פורום "אסון הכרמל" נפתח

[הנהלת הפורומים]

פורום "אסון הכרמל" נפתח ../images/Emo101.gif

גולשים יקרים, בימים האחרונים צפינו כולנו בדיווחים אודות שריפת הענק בכרמל והתפללנו לנס חנוכה. על מנת שתוכלו לקבל דיווחים על הנעשה בכרמל, לעדכן במראות מהשטח, לקבל סיוע ואוזן קשבת, להציע אירוח למפונים ולחלוק את התחושות בנושא, נפתח פורום אסון הכרמל. אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לפורום, להתעדכן, לקבל סיוע ולתמוך. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=2235 שלכם, צוות הנהלת הפורומים

 

[yosef 30]

נוף ילדותי הולך ונשרף ../images/Emo10.gif

בהחלט אסון גדול קרה בהר הכרמל. יום חמישי בלילה לא הפסקתי לראות חדשות, הרגשתי שאני חייב לנסוע לחיפה, להיות בבית - אפילו שהרבה אין לי מה לתרום. אך הרגשתי שהבית שלי הולך ונפגע עוד ועוד. יום שישי אחרי העבודה ארזתי תיק ונסעתי לחיפה להורים. בדרך כשהגענו לאזור קיבוץ הבונים - השמיים מרחוק היו חצי כחול וחצי אפור שחור וככל שהתקרבנו הכחול הלך ונעלם ונכנסו לתוך ענן עשן בצבע חום כהה, אפור, /שחור, חלודה הכל היה נראה כלכך מפחיד, הרי הכרמל שחורים, להבות שרואים מהדרך, מסוקים ואליקופטרים באוויר והעשן...העשן לא מפסיק זה הולך ונהיה מפחיד יותר. רואים הכל מרחוק חלקים שרופים, עשן ואש מההרים - והתחושה של אפוקליפסיה פשוט קיימת באוויר. לרגע הרגשתי שאנחנו במלחמה, הכל נראה כלכך נורא ומפחיד - מה עושים? איך מתמודדים? אין לנו את הכלים הנכונים התחושה שאנחנו תלויים בעזרה מאחר ועד שזה יגיע מה יכול לקרות. כולם מדברים על הרוחות שגורמות לאש להיות גדולה יותר ומשפיע על כיוונה. אנשים שנהרגו ונשרפו בעודם חיים. רק לחשוב על הפחד והאימה שתקפה אותם באותם רגעים החרידה אותי. אוף כמה הרס וכמה עצב, הנוף שבו נהגנו לבלות, לעלות להר לשתות כוס תה, להתבונן בשקיעה, לטייל בטבע, מסיבות לחזור ברכב מתל אביב לחיפה ולעלות אל ההר דרך עתלית ובית אורן - זו אחת הדרכים הקסומות בעייני, הנסיעה מאוד מפותלת עולים ויורדים בהר ומסביב הכל צומח ופורח, ירוק מסביב, הרים מיוחדים, מערות, הצטלבויות של הרים ומביניהם רואים את הים - קסם של נסיעה אפילו שזה מאריך את הדרך בעוד ארבעים דק. תמיד יש את הרצון לחוות את זה בפעם נוספת - וכל פעם היא חוויה אחרת והתפעלות מחודשת. אני אתגעגע לנוף הקסום הזה, יהיה מאוד עצוב לראות את החורבן הזה. כלכך הרבה מוות בכלכך זמן קצר. נקווה שכל זה יהיה אך ורק לטובה. שבוע טוב אנשים יקרים יוסף.

 

[בופיק]

"ההר הירוק על ימות השנה,

אני עוד חולם ושואל לנשום רוחותיך כבראשונה לשכב בצילך כרמל." יוסף יקר, אני כל כך מזדהה עם הכאב והתחשות שנוף הילדות המקסים שכל כך אהבנו נפגע! אני בסוף האחרון הרגשתי כמו שלא הרגשתי כבר מזמן, כל הסופ"ש הייתי במיטה בפוך, ישנה אוכלת ומיידי פעם מתסכלת מבעד החלון לראות את האש ומייד פעם מחטיפה איזה מבט לחדשות לראות אולי זה סתם.... אבל אני עוד מאמינה, מאמינה שהכל יחזור להיות ירוק כמו שאהבתי כמו שאהבנו! מצד שאני היה לי כאב אחר, חבר ילדות של מפקד שלי נהרג גם הוא באוטובוס הצוערים ולא ממש ידעתי איך לעזור לו, לא בדיוק ידעתי מה להגיע, זה קשה לי עבורו קשה לי בשבילו.... מקווה שהזמן יעבור והדברים יתבהרו ויראו אחרת.... אוהבת בופיק

 

[משוטט בדרכים]

לכל אחד הכרמל שלו

יוסף, כשמזכרות כאלה מהילדות הופכות שחורות, נשארים רק הזכרונות מהעבר

70 ומשהו שעות של סערה עברו ועכשיו הדממה, ההר והטבע סופגים מעכלים לאט לאט את מה שקרה, אחרי שכולם עוזבים. השכונה שלנו, שצופה מגבוה על האיזור והרכס מכיוון דרום, בימים רגילים שקטה כמו רחוב רחוב צדדי בירוחם, ובימים האחרונים התמלאה במציצנים, משפחות, צלמים ואנשים שבאו לצפות במתרחש, ביום ובלילה, כשאפשר היה לראות את הלהבות. שוחחתי עכשיו עם חבר טורקי שאמר ששומעים עכשיו הרבה על ישראל בחדשות. 'אולי זה מה שיקרב עכשיו בין המדינות' הוא אמר לי. אם זה מה שיקרה, חבל שזה קורה בנסיבות האלה...