שוקולד סגול
New member
נהדר, תודה - באיזור הזה של איטליה לא הייתי עדיין 
סיכום: 11 יום בפיימונטה ובליגוריה
- פותח הנושא אורלנדה
- פורסם בתאריך
וכמה כדאי. את יודעת, מאז 2015 אני מבלה את חודשי ספטמבר
אוקטובר בישיבה ליד הים בליגוריה. בכל פעם במקום אחר. אני יכולה לשבת חצי שעה, שעה. סתם, על סלע. בפעם האחרונה ישבתי בנרווי על סלע ולא רציתי לקום ובדיעבד חזרתי לג'נובה קצת מוקדם מדי, לפני שהחל סרוויס הערב במסעדה שבחרתי. כאילו יש לך ים גם בישראל אבל זה לא אותו הדבר. אפילו בג'נובה את יכולה לשבת על סלע - קצת קשה למצוא אבל קיבלתי טיפ לנסות לחפש בנמל - ולבהות. והנוף מסביב, אפילו בעיר הזאת, יותר מרשים. כי תמיד יש לך הגבעות ברקע.
והאופק. במיוחד במקומות הקטנים יותר.
הנמל, אגב, הוא אזור גדול שפותח לפני כ-20 שנה על ידי רנצו פיאנו, שגר לא רחוק בליגוריה הכפרית, והוא אדריכל כוכב יליד ג'נובה, עשה יחד עם ריצ'רד רוג'רס את פומפידו בפריז. מבחינה עירונית זו חשיבה נכונה, להנגיש נמל לכל האוכלוסיה ולא להשאיר אותו רק בתפקודו המקצועי, במיוחד שכאן הוא כל כך סמוך למרכז העיר וגם זה טוב, כי אין הפרדה כמו בתל אביב, שהוא בקצה. והאזור גם מטופח. אני רק לא כל כך אוהבת סוג כזה של אזורים המוניים. רוב היורדים מספינות הקרוז הולכים לאקווריום, שהוא אתר שמפורסם בכל העולם, אישית העדפתי שלא, אני מעדיפה לראות בעלי חיים בטבע ויש לי בעיה עם אתרים מסוג זה.
חשוב, לריביירה, לבוא בחודשים היבשים, יוני-ספטמבר. לי היה תחילת אוקטובר מושלם אבל זה לא מובטח. במקרה של גשם, ועלול להיות חזק, צריך לחשוב מה עושים כי מעבר לג'נובה ולסאבונה, אין כמעט מרכזים עירוניים שיספקו תעסוקה בימי גשם. היה כל כך נוח בג'נובה לכן, כי במקרה של גשם יש המון מה לעשות בפנים ואפשר גם לנסוע בקלות למילנו או לטורינו. אבל ממש אין צורך...
הכפרים והעיירות, נהדרים. אני תמיד מעדיפה ללון בכאלה שלא מכרו נשמתם לגמרי לתיירות המונים, כמו צ'ינקווה טרה ופורטופינו. מלבדם יש עוד רבים.
אוקטובר בישיבה ליד הים בליגוריה. בכל פעם במקום אחר. אני יכולה לשבת חצי שעה, שעה. סתם, על סלע. בפעם האחרונה ישבתי בנרווי על סלע ולא רציתי לקום ובדיעבד חזרתי לג'נובה קצת מוקדם מדי, לפני שהחל סרוויס הערב במסעדה שבחרתי. כאילו יש לך ים גם בישראל אבל זה לא אותו הדבר. אפילו בג'נובה את יכולה לשבת על סלע - קצת קשה למצוא אבל קיבלתי טיפ לנסות לחפש בנמל - ולבהות. והנוף מסביב, אפילו בעיר הזאת, יותר מרשים. כי תמיד יש לך הגבעות ברקע.
והאופק. במיוחד במקומות הקטנים יותר.
הנמל, אגב, הוא אזור גדול שפותח לפני כ-20 שנה על ידי רנצו פיאנו, שגר לא רחוק בליגוריה הכפרית, והוא אדריכל כוכב יליד ג'נובה, עשה יחד עם ריצ'רד רוג'רס את פומפידו בפריז. מבחינה עירונית זו חשיבה נכונה, להנגיש נמל לכל האוכלוסיה ולא להשאיר אותו רק בתפקודו המקצועי, במיוחד שכאן הוא כל כך סמוך למרכז העיר וגם זה טוב, כי אין הפרדה כמו בתל אביב, שהוא בקצה. והאזור גם מטופח. אני רק לא כל כך אוהבת סוג כזה של אזורים המוניים. רוב היורדים מספינות הקרוז הולכים לאקווריום, שהוא אתר שמפורסם בכל העולם, אישית העדפתי שלא, אני מעדיפה לראות בעלי חיים בטבע ויש לי בעיה עם אתרים מסוג זה.
חשוב, לריביירה, לבוא בחודשים היבשים, יוני-ספטמבר. לי היה תחילת אוקטובר מושלם אבל זה לא מובטח. במקרה של גשם, ועלול להיות חזק, צריך לחשוב מה עושים כי מעבר לג'נובה ולסאבונה, אין כמעט מרכזים עירוניים שיספקו תעסוקה בימי גשם. היה כל כך נוח בג'נובה לכן, כי במקרה של גשם יש המון מה לעשות בפנים ואפשר גם לנסוע בקלות למילנו או לטורינו. אבל ממש אין צורך...
הכפרים והעיירות, נהדרים. אני תמיד מעדיפה ללון בכאלה שלא מכרו נשמתם לגמרי לתיירות המונים, כמו צ'ינקווה טרה ופורטופינו. מלבדם יש עוד רבים.
לא נהגתי שנים, אני לא מחזיקה רכב, לשמחתי
זה יקרה רק כשאסע עם עוד מישהו/מישהי, וגם זה בספק. אני לא רוצה את כאב הראש הזה, כן גרמתי נזק לא גרמתי נזק, לא רוצה לנווט, לא רוצה להתעסק בחניה וגם חושבת שצורת התניידות בתחבורה ציבורית ידידותית יותר לסביבה, וזה חשוב לי.
כך אני גם חווה יותר את המקום, שומעת שיחות, רואה פנים. משלמת גם פחות. נוח לי בכלל לא להתעסק בזה.
פתרונות ביניים: להגיע באופניים למקומות שונים, לקחת אוטובוסים למקום קטן שיש בו מה לעשות במשך כמה ימים ולעשות בו הליכות, לעשות סיור מודרך אחד, למשל כמו זה שעשיתי עם ג'וזפה, שאז הוא נהג ותאמין לי, טוב שכך. איזו נונשלנטיות בכבישים צרים.
זה יקרה רק כשאסע עם עוד מישהו/מישהי, וגם זה בספק. אני לא רוצה את כאב הראש הזה, כן גרמתי נזק לא גרמתי נזק, לא רוצה לנווט, לא רוצה להתעסק בחניה וגם חושבת שצורת התניידות בתחבורה ציבורית ידידותית יותר לסביבה, וזה חשוב לי.
כך אני גם חווה יותר את המקום, שומעת שיחות, רואה פנים. משלמת גם פחות. נוח לי בכלל לא להתעסק בזה.
פתרונות ביניים: להגיע באופניים למקומות שונים, לקחת אוטובוסים למקום קטן שיש בו מה לעשות במשך כמה ימים ולעשות בו הליכות, לעשות סיור מודרך אחד, למשל כמו זה שעשיתי עם ג'וזפה, שאז הוא נהג ותאמין לי, טוב שכך. איזו נונשלנטיות בכבישים צרים.
אני רק מעבירה מה שקראתי. נסעתי פעם באחד מהם, שעלה גבוה מאוד
וזה המון המון סיבובים. כמובן לא צריך להגיע לשם. יש מדריך לליגוריה של רוזי וייטהאוז, מהוצאת בראדט:
https://www.bradtguides.com/destinations/europe/italy/liguria.html
אני רואה שמשמאל אפשר לקרוא הרחבות על כל מיני כפרים, עיירות, הדרך הגבוהה בהרים ועוד. זה פיצ'ר חדש שלהם באתר. אתה יכול בהזדמנות להוריד את המדריך. או רק להתרשם מקריאה של אלה ובמקומות אחרים.
מה שחשוב זה לא לצמצם את ליגוריה ל-5 כפרים. אני קוראת כל מיני מסלולים שמרפרפים על פניה ביומיים, בדיוק בשביל אלה ובשביל פורטופינו ולא מבינה איך אפשר, בלי לחקור מעבר. ולא שלווייטהאוז אין פרק שלם שמוקדש לכפרים בספר, או שהיא טוענת שכדאי לוותר עליהם. לא. אבל יש בספר מאות אתרים שונים בליגוריה. אני למשל תמיד קוראת בלמטייל על לינה בלה ספציה לצורך צ'ינקווה טרה, כמעט אף פעם לא על לינה באף מקום אחר. אבל מעולם לא קראתי שם על האיים, הארכיפלאגו שאפשר לשוט אליהם מלה ספציה. רק דוגמא אחת.
אני זוכרת שכל כך שמחתי בשבוע שעבר, כשבמסגרת ההפנינג של הארמונות בעיר, נכנסתי עם הדרכה לתערוכה שנפתחה, של אמן מעולה שלא היה מוכר לי. לא מישהו שאני נתפסת לאמנותו במבט ראשון דווקא אבל אין ספק שמדובר בווירטואוז. והתאורה העמומה בתערוכה וההסברים, הוסיפו לריגוש. תמונה גדולה אחת היתה שם, של הסעודה האחרונה על פי גרסתו, במקור היא מ-Pieve di Teco. "סתם" כפר בהרים. עוד אחד ממאות האתרים שיש אליהם התייחסות בספר. אבל חשבתי גם, איזה יופי שהתמונה הענקית כאן, כי מתי אבקר בפייבה, אי פעם. אולי אבל לא בטוח...ומצד שני איזה פלא זה שיצירה כזאת, מקום המשכן הקבוע שלה הוא כפר שבקושי מגיעים אליו. איזה בור בלתי מצוי וללא תחתית של יצירה, המדינה הזאת.
וייטהאוז כתבה שבנסיעה אחת שלה - אני לא זוכרת איפה בדיוק, זה היה מעל ג'נובה, שם יש גם כמה כפרים ואתרים, גן בוטני, שמורת טבע - הג'יפיאס הביא אותם לאיזו דרך ללא מוצא שיצאו ממנה איכשהו באדיבותם של החוואים שאל החווה שלהם הביא אותה הטיפש, ולא רק אותה ואת טים גו'דה, בן זוגה, אלא שורה של מטיילים. בעקבות זאת המכונית שלהם בילתה שבוע במוסך.
אני מזהירה רק מטוב לבי, כמובן...
וזה המון המון סיבובים. כמובן לא צריך להגיע לשם. יש מדריך לליגוריה של רוזי וייטהאוז, מהוצאת בראדט:
https://www.bradtguides.com/destinations/europe/italy/liguria.html
אני רואה שמשמאל אפשר לקרוא הרחבות על כל מיני כפרים, עיירות, הדרך הגבוהה בהרים ועוד. זה פיצ'ר חדש שלהם באתר. אתה יכול בהזדמנות להוריד את המדריך. או רק להתרשם מקריאה של אלה ובמקומות אחרים.
מה שחשוב זה לא לצמצם את ליגוריה ל-5 כפרים. אני קוראת כל מיני מסלולים שמרפרפים על פניה ביומיים, בדיוק בשביל אלה ובשביל פורטופינו ולא מבינה איך אפשר, בלי לחקור מעבר. ולא שלווייטהאוז אין פרק שלם שמוקדש לכפרים בספר, או שהיא טוענת שכדאי לוותר עליהם. לא. אבל יש בספר מאות אתרים שונים בליגוריה. אני למשל תמיד קוראת בלמטייל על לינה בלה ספציה לצורך צ'ינקווה טרה, כמעט אף פעם לא על לינה באף מקום אחר. אבל מעולם לא קראתי שם על האיים, הארכיפלאגו שאפשר לשוט אליהם מלה ספציה. רק דוגמא אחת.
אני זוכרת שכל כך שמחתי בשבוע שעבר, כשבמסגרת ההפנינג של הארמונות בעיר, נכנסתי עם הדרכה לתערוכה שנפתחה, של אמן מעולה שלא היה מוכר לי. לא מישהו שאני נתפסת לאמנותו במבט ראשון דווקא אבל אין ספק שמדובר בווירטואוז. והתאורה העמומה בתערוכה וההסברים, הוסיפו לריגוש. תמונה גדולה אחת היתה שם, של הסעודה האחרונה על פי גרסתו, במקור היא מ-Pieve di Teco. "סתם" כפר בהרים. עוד אחד ממאות האתרים שיש אליהם התייחסות בספר. אבל חשבתי גם, איזה יופי שהתמונה הענקית כאן, כי מתי אבקר בפייבה, אי פעם. אולי אבל לא בטוח...ומצד שני איזה פלא זה שיצירה כזאת, מקום המשכן הקבוע שלה הוא כפר שבקושי מגיעים אליו. איזה בור בלתי מצוי וללא תחתית של יצירה, המדינה הזאת.
וייטהאוז כתבה שבנסיעה אחת שלה - אני לא זוכרת איפה בדיוק, זה היה מעל ג'נובה, שם יש גם כמה כפרים ואתרים, גן בוטני, שמורת טבע - הג'יפיאס הביא אותם לאיזו דרך ללא מוצא שיצאו ממנה איכשהו באדיבותם של החוואים שאל החווה שלהם הביא אותה הטיפש, ולא רק אותה ואת טים גו'דה, בן זוגה, אלא שורה של מטיילים. בעקבות זאת המכונית שלהם בילתה שבוע במוסך.
אני מזהירה רק מטוב לבי, כמובן...
ועוד משהו, הזוג שכותב את a Path to Lunch
גר בליגוריה, במקום שבו היא מתחברת עם טוסקנה. עוד אזור שאשמח לגלות בטיול עתידי, Lerici והסביבה, נניח. משם יש אזור אחר של טוסקנה, שנקרא לוניג'אנה, Lunigiana, שמגיע בסוף קרוב לפארמה, באמיליה-רומניה. אז אפשר לחשוב על לגלות את ליגוריה המזרחית, האזור של צ'ינקווה טרה, פורטוונרה וכולי, כשבאים משם, לא מג'נובה. כלומר במקום לבוא ממילנו דרך לומברדיה, לבוא ממילנו דרך פארמה, לראות אותה ולהנות ממנה - במיוחד אם אתם גרגרנים - אולי לראות כמה טירות בסביבה:
http://www.castellidelducato.it/castellidelducato/default.asp?sLang=EN
ומשם לרדת ללוניג'אנה וממנה לליגוריה. אם אתה אוהב נהיגה בגבהים, גם שם, גם שם. אבל זה נראה אחרת מליגוריה.
האמת היא חשבתי עכשיו לצוות את לוניג'אנה עם ג'נובה אבל זה היה אומר, דילוג ענק של מאות קילומטרים על פני כל הריביירה כדי להגיע עד ג'נובה - שלא הייתי מוכנה לוותר עליה - ולא היה לי לב לזה ובאמת, אני שמחה מאוד עם התכנון שעשיתי לפעם הזאת, עם המרחקים הלא גדולים והיכולת לראות את השוני בין פיימונטה ובין ליגוריה תוך דילוג של כמה עשרות קילומטרים בלבד.
אז פעם אחרת. לוניג'אנה באביב, עם שמורות הטבע שלה, נראית לי אידיאלית להליכות מעולות בטבע. והיא ניתנת לשילוב עם כל מה שבסביבה. המון אופציות.
(עוד שאלתי את המדריך, תגיד, אחרי 6.5 שעות טרקינג, יש לך עוד כוח לנהוג...לא הייתי צריכה לשאול, ברור שהיה. מה שנקרא, אבל hair raising, המעברים האלה. לא בשבילי, תודה, שמישהו אחר ינהג)
גר בליגוריה, במקום שבו היא מתחברת עם טוסקנה. עוד אזור שאשמח לגלות בטיול עתידי, Lerici והסביבה, נניח. משם יש אזור אחר של טוסקנה, שנקרא לוניג'אנה, Lunigiana, שמגיע בסוף קרוב לפארמה, באמיליה-רומניה. אז אפשר לחשוב על לגלות את ליגוריה המזרחית, האזור של צ'ינקווה טרה, פורטוונרה וכולי, כשבאים משם, לא מג'נובה. כלומר במקום לבוא ממילנו דרך לומברדיה, לבוא ממילנו דרך פארמה, לראות אותה ולהנות ממנה - במיוחד אם אתם גרגרנים - אולי לראות כמה טירות בסביבה:
http://www.castellidelducato.it/castellidelducato/default.asp?sLang=EN
ומשם לרדת ללוניג'אנה וממנה לליגוריה. אם אתה אוהב נהיגה בגבהים, גם שם, גם שם. אבל זה נראה אחרת מליגוריה.
האמת היא חשבתי עכשיו לצוות את לוניג'אנה עם ג'נובה אבל זה היה אומר, דילוג ענק של מאות קילומטרים על פני כל הריביירה כדי להגיע עד ג'נובה - שלא הייתי מוכנה לוותר עליה - ולא היה לי לב לזה ובאמת, אני שמחה מאוד עם התכנון שעשיתי לפעם הזאת, עם המרחקים הלא גדולים והיכולת לראות את השוני בין פיימונטה ובין ליגוריה תוך דילוג של כמה עשרות קילומטרים בלבד.
אז פעם אחרת. לוניג'אנה באביב, עם שמורות הטבע שלה, נראית לי אידיאלית להליכות מעולות בטבע. והיא ניתנת לשילוב עם כל מה שבסביבה. המון אופציות.
(עוד שאלתי את המדריך, תגיד, אחרי 6.5 שעות טרקינג, יש לך עוד כוח לנהוג...לא הייתי צריכה לשאול, ברור שהיה. מה שנקרא, אבל hair raising, המעברים האלה. לא בשבילי, תודה, שמישהו אחר ינהג)
נסתתמו טענותיי אם כך. אני זוכרת שעברנו באמת, במרחק של
סנטימטרים ממכוניות אחרות, גם בדרך להרים שבהם הלכנו וגם בחזרה. לא הזיז לו דבר. בעיני הוא נהג מהר מדי ולקח את הסיבובים חד מדי. אבל מי אני שאומר משהו...זה נראה היה כפרקטיקה של יום יום. גם לא נרשמו כל מחאות מצד אלה שבאו מולנו, צפצופים, הנפות יד. הכל רגיל, נונשלאנטי.
היה כיף.
סנטימטרים ממכוניות אחרות, גם בדרך להרים שבהם הלכנו וגם בחזרה. לא הזיז לו דבר. בעיני הוא נהג מהר מדי ולקח את הסיבובים חד מדי. אבל מי אני שאומר משהו...זה נראה היה כפרקטיקה של יום יום. גם לא נרשמו כל מחאות מצד אלה שבאו מולנו, צפצופים, הנפות יד. הכל רגיל, נונשלאנטי.
היה כיף.
מזכיר לי טרמפ בסקוטלנד לפני 13 שנה
חור באי סקאיי, אוטובוס הבא יגיע עוד כשעה-שעתיים, עוצר טרמפ, איש מבוגר (בגיל כ80 להערכתי) כל חייו גר באי. כביש צר, גשם מטפטף, מכוניות באות ממול, והוא נוסע להנאתו במהירות 80. לא הרגיש כ"כ 80 אבל אז נזכרתי שאנחנו במידות אימפריאליות. 80 מייל לשעה.
 
אבל המחשבה שעוברת בראש היא - הוא נוהג פה כבר 50-60 שנה, הוא חי, אין סיבה שדווקא היום זה ישתנה, וחזרתי להנות מהשיחה ומהנוף.
חור באי סקאיי, אוטובוס הבא יגיע עוד כשעה-שעתיים, עוצר טרמפ, איש מבוגר (בגיל כ80 להערכתי) כל חייו גר באי. כביש צר, גשם מטפטף, מכוניות באות ממול, והוא נוסע להנאתו במהירות 80. לא הרגיש כ"כ 80 אבל אז נזכרתי שאנחנו במידות אימפריאליות. 80 מייל לשעה.
 
אבל המחשבה שעוברת בראש היא - הוא נוהג פה כבר 50-60 שנה, הוא חי, אין סיבה שדווקא היום זה ישתנה, וחזרתי להנות מהשיחה ומהנוף.
ובהזדמנות הזאת תעלה קצת למעלה ותראה כפרים
למשל את הצבר הזה:
https://french-riviera-blog.com/201...eacqua-and-the-villages-of-the-nervia-valley/
למרות שעברו 5 שנים מאז נכתב הפוסט הזה, אך הכפרים עדיין במקומם והוא נותן בסיס טוב לטיול כזה.
לצורך זה עדיף לטוס לניס. ואז הריביירה על הים שאתה רואה היא פחות מרשימה. אני אוהבת אותה עדיין ואשוב אליה אבל הבנתי למה המשיכה לפורטופינו והסביבה. זה לייאאוט יותר דרמטי. ובכל זאת, גם ההיא נפלאה. עוד שמות של כפרים:
Castelvecchio di Rocca Barbena, Zuccarello, Verezzi, Finalborgo, Sassello, האחרון הוא בסיס קולינרי שכבר מתקרב מאוד לפיימונטה (תיירותי, דווח לי לאחרונה על ידי מטייל במלון באקווי טרמה) שאני מתכוונת לשבת בו סופ"ש אחד ולעשות טיולים ברגל, כנראה גם עם המדריך שפגשתי עכשיו. אלה שנקבתי בשמם עכשיו קרובים יותר לג'נובה ולריביירה המזרחית.
וגם האתר הזה יעזור לך:
http://borghipiubelliditalia.it/liguria
קח את זה לאט ועבוד עם תרגום, אם צריך. אני חושבת שרוב אלה שהזכרתי כאן מופיעים ברשימה וכמובן, האתר מתייחס לכל איטליה.
שני דברים: 1. עצם זה שכפר נחשב בין היפים, אין זה אומר שאין בו בניה מודרנית. בקאמפו ליגורה יש. הכוונה היא לגרעין, ללב העתיק של הכפר או של העיירה, שזכו לתואר הזה. אז לא צריך לצפות לציוריות של 100%. פינאלבורגו שנקבתי בשמו קודם אכן ציורי לפי הספר. והוא נפלא.
2. צריך לצפות לכבישים לא פשוטים. צרים ועם פניות חדות.
המאמץ שווה. אם נוסעים לליגוריה ומתמקדים רק בים, זה חבל. מניסיון, גם של הליכה ברגל, גם של נסיעה ברכב.
עוד לינק, גם זה יעזור לך:
http://www.apathtolunch.com
השניים האלה עושים עבודה מעולה בהיכרות שהם מספקים לנו עם כפרים, עיירות וערים שאינם חלק מהמסלול השגור באיטליה ולא רק בליגוריה, גם בפיימונטה, גם באמיליה-רומניה. ברשומה הראשונה כרגע באתר מספיק אפילו להתמקד באזור של צ'ינקווה טרה ויש שלל כפרים לגלות באזורים הגבוהים שמעליהם.
למשל את הצבר הזה:
https://french-riviera-blog.com/201...eacqua-and-the-villages-of-the-nervia-valley/
למרות שעברו 5 שנים מאז נכתב הפוסט הזה, אך הכפרים עדיין במקומם והוא נותן בסיס טוב לטיול כזה.
לצורך זה עדיף לטוס לניס. ואז הריביירה על הים שאתה רואה היא פחות מרשימה. אני אוהבת אותה עדיין ואשוב אליה אבל הבנתי למה המשיכה לפורטופינו והסביבה. זה לייאאוט יותר דרמטי. ובכל זאת, גם ההיא נפלאה. עוד שמות של כפרים:
Castelvecchio di Rocca Barbena, Zuccarello, Verezzi, Finalborgo, Sassello, האחרון הוא בסיס קולינרי שכבר מתקרב מאוד לפיימונטה (תיירותי, דווח לי לאחרונה על ידי מטייל במלון באקווי טרמה) שאני מתכוונת לשבת בו סופ"ש אחד ולעשות טיולים ברגל, כנראה גם עם המדריך שפגשתי עכשיו. אלה שנקבתי בשמם עכשיו קרובים יותר לג'נובה ולריביירה המזרחית.
וגם האתר הזה יעזור לך:
http://borghipiubelliditalia.it/liguria
קח את זה לאט ועבוד עם תרגום, אם צריך. אני חושבת שרוב אלה שהזכרתי כאן מופיעים ברשימה וכמובן, האתר מתייחס לכל איטליה.
שני דברים: 1. עצם זה שכפר נחשב בין היפים, אין זה אומר שאין בו בניה מודרנית. בקאמפו ליגורה יש. הכוונה היא לגרעין, ללב העתיק של הכפר או של העיירה, שזכו לתואר הזה. אז לא צריך לצפות לציוריות של 100%. פינאלבורגו שנקבתי בשמו קודם אכן ציורי לפי הספר. והוא נפלא.
2. צריך לצפות לכבישים לא פשוטים. צרים ועם פניות חדות.
המאמץ שווה. אם נוסעים לליגוריה ומתמקדים רק בים, זה חבל. מניסיון, גם של הליכה ברגל, גם של נסיעה ברכב.
עוד לינק, גם זה יעזור לך:
http://www.apathtolunch.com
השניים האלה עושים עבודה מעולה בהיכרות שהם מספקים לנו עם כפרים, עיירות וערים שאינם חלק מהמסלול השגור באיטליה ולא רק בליגוריה, גם בפיימונטה, גם באמיליה-רומניה. ברשומה הראשונה כרגע באתר מספיק אפילו להתמקד באזור של צ'ינקווה טרה ויש שלל כפרים לגלות באזורים הגבוהים שמעליהם.
אעשה זאת
כרגע עוד אין לנו טיול על הכוונת.
אבל כנראה שיהיה בעתיד הלא רחוק, וגם אם הוא לא יהיה לאיטליה, אז אחד הבאים אחריו כן (ככה זה בין 2 איטלופילים).
בכל מקרה, שמרתי קישור לכל השרשור הזה אז גם ההמלצות בהודעה זאת נשמרו.
ובלי קשר, אמנם זה ממש לא גורף, אבל באופן כללי מוצא לרוב כפרים הרריים כיותר מעניינים מכאלה על החוף.
כרגע עוד אין לנו טיול על הכוונת.
אבל כנראה שיהיה בעתיד הלא רחוק, וגם אם הוא לא יהיה לאיטליה, אז אחד הבאים אחריו כן (ככה זה בין 2 איטלופילים).
בכל מקרה, שמרתי קישור לכל השרשור הזה אז גם ההמלצות בהודעה זאת נשמרו.
ובלי קשר, אמנם זה ממש לא גורף, אבל באופן כללי מוצא לרוב כפרים הרריים כיותר מעניינים מכאלה על החוף.
זה גם וגם. בהררי, אם אתה חובב בשר יש לך סיכוי גדול יותר
לקבל מנות כאלה. כך בליגוריה. כמובן, הנוף לכל הסביבה.
מצד שני בליגוריה אני אוהבת גם את הסמטאות בגובה בעיירות שעל החוף. כך בלייגווליה, צ'רבו, פורטו מאוריציו, Laigueglia, Cervo, Porto Maurizio, כולן בחלק המערבי. אני אוהבת גם לראות את הים וגם את המסתורין של אלה. מצד אחר, ראיתי מאוטובוס - הייתי חולה ולכן לא ירדתי לגלות - סמטאות שנראו מסקרנות בכפר Ceriana, בכפר Pompiena הייתי ממילא בטרק שעשיתי, וגם הוא מסקרן. כך גם Castellaro, ממנו בקושי רואים את הים ויש בו כמה סמטאות...
אז גם וגם. גם Taggia, עוד אחת מרתקת שלא רואים ממנה את הים. אלה יותר מסתוריים, עתיקים, קטנים, "חורים". בים יש יותר תיירות, יותר רכבות, יותר מכוניות.
אז בליגוריה, גם וגם. קשה להתנגד לקסם של המים.
לקבל מנות כאלה. כך בליגוריה. כמובן, הנוף לכל הסביבה.
מצד שני בליגוריה אני אוהבת גם את הסמטאות בגובה בעיירות שעל החוף. כך בלייגווליה, צ'רבו, פורטו מאוריציו, Laigueglia, Cervo, Porto Maurizio, כולן בחלק המערבי. אני אוהבת גם לראות את הים וגם את המסתורין של אלה. מצד אחר, ראיתי מאוטובוס - הייתי חולה ולכן לא ירדתי לגלות - סמטאות שנראו מסקרנות בכפר Ceriana, בכפר Pompiena הייתי ממילא בטרק שעשיתי, וגם הוא מסקרן. כך גם Castellaro, ממנו בקושי רואים את הים ויש בו כמה סמטאות...
אז גם וגם. גם Taggia, עוד אחת מרתקת שלא רואים ממנה את הים. אלה יותר מסתוריים, עתיקים, קטנים, "חורים". בים יש יותר תיירות, יותר רכבות, יותר מכוניות.
אז בליגוריה, גם וגם. קשה להתנגד לקסם של המים.
עוד פיה אחת פחות
New member
תענוג כתמיד!
גם אני אהבתי מאד את ג'נובה, אבל לא ניחנתי בכשרון שלך להעביר בכתב את התשוקה לאיטליה...
תודה שכתבת.
גם אני אהבתי מאד את ג'נובה, אבל לא ניחנתי בכשרון שלך להעביר בכתב את התשוקה לאיטליה...
תודה שכתבת.
תודה. וכמובן, עוד חסכתי מידע מפני הקוראים. כמה אפשר...
אבל זה נפלא באמת. בכל 11 הימים האלה לא היה כמעט רגע שלא היה בו משהו מיוחד. כל שניה. רק לפקוח עיניים, להביט, להתרשם, להפנים. איבדתי את ספירת הימים שבוע, שאלתי את עצמי מדי פעם, רגע, איזה יום היום.
או כמה ימים לאחר הטיול הרגלי בפיימונטה, נראה היה לי שעשינו אותו שנה לפני כן, כל כך הרבה קרה מאז ולחשוב שעברו רק 3, 5, 7, ימים.
זו הסיבה למה כשחזרתי מהולנד לפני 3 חודשים וחצי, חשבתי ש-8.5 ימים זה מעט שם. ממש. הייתי מוכנה עוד שבוע. כן, ביום 8-9 כבר הייתי רוויה מאוד. זה מפני שהאינטנסיביות במדינה לטינית - אולי בעיקר באיטליה - היא משהו אחר. היא כל שניה שם. זו תרבות כל כך ויזואלית, שאי אפשר להתיק ממנה מבטה, מכל אלמנט שלה.
אבל זה נפלא באמת. בכל 11 הימים האלה לא היה כמעט רגע שלא היה בו משהו מיוחד. כל שניה. רק לפקוח עיניים, להביט, להתרשם, להפנים. איבדתי את ספירת הימים שבוע, שאלתי את עצמי מדי פעם, רגע, איזה יום היום.
או כמה ימים לאחר הטיול הרגלי בפיימונטה, נראה היה לי שעשינו אותו שנה לפני כן, כל כך הרבה קרה מאז ולחשוב שעברו רק 3, 5, 7, ימים.
זו הסיבה למה כשחזרתי מהולנד לפני 3 חודשים וחצי, חשבתי ש-8.5 ימים זה מעט שם. ממש. הייתי מוכנה עוד שבוע. כן, ביום 8-9 כבר הייתי רוויה מאוד. זה מפני שהאינטנסיביות במדינה לטינית - אולי בעיקר באיטליה - היא משהו אחר. היא כל שניה שם. זו תרבות כל כך ויזואלית, שאי אפשר להתיק ממנה מבטה, מכל אלמנט שלה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.