אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
רווקים ללא ילדים: בודדים ומדוכאים יותר בשלבי חייהם המאוחרים?
- פותח הנושא דנידין1813
- פורסם בתאריך
אוניברסאליסט
New member
אפשר להגיד כך
לא הגיוני שאדם יחשוב שעכשיו עדיף שאני אעשה א' אבל אם יחזור מצב דומה ולא אשנה את דעתי בינתיים, לא עדיף שאעשה א'
אם הוא לא שינה את דעתו למה פעם אחת לעשות כך ובמצב דומה לעשות אחרת?
לא הגיוני שאדם יחשוב שעכשיו עדיף שאני אעשה א' אבל אם יחזור מצב דומה ולא אשנה את דעתי בינתיים, לא עדיף שאעשה א'
אם הוא לא שינה את דעתו למה פעם אחת לעשות כך ובמצב דומה לעשות אחרת?
אוניברסאליסט
New member
אם את חושבת שוב, אז זהו "שינוי נסיבות"
כתבתי כל עוד לא משתנות הנסיבות האדם לא יעשה משהו אחר. כלומר כל עוד הוא לא חושב שוב ומגיע למסקנה שונה
את מבינה את הטענה שלי כאילו היא טענה פסיכולוגית. אני טוען טענה לוגית ולא פסיכולוגית.
יש את עיקרון ההכללה של מרקוס זינגר
עיקרון ההכללה" אומר שמה שנכון או לא נכון לאחד הוא נכון או לא נכון לכל אדם דומה בנסיבות דומות וזה נקרא "עיקרון ההכללה" (generalization principle) ובאופן מסורתי ידוע כעיקרון ההגינות או צדק או אי משוא פנים.
marcus singer, generalization in ethics p 5]]
יש דוגמא של ריצ'רד מרווין הייר לגבי האוניברסאליות של טענות עובדתיות. הדוגמא שלו הייתה לגבי התכונה "אדום"
כאשר אדם אומר שדבר הוא "אדום" הוא מתחייב לכך שכל דבר שהוא כמו זה (כמו הדבר הזה) מהבחינה הרלבנטית הוא גם אדום. האספקט הרלבנטי הוא אותו דבר המזכה את הדבר בתואר "אדום" וזה שיפוט דסקריפטיבי. הטענה "זהו אדום" גוררת "כל דבר כמו זה בהיבטים הרלבנטיים הוא אדום" לומר שמשהו הוא אדום ולהכחיש שדברים אחרים שדומים לדבר הזה בהיבטים הרלבנטיים הם אדומים פירושו לעשות שימוש מוטעה במושג "אדום". זאת מפני שאדום הוא מונח תיאורי והוא "סוג מסוים" ולכן כל דבר שהוא "מאותו סוג" הוא אדום.
הטענה "כל דבר כמו זה בהיבטים הרלבנטיים הוא אדום" מכיל את הביטוי הסינגולארי "זה" אולם כאשר הביטוי הסינגולארי נקשר למילה "כמו" אז יש כאן תכונה אוניברסאלית ע"י החלפה של "כמו זה" ולכן יש כאן תכונה אוניברסאלית. שיפוט תיאורי הוא אוניברסאלי. כל שיפוט תיאורי סינגולארי הוא ניתן לאוניברסאליזציה. כל דבר שהוא בדיוק כמו הסובייקט של המשפט הראשון מחזיק בתכונה המתוארת במשפט הראשון. מאפיין של מונח דסקריפטיבי הוא ההתייחסות ל- "דמיות". האובייקט דומה לכל אחד אחר בהיבטים הרלבנטיים. אנו לא יכולים ללא חוסר עקביות ליישם מונח דסקריפטיבי בדבר אחד ולסרב ליישמו בדבר דומה אחר. אדם שלא עושה זאת או שאינו מבין שהביטוי היה דסקריפטיבי או שאינו מבין מהו ביטוי תיאורי.
נניח שאמרתי "X הוא אדום" אני מתחייב לכך שכל דבר הדומה ל- X בהיבטים רלבנטיים הוא גם אדום. על מנת להשיב על השאלה מהם ההיבטים הרלבנטיים אני צריך לתת אינדיקציה מה יש ב- X שבעטיו קראתי לו "אדום". הסבר לגבי מה שאני מתכוון שהוא אדום. הסבר זה הוא הקובע מהם ההיבטים שלאובייקט אחר דומים ל-.X כשם שאם אני מכנה משהו "אדום" אני מתחייב לכנות כל דבר דומה כאדום כך אם אני מכנה משהו "טוב" אני מתחייב לכנות כל דבר דומה כטוב..
R.M. Hare Freedom and Reason (New York: Oxford University Press, 1963 pp 11-15 )
התכונה "אדום" היא אפוא, אוניברסאלית כי כל דבר הדומה לאדום הזה בדברים הרלבנטיים חייב להיות בעצמו אדום.
מכאן גם לא נובע שאותו דבר בנסיבות אחרות יהיה אף הוא אדום. אם למשל יש לנו פרח אדום מכאן לא נובע שאם יש לנו פרח אחר אז הפרח האחר יהיה גם אדום. נכון שיש כאן פרח וכאן פרח אבל הפרח השני נמצא בנסיבות שונות יש לו תכונות שונות ולכן הוא לא אדום.
אותו דבר לגבי המונח "טוב". אם אדם טוען "זה טוב" אז הטענה הזאת ניתנת לאוניברסאליזציה [הכללה] כל דבר שהוא כמו זה בהיבטים הרלבנטיים הוא בהכרח גם טוב. אדם שאומר "זה טוב" אבל באותן נסיבות דומות הוא אומר על אותו דבר שהוא "רע" אינו עקבי.
מכאן גם לא נובע שאותו דבר בעצמו בנסיבות אחרות גם יהיה טוב. על מנת שזה יהיה טוב הנסיבות עצמן צריכות להיות דומות. אם הנסיבות לא דומות אז ייתכן שהדבר כבר אינו טוב.
כך לגבי המילה "ראוי" אם מישהו טוען שזה ראוי אז עקביות דורשת ממנו לומר שאותו דבר בנסיבות דומות גם הוא ראוי. אבל מכאן לא נובע שאם הנסיבות תהיינה שונות אז עדיין זה יהיה ראוי. אבל אם הנסיבות דומות אז בהכרח הדבר חייב להיות ראוי אחרת יש כאן חוסר עקביות.
Hare. Ibid pp 32-33] ]
באופן דומה אם אדם נכנס למעלית ועומד כמו שכולם עומדים אז העקביות מחייבת אותו לעשות אותו דבר כל עוד לא השתנו הנסיבות וכמובן כל עוד לא שינה את דעתו כי שינוי דעתו זה גם שינוי נסיבות. זו טענה לוגית. אחרת הוא לא עקבי.
כתבתי כל עוד לא משתנות הנסיבות האדם לא יעשה משהו אחר. כלומר כל עוד הוא לא חושב שוב ומגיע למסקנה שונה
את מבינה את הטענה שלי כאילו היא טענה פסיכולוגית. אני טוען טענה לוגית ולא פסיכולוגית.
יש את עיקרון ההכללה של מרקוס זינגר
עיקרון ההכללה" אומר שמה שנכון או לא נכון לאחד הוא נכון או לא נכון לכל אדם דומה בנסיבות דומות וזה נקרא "עיקרון ההכללה" (generalization principle) ובאופן מסורתי ידוע כעיקרון ההגינות או צדק או אי משוא פנים.
marcus singer, generalization in ethics p 5]]
יש דוגמא של ריצ'רד מרווין הייר לגבי האוניברסאליות של טענות עובדתיות. הדוגמא שלו הייתה לגבי התכונה "אדום"
כאשר אדם אומר שדבר הוא "אדום" הוא מתחייב לכך שכל דבר שהוא כמו זה (כמו הדבר הזה) מהבחינה הרלבנטית הוא גם אדום. האספקט הרלבנטי הוא אותו דבר המזכה את הדבר בתואר "אדום" וזה שיפוט דסקריפטיבי. הטענה "זהו אדום" גוררת "כל דבר כמו זה בהיבטים הרלבנטיים הוא אדום" לומר שמשהו הוא אדום ולהכחיש שדברים אחרים שדומים לדבר הזה בהיבטים הרלבנטיים הם אדומים פירושו לעשות שימוש מוטעה במושג "אדום". זאת מפני שאדום הוא מונח תיאורי והוא "סוג מסוים" ולכן כל דבר שהוא "מאותו סוג" הוא אדום.
הטענה "כל דבר כמו זה בהיבטים הרלבנטיים הוא אדום" מכיל את הביטוי הסינגולארי "זה" אולם כאשר הביטוי הסינגולארי נקשר למילה "כמו" אז יש כאן תכונה אוניברסאלית ע"י החלפה של "כמו זה" ולכן יש כאן תכונה אוניברסאלית. שיפוט תיאורי הוא אוניברסאלי. כל שיפוט תיאורי סינגולארי הוא ניתן לאוניברסאליזציה. כל דבר שהוא בדיוק כמו הסובייקט של המשפט הראשון מחזיק בתכונה המתוארת במשפט הראשון. מאפיין של מונח דסקריפטיבי הוא ההתייחסות ל- "דמיות". האובייקט דומה לכל אחד אחר בהיבטים הרלבנטיים. אנו לא יכולים ללא חוסר עקביות ליישם מונח דסקריפטיבי בדבר אחד ולסרב ליישמו בדבר דומה אחר. אדם שלא עושה זאת או שאינו מבין שהביטוי היה דסקריפטיבי או שאינו מבין מהו ביטוי תיאורי.
נניח שאמרתי "X הוא אדום" אני מתחייב לכך שכל דבר הדומה ל- X בהיבטים רלבנטיים הוא גם אדום. על מנת להשיב על השאלה מהם ההיבטים הרלבנטיים אני צריך לתת אינדיקציה מה יש ב- X שבעטיו קראתי לו "אדום". הסבר לגבי מה שאני מתכוון שהוא אדום. הסבר זה הוא הקובע מהם ההיבטים שלאובייקט אחר דומים ל-.X כשם שאם אני מכנה משהו "אדום" אני מתחייב לכנות כל דבר דומה כאדום כך אם אני מכנה משהו "טוב" אני מתחייב לכנות כל דבר דומה כטוב..
R.M. Hare Freedom and Reason (New York: Oxford University Press, 1963 pp 11-15 )
התכונה "אדום" היא אפוא, אוניברסאלית כי כל דבר הדומה לאדום הזה בדברים הרלבנטיים חייב להיות בעצמו אדום.
מכאן גם לא נובע שאותו דבר בנסיבות אחרות יהיה אף הוא אדום. אם למשל יש לנו פרח אדום מכאן לא נובע שאם יש לנו פרח אחר אז הפרח האחר יהיה גם אדום. נכון שיש כאן פרח וכאן פרח אבל הפרח השני נמצא בנסיבות שונות יש לו תכונות שונות ולכן הוא לא אדום.
אותו דבר לגבי המונח "טוב". אם אדם טוען "זה טוב" אז הטענה הזאת ניתנת לאוניברסאליזציה [הכללה] כל דבר שהוא כמו זה בהיבטים הרלבנטיים הוא בהכרח גם טוב. אדם שאומר "זה טוב" אבל באותן נסיבות דומות הוא אומר על אותו דבר שהוא "רע" אינו עקבי.
מכאן גם לא נובע שאותו דבר בעצמו בנסיבות אחרות גם יהיה טוב. על מנת שזה יהיה טוב הנסיבות עצמן צריכות להיות דומות. אם הנסיבות לא דומות אז ייתכן שהדבר כבר אינו טוב.
כך לגבי המילה "ראוי" אם מישהו טוען שזה ראוי אז עקביות דורשת ממנו לומר שאותו דבר בנסיבות דומות גם הוא ראוי. אבל מכאן לא נובע שאם הנסיבות תהיינה שונות אז עדיין זה יהיה ראוי. אבל אם הנסיבות דומות אז בהכרח הדבר חייב להיות ראוי אחרת יש כאן חוסר עקביות.
Hare. Ibid pp 32-33] ]
באופן דומה אם אדם נכנס למעלית ועומד כמו שכולם עומדים אז העקביות מחייבת אותו לעשות אותו דבר כל עוד לא השתנו הנסיבות וכמובן כל עוד לא שינה את דעתו כי שינוי דעתו זה גם שינוי נסיבות. זו טענה לוגית. אחרת הוא לא עקבי.
לפי מה שכתבת, כל דבר ללא יוצא מן הכלל שאדם בוחר,
מכל סיבה שהיא, לעשות באותו רגע, גם אם הוא מקרי וחד פעמי ומאולתר, זה אוטומטית כלל. אני פשוט לא מקבלת את ההגדרה הזו.
מעבר לזה, אתה אומר שעצם ההחלטה לפעול אחרת בנסיבות דומות מהווה שינוי נסיבות, אז זה מראש מבטל כל אפשרות שדבר כלשהו שאדם עושה אינו כלל.
מבחינתי בגישה כזו אין שום משמעות וערך למושג כלל כי ממילא אין ולא ייתכן שום מצב אחר, שאינו כלל.
מצטערת, אך זה לחלוטין לא הגישה שלי.
מכל סיבה שהיא, לעשות באותו רגע, גם אם הוא מקרי וחד פעמי ומאולתר, זה אוטומטית כלל. אני פשוט לא מקבלת את ההגדרה הזו.
מעבר לזה, אתה אומר שעצם ההחלטה לפעול אחרת בנסיבות דומות מהווה שינוי נסיבות, אז זה מראש מבטל כל אפשרות שדבר כלשהו שאדם עושה אינו כלל.
מבחינתי בגישה כזו אין שום משמעות וערך למושג כלל כי ממילא אין ולא ייתכן שום מצב אחר, שאינו כלל.
מצטערת, אך זה לחלוטין לא הגישה שלי.
אוניברסאליסט
New member
לא כל דבר אבל כן, הרבה דברים
הדבר נובע מכך שתכונות של דברים הם בדרך כלל אוניברסאליות. המון דברים ניתנים להכללה.
נתתי דוגמא לדברים שהם לא כללים:
המלצה לעשות משהו בתאריך מסוים
המלצה לעשות משהו רק במקום מסוים
המלצה לעשות משהו רק ביחס לאינדיבידואל מסוים
אלה הם דוגמאות להמלצות שלא ניתנות להכללה
לכן, אין זה נכון שלפי גישתי כל דבר הוא כלל
הדבר נובע מכך שתכונות של דברים הם בדרך כלל אוניברסאליות. המון דברים ניתנים להכללה.
נתתי דוגמא לדברים שהם לא כללים:
המלצה לעשות משהו בתאריך מסוים
המלצה לעשות משהו רק במקום מסוים
המלצה לעשות משהו רק ביחס לאינדיבידואל מסוים
אלה הם דוגמאות להמלצות שלא ניתנות להכללה
לכן, אין זה נכון שלפי גישתי כל דבר הוא כלל
אוניברסאליסט
New member
לא כל פעולה. תלוי בטעם לפעולה
אם הטעם של הפעולה הוא לבצע אותה רק במועד ספציפי, רק במקום ספציפפי או רק ביחס לאינדיבידואל ספציפי אז הטעם לפעולה אינו ניתן להכללה
אם הטעם של הפעולה הוא לבצע אותה רק במועד ספציפי, רק במקום ספציפפי או רק ביחס לאינדיבידואל ספציפי אז הטעם לפעולה אינו ניתן להכללה
אוניברסאליסט
New member
אני לא מדבר על הפעולות עצמן
מפני שפעולות הן שונות אלה מאלה ואני לא מכליל על כל הפעולות כמקשה אחת. אני מבחין בין סוגים של פעולות על פי הטעמים לפעולה ולכן מן ההכרח לדבר על טעמים לפעולה. מה שניתן להכללה או לא ניתן נקבע על פי הטעם לפעולה ולפעולה לכשעצמה אין כאן מה לתרום.
מכך שהמצב חד פעמי לא נובע שהוא לא ניתן להכללה. באופן עקרוני אפשר לחשוב על מצב היפותטי בו תהיה סיטואציה דומה. גם אם לא יקרה הדבר באופן ממשי, אקטואלי עדיין היפותטית אין מניעה לוגית שהדבר הזה יקרה שוב. יש עולם אפשרי שבו הסיטואציה הזאת תקרה שוב ואפילו עוד מיליון פעם גם אם בעולם שלנו זה לא יקרה לעולם שוב.
כאן מדובר באדם שהיה לו טעם לעמוד במעלית כפי שכולם עמדו. אם הדבר הזה יקרה שוב והוא לא ישנה את דעתו מה הוא יעשה? לטעון שהוא יעשה דבר אחר למרות שהוא לא שינה את דעתו זו תשובה שאינה מתיישבת עם הלוגיקה.
מי שלא משנה את דעתו עושה אותו הדבר. זאת המשמעות הלוגית של המילה "שינוי" ושל המילים "היעדר שינוי"
לטעון שבפועל לא יקרה עוד אירוע כזה זאת תשובה נכונה אבל לא רלבנטית כי היפותטית אין מניעה שזה יקרה שוב, גם אם בפועל הדבר לא יקרה.
מפני שפעולות הן שונות אלה מאלה ואני לא מכליל על כל הפעולות כמקשה אחת. אני מבחין בין סוגים של פעולות על פי הטעמים לפעולה ולכן מן ההכרח לדבר על טעמים לפעולה. מה שניתן להכללה או לא ניתן נקבע על פי הטעם לפעולה ולפעולה לכשעצמה אין כאן מה לתרום.
מכך שהמצב חד פעמי לא נובע שהוא לא ניתן להכללה. באופן עקרוני אפשר לחשוב על מצב היפותטי בו תהיה סיטואציה דומה. גם אם לא יקרה הדבר באופן ממשי, אקטואלי עדיין היפותטית אין מניעה לוגית שהדבר הזה יקרה שוב. יש עולם אפשרי שבו הסיטואציה הזאת תקרה שוב ואפילו עוד מיליון פעם גם אם בעולם שלנו זה לא יקרה לעולם שוב.
כאן מדובר באדם שהיה לו טעם לעמוד במעלית כפי שכולם עמדו. אם הדבר הזה יקרה שוב והוא לא ישנה את דעתו מה הוא יעשה? לטעון שהוא יעשה דבר אחר למרות שהוא לא שינה את דעתו זו תשובה שאינה מתיישבת עם הלוגיקה.
מי שלא משנה את דעתו עושה אותו הדבר. זאת המשמעות הלוגית של המילה "שינוי" ושל המילים "היעדר שינוי"
לטעון שבפועל לא יקרה עוד אירוע כזה זאת תשובה נכונה אבל לא רלבנטית כי היפותטית אין מניעה שזה יקרה שוב, גם אם בפועל הדבר לא יקרה.
מכך שהמצב חד פעמי לא נובע בהכרח שאינו ניתן להכללה,
אך אפשרות ההכללה אינה אוטומטית, אלא תלויה באופיין של פעולות עתידיות שכרגע הן בגדר נעלם. ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לראות בזה כלל, אך באותה המידה ייתכן שלא. ייתכן שהאדם לא ישנה את דעתו במצב דומה בעתיד וייתכן שכן. אין לדעת בשלב זה ולכן מוקדם לדבר על כללים בהקשר זה.
אך אפשרות ההכללה אינה אוטומטית, אלא תלויה באופיין של פעולות עתידיות שכרגע הן בגדר נעלם. ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לראות בזה כלל, אך באותה המידה ייתכן שלא. ייתכן שהאדם לא ישנה את דעתו במצב דומה בעתיד וייתכן שכן. אין לדעת בשלב זה ולכן מוקדם לדבר על כללים בהקשר זה.
אוניברסאליסט
New member
מבחינה לוגית אנחנו כבר עכשיו יודעים בוודאות
שהאפשרות ניתנת להכללה. זאת מפני שאין שום דבר לוגי שמונע מההתרחשות להתרחש שוב.
לא רלבנטי האם בפועל האפשרות הזאת תתרחש כי מספיק שלוגית אפשרי שהיא תתרחש על מנת לטעון שכל עוד הוא לא שינה את דעתו הוא יחזור על מעשהו.
אחרת לא ברור איך את מבינה את המילים "לא שינה את דעתו". מי שלא משנה את דעתו בהכרח עושה אותו דבר.
הטיעון כאן הוא לוגי צרוף. הוא לא אמפירי. אין כאן ניסיון לחזות מה יקרה בעתיד אלא רק לעמוד על היחסים בין המושגים.
שהאפשרות ניתנת להכללה. זאת מפני שאין שום דבר לוגי שמונע מההתרחשות להתרחש שוב.
לא רלבנטי האם בפועל האפשרות הזאת תתרחש כי מספיק שלוגית אפשרי שהיא תתרחש על מנת לטעון שכל עוד הוא לא שינה את דעתו הוא יחזור על מעשהו.
אחרת לא ברור איך את מבינה את המילים "לא שינה את דעתו". מי שלא משנה את דעתו בהכרח עושה אותו דבר.
הטיעון כאן הוא לוגי צרוף. הוא לא אמפירי. אין כאן ניסיון לחזות מה יקרה בעתיד אלא רק לעמוד על היחסים בין המושגים.
אוניברסאליסט
New member
אם את לא מבינה את הטיעון איך את יכולה להסכים או לא להסכים?
אני חוזר וטוען שוב ושוב בצורה הכי מפורשת שהטענה שלי לא אמפירית אלא לוגית ושהיא היפותטית ולא קטגורית ולכן התחזית האמפירית לא רלבנטית ואת טוענת שוב ושוב שאין ודאות אמפירית שהוא ינהג כך שוב. את מתעלמת ממה שאני כותב.
ודאי שאין ודאות אם הוא ינהג כך שוב. . אבל יש ודאות שאם הוא לא שינה את דעתו הוא יחזור על מעשיו ואם הוא שינה את דעתו הוא לא יחזור. לפחות יש ודאות שזה מה שאומר ההגיון [אלא אם כן עסקינן באדם לא הגיוני]
אני חוזר וטוען שוב ושוב בצורה הכי מפורשת שהטענה שלי לא אמפירית אלא לוגית ושהיא היפותטית ולא קטגורית ולכן התחזית האמפירית לא רלבנטית ואת טוענת שוב ושוב שאין ודאות אמפירית שהוא ינהג כך שוב. את מתעלמת ממה שאני כותב.
ודאי שאין ודאות אם הוא ינהג כך שוב. . אבל יש ודאות שאם הוא לא שינה את דעתו הוא יחזור על מעשיו ואם הוא שינה את דעתו הוא לא יחזור. לפחות יש ודאות שזה מה שאומר ההגיון [אלא אם כן עסקינן באדם לא הגיוני]
אוניברסאליסט
New member
בדרך כלל הם לא בלתי הגיוניים עד כדי כך
שהם יגידו לא שיניתי את דעתי אבל בכל זאת עדיף לפעול אחרת מאשר קודם. נראה שאדם כזה לא מבין את פירוש המילים "שיניתי את דעתי". כמה אנשים כאלה יש? לדעתי מיעוט.
אבל שוב את הולכת לכוון האמפירי. גם אם אותו אדם לא הגיוני ולא עקבי אז הוא פשוט לא מציית לכלל. הכלל עדיין קיים. הלוגיקה מחייבת אותו הוא רק לא מכיר בזה. מכך שמישהו לא מכיר בכלל לא נובע שהכלל לא קיים.
בהודעה הנוכחית שלך כבר הפסקת לנמק אלא הסתפקת ב- "אני לא רואה כלל". אני כן רואה ואני נימקתי.
כל אדם שיש לו דעה איך צריך לפעול אז כל עוד לא שינה את דעתו ימשיך לחשוב שכך צריך לפעול.
את חולקת על זה? את לא מבינה את פירוש המילים "לשנות את דעתו"? את לא מבינה שאם מישהו לא משנה את דעתו אז הוא ממשיך לחזור על דעתו כמקודם?
את לא רואה את הקשר ללוגיקה? הקשר ההדוק בין לוגיקה להגדרות ושפה?
אם מישהו אומר שהוא ראה כדור לא עגול זו לא בעיה לוגית שהיא גם בעיה בשפה? מושג העגול הוא חלק ממושג הכדור.
וכך רווק נשוי-מושג הלא נשוי הוא חלרק ממושג הרווק
וכל יער בלי עצים- מושג העצים הוא חלק ממושג היער
לכן, אין ניתוק בין הגדרות לבין לוגיקה. הלוגיקה והלשון והסמנטיקה שלובים זה בזה לבלי הפרד.
שהם יגידו לא שיניתי את דעתי אבל בכל זאת עדיף לפעול אחרת מאשר קודם. נראה שאדם כזה לא מבין את פירוש המילים "שיניתי את דעתי". כמה אנשים כאלה יש? לדעתי מיעוט.
אבל שוב את הולכת לכוון האמפירי. גם אם אותו אדם לא הגיוני ולא עקבי אז הוא פשוט לא מציית לכלל. הכלל עדיין קיים. הלוגיקה מחייבת אותו הוא רק לא מכיר בזה. מכך שמישהו לא מכיר בכלל לא נובע שהכלל לא קיים.
בהודעה הנוכחית שלך כבר הפסקת לנמק אלא הסתפקת ב- "אני לא רואה כלל". אני כן רואה ואני נימקתי.
כל אדם שיש לו דעה איך צריך לפעול אז כל עוד לא שינה את דעתו ימשיך לחשוב שכך צריך לפעול.
את חולקת על זה? את לא מבינה את פירוש המילים "לשנות את דעתו"? את לא מבינה שאם מישהו לא משנה את דעתו אז הוא ממשיך לחזור על דעתו כמקודם?
את לא רואה את הקשר ללוגיקה? הקשר ההדוק בין לוגיקה להגדרות ושפה?
אם מישהו אומר שהוא ראה כדור לא עגול זו לא בעיה לוגית שהיא גם בעיה בשפה? מושג העגול הוא חלק ממושג הכדור.
וכך רווק נשוי-מושג הלא נשוי הוא חלרק ממושג הרווק
וכל יער בלי עצים- מושג העצים הוא חלק ממושג היער
לכן, אין ניתוק בין הגדרות לבין לוגיקה. הלוגיקה והלשון והסמנטיקה שלובים זה בזה לבלי הפרד.
אוניברסאליסט
New member
הכלל הוא
אם הוא לא ישנה את דעתו אז אם תקרה סיטואציה דומה עליו לנהוג אותו דבר [אם הוא רוצה להיות הגיוני]
לדעתי זהו כלל כפי שאני מבין את המילה כלל.
אני לא זלזלתי רק שאלתי אם את לא מבינה משהו. זה לא זלזול לשאול אם את לא מבינה. גם אני לא מבין הרבה דברים.
אם את טוענת שאדם לא שינה את דעתו ובכל זאת יפעל אחרת אז יש לנו מחלוקת על פירוש המילים "שינה את דעתו"
אני לא מעלה על דעתי הסבר אחר. אז באיזה אופן אחר אני יכול לומר את הדברים?
אם הוא לא ישנה את דעתו אז אם תקרה סיטואציה דומה עליו לנהוג אותו דבר [אם הוא רוצה להיות הגיוני]
לדעתי זהו כלל כפי שאני מבין את המילה כלל.
אני לא זלזלתי רק שאלתי אם את לא מבינה משהו. זה לא זלזול לשאול אם את לא מבינה. גם אני לא מבין הרבה דברים.
אם את טוענת שאדם לא שינה את דעתו ובכל זאת יפעל אחרת אז יש לנו מחלוקת על פירוש המילים "שינה את דעתו"
אני לא מעלה על דעתי הסבר אחר. אז באיזה אופן אחר אני יכול לומר את הדברים?
אין דעה מושכלת כי בכלל הבנה של הסיטואציה, זה מצב מבלבל
ולא ברור. זו סיטואציה חדשה ולא מוכרת שלא הייתה לו אפשרות לגבש לגביה דעה עקבית וקוהרנטית. כלל רלוונטי במצבים שבהם מדובר על משהו established מראש, משהו מאוד ברור ומוגדר מבחינת המצב והתנאים. לפי כל ההגדרות שאני מכירה כלל אינו יכול להתייחס למצב חד פעמי, לא מוכר, לא ברור ומבלבל.
ולא ברור. זו סיטואציה חדשה ולא מוכרת שלא הייתה לו אפשרות לגבש לגביה דעה עקבית וקוהרנטית. כלל רלוונטי במצבים שבהם מדובר על משהו established מראש, משהו מאוד ברור ומוגדר מבחינת המצב והתנאים. לפי כל ההגדרות שאני מכירה כלל אינו יכול להתייחס למצב חד פעמי, לא מוכר, לא ברור ומבלבל.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.