עקבי

[Mits Petel]

לקומפטבילי וקונסיסטנטי יש פירושים שונים בתחומי ידע שונים

ויש להן כמובן גם פירושים בשפה טבעית, פירושים פחות מדויקים מאשר במדעים.
כל מילון טוב באנגלית מציין שאחד הפירושים של compatible הוא consistent...

בז'רגון של לוגיקה פילוסופית, a is compatible with b פירושו a לא סותר את b, וזה גם הפירוש של a is consistent with b.

אני מתאר לעצמי שהמונחים "עקביות" ו-"תאימות" נקבעו כחלופות עבריות לקונסיסטנטיות ולקומפטביליות, אבל הם לא סוחבים אתם את כל המשמעויות של המונחים הלועזיים... למונחים העבריים יש היסטוריה יותר קצרה, ושימוש יותר מוגבל, אז הם פחות מעורפלים...

 

[הדיוט גמור]

הופתעתי, שיתפתי, ננזפתי

בתור דובר ילידי של השפה כך וכך עשורים, ובתור מי שמקצועו קשור לשפה, הופעתי לגלות שהאקדמיה מתעלמת ממילה כה נפוצה ומתעקשת על מילה ש-99.999% מהציבור אינו מכיר (וזו הערכת חסר לדעתי). לכן חשתי צורך לשתף את חברי הפורום בתדהמתי.
לא טוב?
לא צריך.

 

[trilliane]

שיתפת ולא ננזפת

. בסה"כ שרשרתי את הדברים להקשרם

מאחר שהנושא גם ככה בראש הפורום ואין טעם לפצלו.

כאמור, האקדמיה ללשון לא מתעלמת (ולראיה, ההתייחסות באתרה) אלא מעדיפה מונח אחר על פניו.

 

[Mits Petel]

למה לא טוב? טוב מאוד!

לפעמים האקדמיה ללשון כ"כ מאוהבת במילה שהיא חידשה, שהיא לא שמה לב שהמילה מיותרת (ולא בשימוש) כי יש כבר מילה אחרת שהציבור אימץ. עיין ערך
בוננות/תובנה.

 

[trilliane]

לא מדויק; האקדמיה שמה לב ל'תובנה' אך סירבה לאמצה

בשל תצורה שגויה (השורש הנכון הוא ב-ו-ן ולא י-ב-ן) והציעה חלופה תקנית. הציבור לא נאות לאמצה ולכן בסופו של דבר האקדמיה ויתרה ואישרה את 'תובנה'. יש מקרים אחרים, לדוגמה *'חפצון'

, שיצרה שורש מיותר, וחלופתה ההגיונית יותר 'החפצה' (שבה האקדמיה חפצה, ובצדק) קונה לה אחיזה נאה.

 

[Mits Petel]

אם יש ט-ו-ב / י-ט-ב וכו' אין שום סיבה טובה לפסול את י-ב-ן

 

[אבל השם שרציתי תפו]

 

[trilliane]

יש סיבה: השאיפה להימנע מיצירת עוד ועוד חריגים בשפה.

בכל מקרה, הנקודה שלי הייתה רק שהתיאור שלך "לפעמים האקדמיה ללשון כ"כ מאוהבת במילה שהיא חידשה, שהיא לא שמה לב שהמילה מיותרת (ולא בשימוש) כי יש כבר מילה אחרת שהציבור אימץ" חוטא למציאות.
&nbsp
האקדמיה שמה לב שהציבור אימץ מילה, אבל מסיבה דקדוקית (שאפשר לא להסכים איתה, כמובן) דחתה אותה והציעה חלופה אחרת. המונח 'בוננות' פורסם בלקסיקון פסיכולוגיה 1994 ונכלל בו עד 2008. משראתה האקדמיה שהציבור לא מקבל את החלופה (לא פלא, "תובנה פשוט מילה מוצלחת, וכנראה גם נזכרו מאוחר מדי) ויתרה ונתנה ל'תובנה' תוקף רשמי בסופו של דבר (לפני עשור, כאמור). חמש שנים לאחר מכן חזרה 'בוננות' ללקסיקון, כחלופה ל'מדיטציה'.
http://hebrew-academy.org.il/2013/03/03/מילים-בשימוש-כללי-משנת-תשעג/

 

[Mits Petel]

מה שכתבת די מחזק את דעתי

שהאקדמיה הייתה מאוהבת במילה בוננות... עד כדי כך שאחרי שגורשה מהדלת, האקדמיה דאגה להחזיר אותה מהחלון...

 

[trilliane]

דעתך מתחזקת מעצמה, ללא תלות בעובדות

"את המילה בוננות קבעה האקדמיה תמורת מדיטציה לאחר שהחל שימוש בה במשמעות זו בקרב אחדים מן העוסקים בתחום" (מתוך הקישור לעיל).

 

[Mits Petel]

"בוננות" היא לא באמת מילה בעברית...

אין בה באמת שימוש במשמעות של מדיטציה וגם לא במשמעות אחרת...

 

[trilliane]

הוא שאמרתי...

 

[אבל השם שרציתי תפו]

הסיבה לדחייה איננה דיקדוקית

אמנם לבושה באצטלה שכזו, אך נראה לי שהפחד מלשכת העבודה שיחק פה תפקיד...
&nbsp
מה הבעיה עם חריגים בשפה? ומדוע אנחנו צריכים באמת מישהו שיימכן את העברית?

 

[trilliane]

היא כן, ולא, אין חשש מלשכת התעסוקה, יש להם די עבודה.

הבעיה בחריגים היא שהם מקרים מיוחדים, וכל מקרה מיוחד צריך להגדיר/ללמוד בנפרד. הרבה יותר קל להשתמש בכללים. שפה שיש בה פחות חריגים היא שפה קלה ופשוטה יותר.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

לא הבנתי איזה כלל

היה עוזר לי להבין שבוננות=תובנה?

 

[trilliane]

השאלה שעניתי עליה הייתה "מה הבעיה עם חריגים בשפה?"

 

[אבל השם שרציתי תפו]

כלומר עדיפה מילה שהציבור צריך ללמוד את פירושה אך תואמת לכלל

מאשר מילה חריגה שהציבור מבין?

 

[Mits Petel]

הלשונאי הפוסקני בא מעמדה מחנכת

הוא יגיד לציבור מה "נכון" ומה "טעות", מה "יפה" ומה "קלוקל".
מבחינתו, שהציבור "ילמד", ואם הציבור לא לומד, אז הציבור "עצלן".

 

[trilliane]

זה פשוט לא נכון, בעיקר לא בסיפא. אתה מדחלל ומקצין סתם

ללא ביסוס ממשי, לא בפעם הראשונה, ולא נותן לעובדות להפריע לדמגוגיה שלך.

 

[Mits Petel]

מה לא נכון?

אני יכול להביא אישושים למכביר לכל הטענות שלי.

הגזמה מבודחת זה אמצעי רטורי מקובל. דמגוגיה זה משהו אחר. כדאי שתבררי לעצמך את ההבדל בין השניים.