אמנם שונה אבל
עד לפני 8.5 שנים עברנו כל שנתיים, מרחקים רציניים. המעבר הראשון, הבת היתה בת שלוש, והבן בן שלושה חודשים. השני היא היתה בת 4 הוא בן שנה וחצי. בשלישי היא התחילה כיתה א', והוא היה בן שלוש וחצי. ברביעי היא הלכה לג' והוא לגן חובה. היא הסתגלה יפה, הוא לא.
המעבר האחרון לבית הנוכחי, היא התחילה פה כיתה ד', והיום אי אפשר להבדיל בינה לבין אלו שנולדו וגדלו פה. הוא התחיל כיתה א', ולא זוכר שום בית קודם. לשניהם המעבר האחרון היה טוב, ובעצם גם המעבר הקודם.
אני חושבת שמה שהכי חשוב זה האופי שלהם, והתמיכה שיקבלו. אם המעבר יהיה שפור בתנאים החברתיים והם מסתגלים בקלות לשנויים, המעבר יהיה רק לטובה.