שאלה די דחופה למנהלת הפורום
שלום, אני אמא לתאומים בני שנה ו-9 חודשים ונמצאת בתחילת הליכי גירושין מבעלי. הגשתי נגדו תביעות בבית משפט אזרחי לפני כשנה (מזונות, משמורת, רכוש) ודחיתי אותן כל כמה חודשים עד עכשיו. כעת התחלנו בתהליך והיינו כבר בדיון הראשון בבית המשפט. אציין, כי המחלוקת העיקרית בינינו היא על המשמורת. הוא הגיש גם תביעה למשמורת (מטורף, לא?!) וגם הליח לקבל צו מהשופטת במעמד צד אחד שאסור לי להוציא את הילדים מהדירה בה אנו מתגוררים יחד עדיין עד החלטה חדשה. צו זה ניתן במעמד צד אחד, מבלי שתנתן לי אפשרות להציג את הצד שלי וכל זה נעשה יומיים לפני הדיון הראשון וכמובן הוא לא טרח להודיע לי או לשופטת על כך. כמו כן נקבע שיש צורך בתסקיר פקידת סעד תוך 60 יום (שבמציאות הבנתי לוקח הרבה יותר זמן). כמובן הגשתי בקשה לדיון לצורך הצגת הצד שלי בנסיון לקבל ביטול הצו. בדיון סיכמנו שננסה לנהל מו"מ ונקבע דיון נוסף ל-28.12 (כמובן אם הייתי יודעת אז שהוא ביקש את הצו ואת המשמורת בחיים לא הייתי מסכימה לדחיה). היינו בפגישת גישור אחת ביחידת הסיוע - ללא התקדמות משמעותית. מספר פרטים נוספים חשובים - אני רופאה מתמחה ועושה משמרות של 24 שעות כפעמיים בשבוע. בעלי נשאר עם הילדים לבד בלילות אלה, אם כי עד לאחרונה בשעות אחה"צ תמיד קיבל סיוע מההורים שלי ואף פעם לא היה איתם לבד. כעת הוא תובע משמורת וטוען שהוא הדמות הדומיננטית עבור הילדים ולא אני, כי הוא נמצא איתם יום-יום מיום הוולדם, ואילו אני נעדרת כל פעם בגלל העבודה. כולם אומרים לי שאין סיכוי שלא יתנו לי את המשמורת, כי "חזקת הגיל הרך" וכו'. אבל אני מאוד מודאגת - גם מהאובססיביות שלו, גם מהאמפתיה של השופטת אליו (כך לפחות נראה - אחרת איך יכלה לתת צו כזה מבלי לשמוע את הצד שלי?) ומכל הקטע ה"אופנתי" של משמורת משותפת. איני מתכוונת להרחיק אותו מהילדים וברורים לי היתרונות במשמורת המשותפת מבחינת קשר הדוק יותר עם האב, אבל נראה לי שבגיל כזה הילדים צריכים מסגרת אחת קבועה בהן הם חיים רוב הזמן. וכעת לשאלות: 1. מה הסיכוי לדעתך ומנסיונך שיתנו משמורת מלאה לבעלי ולי יקבעו הסדרי ראיה? 2. מה הסיכוי שיקבעו משמרות משותפת 50-50 לילדים בגיל כזה? 3. מה עליי לעשות כדי להשיג את ביטול הצו ולצאת עם הילדים מהבית תוך כדי קביעת הסדרי ראיה זמניים (לא ציינתי קודם - הצו מתייחס לילדים, אך ברור לי שלא אצא מהבית בלעדיהם ואעדיף לסבול את האוירה הקשה והמתח בינינו)? אודה על תשובה בהקדם האפשרי, כי תאריך הדיון מתקרב. תודה רבה
שלום, אני אמא לתאומים בני שנה ו-9 חודשים ונמצאת בתחילת הליכי גירושין מבעלי. הגשתי נגדו תביעות בבית משפט אזרחי לפני כשנה (מזונות, משמורת, רכוש) ודחיתי אותן כל כמה חודשים עד עכשיו. כעת התחלנו בתהליך והיינו כבר בדיון הראשון בבית המשפט. אציין, כי המחלוקת העיקרית בינינו היא על המשמורת. הוא הגיש גם תביעה למשמורת (מטורף, לא?!) וגם הליח לקבל צו מהשופטת במעמד צד אחד שאסור לי להוציא את הילדים מהדירה בה אנו מתגוררים יחד עדיין עד החלטה חדשה. צו זה ניתן במעמד צד אחד, מבלי שתנתן לי אפשרות להציג את הצד שלי וכל זה נעשה יומיים לפני הדיון הראשון וכמובן הוא לא טרח להודיע לי או לשופטת על כך. כמו כן נקבע שיש צורך בתסקיר פקידת סעד תוך 60 יום (שבמציאות הבנתי לוקח הרבה יותר זמן). כמובן הגשתי בקשה לדיון לצורך הצגת הצד שלי בנסיון לקבל ביטול הצו. בדיון סיכמנו שננסה לנהל מו"מ ונקבע דיון נוסף ל-28.12 (כמובן אם הייתי יודעת אז שהוא ביקש את הצו ואת המשמורת בחיים לא הייתי מסכימה לדחיה). היינו בפגישת גישור אחת ביחידת הסיוע - ללא התקדמות משמעותית. מספר פרטים נוספים חשובים - אני רופאה מתמחה ועושה משמרות של 24 שעות כפעמיים בשבוע. בעלי נשאר עם הילדים לבד בלילות אלה, אם כי עד לאחרונה בשעות אחה"צ תמיד קיבל סיוע מההורים שלי ואף פעם לא היה איתם לבד. כעת הוא תובע משמורת וטוען שהוא הדמות הדומיננטית עבור הילדים ולא אני, כי הוא נמצא איתם יום-יום מיום הוולדם, ואילו אני נעדרת כל פעם בגלל העבודה. כולם אומרים לי שאין סיכוי שלא יתנו לי את המשמורת, כי "חזקת הגיל הרך" וכו'. אבל אני מאוד מודאגת - גם מהאובססיביות שלו, גם מהאמפתיה של השופטת אליו (כך לפחות נראה - אחרת איך יכלה לתת צו כזה מבלי לשמוע את הצד שלי?) ומכל הקטע ה"אופנתי" של משמורת משותפת. איני מתכוונת להרחיק אותו מהילדים וברורים לי היתרונות במשמורת המשותפת מבחינת קשר הדוק יותר עם האב, אבל נראה לי שבגיל כזה הילדים צריכים מסגרת אחת קבועה בהן הם חיים רוב הזמן. וכעת לשאלות: 1. מה הסיכוי לדעתך ומנסיונך שיתנו משמורת מלאה לבעלי ולי יקבעו הסדרי ראיה? 2. מה הסיכוי שיקבעו משמרות משותפת 50-50 לילדים בגיל כזה? 3. מה עליי לעשות כדי להשיג את ביטול הצו ולצאת עם הילדים מהבית תוך כדי קביעת הסדרי ראיה זמניים (לא ציינתי קודם - הצו מתייחס לילדים, אך ברור לי שלא אצא מהבית בלעדיהם ואעדיף לסבול את האוירה הקשה והמתח בינינו)? אודה על תשובה בהקדם האפשרי, כי תאריך הדיון מתקרב. תודה רבה