מה תודה? נראה לך שככה זה יעבור? ../images/Emo13.gif
גם אני שאלתי את השאלה הזו את עצמי בכמה הזדמנוייות בעבר, ולא מצאתי לה תשובה ברורה. אקדים ואומר, כי עם הזמן התגבשה אצלי ההשערה כי אי-אפשר לממש את התכונה הזו עם מאותת תרמי (או לפחות לא באופן פשוט, שיהיה מוצדק כלכלית). ותיכף אסביר למה. בגדול אפשר לחלק את מנגנוני האיתות לשלושה סוגים: 1. תרמי – שמבוסס או על אלמנט בי-מטלי, או, מה שיותר נפוץ, על התפשטות והתכווצות תרמית של פס או חוט מתכתי (בואו נקרא לו אלמנט אוני-מטלי) המחובר לקפיץ (הממומש כפחית קפיצית מכופפת בעלת שני מצבים). כשהאלמנט התרמי מתחמם או מתקרר אורכו משתנה והוא גורם לפחית להחליף מצב, וכשהיא מחליפה מצב היא משמיעה את הקליק. 2. אלקטרו-מכני – מבוסס על מעגל RC או RLC. מעגל RC הוא מעגל המבוסס על נגד וקבל. טעינת ופריקת הקבל דרך הנגד אורכת זמן התלוי במתח, בהתנגדות הנגד ובקיבול הקבל, כך שבאמצעות גודל הנגד והקבל קובעים את זמן המחזור וה-duty cycle. מעגל RLC מבוסס על נגד, קבל וסליל. מעגל כזה הוא למעשה מתנד, וזמן המחזור של המתנד נקבע ע"י גודל ההתנגדות, הקיבול וההשראות של שלושת המרכיבים. 3. אלקטרוני – יכול להיות ממומש באופן אנאלוגי (עם טרנזיסטורים, נגדים וקבלים), או דיגיטלי (שהשדון הזכיר). בשני הסוגים האחרונים משתמשים במעגל החשמלי או האלקטרוני בשביל למתג ממסר אלקטרומגנטי, שהוא זה שממתג את הנורות, אף שזה לא הכרחי. אפשר היה לעשות גם את מיתוג הנורות באמצעות טרנזיסטורים או התקנים אלקטרוניים אחרים, אך זה היה יקר יותר (בשל ההספק הגבוה – מדובר בקרוב ל-W50), על הטרנזיסטורים נופל מתח גבוה יותר מאשר על מגעי האלקטרומגנט (והמתח הזה מקטין את המתח שמגיע לנורות, ולכן מעמעם את אורן), והאלקטרומגנט אינו מושפע מספייקים שמתלווים לסגירת ופתיחת המעגל, שטרנזיסטורים יותר רגישים אליהם. בנוסף הוא גם משמיע לנו את התיקתוקים, שטרנזיסטור אינו משמיע. עד כה, בחיפושיי ברשת ובספרים שונים העוסקים במערכות חשמל ואלקטרוניקה של כלי רכב, לא מצאתי הסבר שמתייחס לתכונה הזו של התראה על נורה שרופה באמצעות הגברת קצב האיתות (להלן תכונת ההתראה) במאותתים מהסוג הראשון (תרמיים). הסברים, אם היו, התייחסו לשני הסוגים האחרונים. מאידך, באף מקום גם לא היה כתוב במפורש שתכונת ההתראה איננה ניתנת למימוש באמצעות מאותת תרמי, או שלא נהוג לממש אותה במאותת כזה. מה שכן, מצאתי התבטאויות כמו שאם קצב האיתות משתנה כתוצאה משריפת נורה, אם הקצב יגדל או יקטן זה תלוי באופן המימוש של מנגנון האיתות (כי יש גם מנגנונים בהם הקצב קטן כשנשרפת נורה, או שהנורה הנותרת דולקת קבוע במקום לאותת. יתכן שאלה המנגנונים התרמיים). ולכן התגבשה אצלי ההשערה שציינתי בפתח דברי. לגבי התופעות שרואים כשנשרפת נורה – אצלי באופנוע כאשר נורה אחת חסרה, הנורה הנותרת דולקת קבוע (ללא איתות). כנראה מנגנון תרמי. בדקתי גם בכמה מכוניות (מתוצרים שונים, משנות ייצור שונות, מ-87' ועד 99'), ובכולן, אם נורה אחת שרופה או כל הנורות שרופות, קצב האיתות זהה (מדוד). אם אתם רוצים קצת מספרים, אז כשהכל תקין הקצב היה כ-90 מחזורים לדקה, ואם נורה אחת או יותר שרופה/ות הקצב עלה לכ-200-210 לדקה. מכיוון שבכל המכוניות הקצבים היו קרובים מאד, אני מניח שזה איזשהו תקן (לגבי הקצב במצב תקין, אני יודע שהתקן קובע 60-120 מחזורים לדקה, כך שה-90 שמדדתי זה בדיוק באמצע). כמו-כן ניכר בעליל ששני חלקי המחזור מתקצרים באופן משמעותי, באותה מידה בקירוב, אך את זה לא יכולתי למדוד באופן אובייקטיבי מדוייק. לכן, ההצעה של Wile Coyote כנראה לא מתאימה, אם כי העובדה שהמאותת ממשיך לעבוד גם כאשר כל הנורות שרופות, מעידה בהכרח שיש גם איזשהו חיבור מקבילי. גם אני חשבתי בעבר על משהו דומה לזה שהציע Wile Coyote, אך ראיתי שזה לא מתיישב עם כל התופעות. לגבי השאלה כיצד זמן הצינון מתקצר, גם אני חשבתי בעבר על זוג אלמנטים תרמיים, אחד לפתיחה ואחד לסגירה, אבל כאמור לא מצאתי אישור למחשבה זו. (מסתבר שההודעה ארוכה מדי בשביל השרת של תפוז, אז תיכף יגיע ההמשך)
