שאלה פילוסופית בתורת המידה.

AnarchistPhilosopher

Well-known member
שאלה פילוסופית בתורת המידה.

ממש בהתחלה מגדירים סימן שנקרא בעברית צחה סימן האינסוף, שמונה נטוי.

מגדירים אותו שהוא צריך לקיים שמכפלה שלו עם המספר אפס נותן אפס, אבל באותה מידה (משחק מילים) היינו יכולים להגדיר את המכפלה הזו להיות שווה לכל מספר אחר, הלא כך?

הייתי בהפסקה... אבל עדיין לוציפר הוא המלך!



 

aetzbarr

Member
צירוף האותיות ש א ל ה זה שם של מה ?

צירוף האותיות ה ג ד ר ה זה שם של מה ?
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
עצבר תפסיק את הברברת ותתחיל ללמוד.

אני צופה לך עתיד מזהיר באקדמיה...
&nbsp
&nbsp
 

aetzbarr

Member
אם אפס ואינסוף הם מספרים, אז יש להם מספר אמצע - רשום אותו

 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
אני מסתכל על הודעות שלי מהעבר...

הייתי תותח, אה?
&nbsp
איך נפלו גיבורים...
&nbsp
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
אתה יודע מה אתה והחבר שלך עריסטו יכולים לעשות?

מה שאני לא מבין הוא איך אתם מחליטים מי מזיין את מי ראשון?! &nbsp או שאתם עושים את זה בו זמנית...
זה אפשרי?!
&nbsp
 

DarkCrystal

New member
קונבנציה אחרת לא תהיה קונסיסטנטית

נגיד אינסוף כפול קבוצה ממידה אפס שווה לt.
תוכל למצוא קבוצה ממידה אפס C ולכתוב אותה כאיחוד זר של קבוצות ממידה אפס C_1 וC_2. עכשיו אם תגדיר פונקציה f ששווה אינסוף על C ואפס מחוצה לו אז האינטגרל של f יהיה צריך להיות שווה לt. אבל אם תקח פונקציות f_1, f_2 ששוות לאינסוף על C_1, C_2 בהתאמה ואפס בכל מקום אחר, אז האינטגרלים של f_1 וf_2 צריכים לצאת t. עכשיו אתה מקבל מאדטיביות האינטגרל t + t = t. זה מסתדר רק לt = 0 או אינסוף או מינוס אינסוף.
 
למעלה