילדים או אנשים
שמשדרים תרבות והווי מסוים אתה מאמץ סממנים ודרכי חשיבה שלהם
כדי להתקבל ולהיות מקובל.

זה לא עוזר לאף אחד שאת סמנכ"לית של טבע נכון?
זה מתחיל במי ובמה שהיא מוקפת בו, ככה שגם החוגים
הנחשבים ביותר לא אמורים לעזור.

שנית וזה רק מהניסיון שלי-
אני לא חושבת שיד נוקשה היא בהכרח מגרעה
אבל מה שקופץ לי לעיניים זה "זיוף" וילדים
בטח בגילאים האלה חשופים למשמעות של זה
בצורה מאוד מאוד חושפנית ונוראה.

את מדברת על איכות המוזיקה (אף אחד לא ביקש שתקבלי ותהנהני בראש)
את מדברת על להגביל אותה,
את מדברת על הלבוש שלה (שאם כבר זו אכן סיבה לדאגה משלל הדברים שרשמת)
את מדברת על מה יחשבו השכנים ואני בטוחה שאת מסתייגת מהשפה

מה שמזכיר לי את אמי היקירה כשהייתי בגילה של הבת שלך -
מרדתי בדרך אחרת אבל בדיוק מאותה סיבה.

הזיוף כלפי חוץ של מה יהיה ומי אנחנו והפאסון של "תרבות גבוהה"
ושפה נאותה וכלפי פנים רודנות והרס,
הפנמתי את זה החוצה.

תתחילי מבדק בית- האם הבת שלך מאושרת?
חיי המשפחה טובים?
האם היא חשה בנוח לשתף אותה בחייה וחשה
שלא תבקרי ותשפטי אותה לטובת הערכים
והתפיסות שלך?


אני לא אומרת שאת צריכה לקבל, גם להעמיד פנים
שאת צעירה מגניבה ומבינה זה בדיוק שקר שחשים בו-
אבל תרצי להתחבר אליה, לאדם שצומח לך בבית,
לאישה שתהיה ,
בכנות , באמת ובלי להסתיר את דעותיך ומי שאת
ובלי להסתיר את זכותה להגדרה עצמית.


אם לא מתחילים מבפנים , הפרי יכול להראות הכי נוצץ ומבריק שיהיה
אבל הריקבון מתחיל מבפנים -
ולדעתי הבת שלך בדרכה שאולי מצחיקה ומבהילה אותך
אומרת לך אמירה חזקה:

אמא , אני לא רוצה להיות כמוך.

עכשיו תנסי לחשוב למה ואיך את מראה לה מי את באמת
וכשהיא תכיר אותך באמת או לפחות את האהבה שלך אליה
אולי היא דווקא כן תרצה להיות כמוך.

תהיה רומודל ולא מישהי להחביא ולברוח ממנה.

בהצלחה

 

[סתם מבקרת]

התפוח לא נפל רחוק מהעץ. את עצמך פרחה שמרגישה צורך להתהדר

במקצועות ה"יוקרתיים" שלך ושל בעלך, בשכונה הנחשבת שאתם גרים בה, בבוטיקים היוקרתיים שאת קונה בהם, חפלות לא הסגנון שלך.
רק פרחה תרגיש צורך "להבהיר" את הדברים האלו בפני כל העולם (טוב, בפני הפורום) ותכנה את בתה פרחה.