שאלת מעבר דירה

ella1302

New member
אם בא לך והילדים לא מתנגדים- לכי על זה

לא ניראה לי שיקח לך הרבה זמן להתרגל לעיר אחרת.
 

חני ב

New member
למה כן להשאר בעיר שלך?

מה בעצם מחזיק אותך פה?
אנו עברנו דירה כשהבכור היה בן 4, הקטנה עוד לא נולדה. היה מעבר קל.
 
עד עכשיו החזיק אותי המוכר והנוח

והחברים והקרבה לכל מקום בלי צורך באוטו.
עכשיו אני חושבת על דברים נוספים בחיי ומבינה שזה זמן לבחון מעבר דירה.
 

חני ב

New member
אני בעד

בטח לא הקרבה להורים משאירה אותך שם, נכון?
כשהבן היה קטן, היה לי מאד נוח שהורי או הוריו שומרים עליו. היה לנו מאד נוח גרנו קרוב אחד לשני.
הרצון לעבור לדירה גדולה גרם לנו לעבור לישוב אחר, ועשינו בחוכמה רבה.
 
ההורים שלי מעולם לא היוו שיקול היכן לגור,

להיפך, הם היוו שיקול איפה לא לגור.
מעולם לא נעזרתי בהורי ככה שזה כמו שאמרת -לא רלוונטי.
 
עבורי או עבור הילדים?

עבור הילדים - קרבה לאבא שלהם, קרבה לבית הספר בו הבת רוצה ללמוד בשנה הבאה .
עבורי - אפשרויות עבודה גדולות יותר, קרבה לבן הזוג (כמו שאת יודעת, מפורום אחר, מגורים משותפים כרגע לא על הפרק).
מעבר לזה אני מרגישה שזה זמן לשינוי , בכל מקרה הוא יקרה , בעיר שלנו אין טעם לעבור כי אני גרה במקום מרכזי ונגיש לכל מה שאנחנו צריכים. אז אם עוברים - אז בואו כבר נעשה שינוי.
 

מרוניה

New member
או-קי, מבינה. אגב,

לגבי האמירה שלך שאני יודעת מפורום אחר - זה אולי מצחיק, אבל אני לא כל כך מקשרת...

כאילו כל פורום זה עולם אחר ודמויות אחרות.
 

חני ב

New member
בדיוק. אז עוד סיבה למה לא להשאר במקום

הנוכחי.
סומכת עלייך. את הרי טיפוס מאד חברותי, כך גם ביתך אני חושבת.
 

נעה L

New member
אני עונה דוקא מההכרות האישית ביננו

אני חושבת שאת צריכה לעשות את השינוי הזה.
הילדים שלך מספיק חזקים כדי לעבור את זה בצורה טובה, במיוחד עם התמיכה שלך.
את צריכה את הפריצה הזו מעיר קטנה לעיר גדולה.

עברתי בגיל שש מבני ברק לגבעתיים . התחלתי כתה א' ותמיד הרגשתי קצת לפט אאוט, כי לא הייתי בגן עם הילדים מהכתה.
בגיל 22 עברתי לרחובות ולא אהבתי לחיות כאן הרבה שנים. בשנה שנתיים האחרונות גיליתי שאני אוהבת את העיר ונהנית ממנה.
נעים לי שהילדים שלי רחובותים גאים. כבר שנה שאני מודה שאני רחובותית.... אחרי שנים שטרחתי תמיד להגיד שאני מגבעתיים.
 
אני גם חושבת שזה זמן טוב לשינויים

בנערותי עברתי מעיר למושבה והיתה לי אכזבה גדולה.
לשמחתי הרשו לי לנסוע באוטובוס לעיר הקודמת וככה מצאתי את עצמי נוסעת לא מעט לחוגים ופוגשת חברות. במקביל גם טיפחתי קשרים עם ילדים במקום החדש ולא היו לי קשיים.
הקשיים היו מבחינות אחרות.
 

iris mom of two

New member
אמנם שונה אבל

עד לפני 8.5 שנים עברנו כל שנתיים, מרחקים רציניים. המעבר הראשון, הבת היתה בת שלוש, והבן בן שלושה חודשים. השני היא היתה בת 4 הוא בן שנה וחצי. בשלישי היא התחילה כיתה א', והוא היה בן שלוש וחצי. ברביעי היא הלכה לג' והוא לגן חובה. היא הסתגלה יפה, הוא לא.

המעבר האחרון לבית הנוכחי, היא התחילה פה כיתה ד', והיום אי אפשר להבדיל בינה לבין אלו שנולדו וגדלו פה. הוא התחיל כיתה א', ולא זוכר שום בית קודם. לשניהם המעבר האחרון היה טוב, ובעצם גם המעבר הקודם.

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה האופי שלהם, והתמיכה שיקבלו. אם המעבר יהיה שפור בתנאים החברתיים והם מסתגלים בקלות לשנויים, המעבר יהיה רק לטובה.
 
איך אני יכולה לדעת אם יהיה שיפור

בתנאים החברתיים?
עד היום שניהם מסתגלים לשינויים ואין להם בעיות חברתיות.
לאחי - שהיה מלך הכיתה, היתה נפילה משמעותית מבחינה חברתית במקום המגורים החדש (כולל התעללות וחרמות). הוא סוחב איתו את הצלקות עד היום....
 

חני ב

New member
לא תדעי זאת מראש

אבל עצם זה שהם מוכנים לעבור, זה כבר טוב. תארי לעצמך שלא הייתי שואלת לדעתם ומציבה בפניהם עובדה? והם לא היו רוצים?
 
ככה את מכירה אותי???

אני מאוד קשובה לדעות של הילדים שלי במיוחד בדברים משמעותיים כמו שינוי מקום מגורים.
אני לא מציבה להם עובדות למרות שההחלטות הסופיות ברובן הן שלי .
 

אימם

New member
הדילמה העיקרית כאן נראה לי אם הבת מוכנה לעזוב

כי בד"כ הגדולים יותר מתקשים יותר מהקטנים.
כשחשבנו בעבר לעבור דירה הבת הייתה זו שהתנגדה בעיקר בגלל הריחוק הפיזי מהחברים.
אם הילדים חברותיים ויוצרים בקלות קשרים חברתיים אני לא חושבת שתהיה בעיה להסתגל מהר.
אם המעבר זה סיפור ממשי ובעיקר אם את יודעת לאיזה איזור, אולי כדאי לנסות כבר עכשיו ליצור קשרים לדוגמא לרשום את שניהם לחוג של פעם או פעמיים בשבוע במרכז הקהילתי הקרוב לאיזור המגורים שבו תרצי לקנות, גם כדי להכיר ילדי מהאיזור בני גילם שיהיו להם מכרים.
 
כולנו מוכנים לעזוב.

העניין כרגע הוא המחיר הכלכלי ואיזה ויתור נצטרך לעשות (כמו שאמרתי - אין לנו בעיה לוותר על מרפסת או עוד חדר, תהיה לנו בעיה לגור בקומה רביעית בלי מעלית)
ועולים בי זכרונות מהמעבר של אחרי ושלי כשהיינו בגילאים דומים לגיל הילדים שלי.
 
למעלה