קטעים מצחיקים היו מלא, מרגשים מעט
הזכרתם כבר את הרוב (ולא, לא שי אהוב יקר, אחת הסצינות הפאתטיות בסרט שאנחנו צופים בו 3 חודשים), אבל הסצינה הכי חזקה, מטרידה, ששאבה אותי למסך, היתה סצינת המקלחת של צבר ושפרה, בלילה שבו היא נשברה ורצתה לעזוב. כבר גוללתי כאן מיליון תובנות ומילים לגביה, זו פעם ראשונה ואחרונה שריחמתי על שפרה, צבר התנהג כאבטיפוס של מאנייקי העולם, אימפוטנט רגשי נטול חמלה, להפתעתי רבים ראו את ההפך בסיטואציה האכזרית ההיא והעדיפו, כמו שפרה, להתעלם בסופו של דבר ולהמשיך ברומן הרומנטי שבראשם כשאפילו ידידות אמת לא היתה שם.