סיכום אמסטרדם

[ו שתי]

סיכום אמסטרדם

א. זו לא עיר למי שמחפש קצב. הכל נורא איטי. החנויות שנפתחות מאוחר ונסגרות מוקדם, בתי הקפה שמסתכלים עליך בתמיהה בשמונה בבוקר,כזה.
ב. זו בטח לא עיר למי ששונא מיונז וביצים קשות. תוסיפו על זה שלאחרונה קצת יצאתי מאיזון תזונתי ואני מנסה לשמור על משקל שפוי (טוב, קודם להגיע למשקל שפוי), וזה כבר יותר מורכב.
בתוך כל זה כמה דיווחים מוצלחים:
קסטל, באיזור הליידספליין.מסעדה חמודה שמגישה סטייקים טובים וצלעות מצוינות. לקחת בח-ן שיושבים על ספות. מוזר, אבל מענין.
קפה דה יראן- (café de jaren( נחמד. אכלנו שם ארוחת ערב. היה סבבה.
kantjil de rijger- מסעדה אינדונזית לייט, ליד ה-spui. למה לייט? עשו מספיק התאמות לטעמים המערביים. לא מאד חריף, למעשה, לא חריף בכלל. למי שלא אוהב ביצים קשות אני ממליצה לבקש בלי ביצה. אבל מקסימום אפשר לדלות אותה בכף.... לא היה יקר, כן היה טעים. ונעים.
בתי קפה יש מליון. בכל פינה. רובם מאד מוצלחים.
http://www.debakkerswinkel.nl/ זו ההמלצה הכי שווה שקיבלתי. ארוחת בוקר טובה, ריבות מעולות, ארוחות צהרים מבטיחות. לכו על זה.
כל היתר- עוגת התפוחים בשוק ביורדאן, הקרפים, הפופרצ'ס, הופלים בכל פינה, ההרינגים באלברקויפמרקט, הצ'יפס (בלי מיונז!!!) היו סבבה. למזלי אנחנו חובבי צעדות, ולכן אני בספק אם המעט שטעמתי לא יתקזז עם 10 קילומטרים ביום שנצעדו לאורף התעלות ובשכונות וכו'
אה, וקניתי באיזו חנות שכונתית פרטית (מתה על החנויות הפרטיות ולשמחתי מרבית אמסטרדם עדיין מאוכלסת מהרבה כאלו, ממכולות ועד חנויות בגדים) מליון סוגים של ליקריץ, כולל נטולי גלוטן וסוכר למאותגרים למינהם. שלמות.

https://www.facebook.com/pages/Kantjil-de-Tijger/156669231071410?viewer_id=100000408871627

 

[ו שתי]

ומילה בנושא "מדוע לא לטוס באל על"

כעובדת במערכת החינוך אני בחופשות שליש מהשנה בערך. החסרון היחיד אולי שיש להסכם התעסוקה הנפלא הזה, הוא שאני יכולה לחפוש אך ורק בחופשות בית הספר. מחיר פעוט לשלם.
בבואי להזמין חופשה, ראיתי מחיר אטרקטיבי מאד באל על. מאד אטרקטיבי (חמישה ימים במחיר שלשה, כולל מלון טוב).
אז ככה:
נשים בצד את האוכלוסיה, שבחיים לא מתנהגת ככה בטיסות של חברות זרות. כי אני באמת לא בענין של להקל באבנים כבדות על היותי מתנשאת.
אם הזמנתי ארוחת פירות, שכוללת יגורט, תמר, ארבע קוביות מלון קטנות, חצי תפוז וכמה צימוקים, משמש ושזיף מיובש (אחד)
למה לא לעדכן אותי במעמד הזמנה שבגלל מגבלות כשרות במטוס, לא תגישו לי יוגורט בטיסה הזו?
ומה מפריע יוגורט *ארוז* תוך ארוחה ארוזה, לכשרות הבשרית של הארוחות האחרות?
בשלב הבא יבקשו מהנוסעים לנקות בין השינים עם קיסם לפני הבורדינג, בכדי לא לטמא את המטוס?

עיצבנו אותי. אבל שתקתי כי זו הפעם האחרונה שלי כליל בטיסות שלהם.

 

[אשה מרציפן]

לפחות הביאו לך את הארוחה שהזמנת

גם אם במתכונת חלקית. לא הייתה פעם אחת שטסתי באל על ולא הייתה פשלה עם הארוחה שהזמנתי. אני למדתי מזה להביא איתי אוכל ליתר ביטחון.

אגב, באחת הפעמים האלו אלתרו לי ארוחת פירות, והסבירו לי שבגלל שמוגש אוכל בשרי בטיסה היוגורט מוחלף בחטיף אנרגיה. למנה שלך לא צורף אחד כזה?

 

[ו שתי]

לא היה חטיף אנרגיה, ולא היתה לי בעיה

של רעב (לא עולה לטיסה רעבה, תמיד יש לי תפוחים בתיק, ובינכה אני לא מהאוכלים בלילה)
כן חילקו לכולם פיתות (קפואות מבפנים, כך דיווח לי נ'), אבל למי שלקח ארוחת פירות לא הציעו (גם לא הייתי אוכלת. פיתה בעשר בלילה זה לא הסגנון שלי).
בהלוך ארוחת הפירות כללה את אותו "מגש" פירות, יוגורט ולחמניה.

 

[יויו13]

כבר שנים לא טס איתם בין השאר בגלל

מה שתארת...

 

[SimpleAim]

האוכל באלאיטליה גם לא משהו, אם זה מנחם

בהלוך לארוחת בוקר מעין פיתה חצי קפואה ודי עבשה ממולאת בגבינה ועוגה יבשושית
החטיפים (הן המלוח והן המתוק) בטיסת ההמשך היו כה דוחים שבטיסה החוזרת לא נגענו בהם.

והאוכל בטיסת החזור בלילה היה מעט יותר טוב, עם פרוסות בשר עגל קר שהיו אכילות על סלט די דוחה של קישואים, לצד סלט שרימפסונים די יבשושי, ללא רוטב.
אומנם שמן הזית שצורף לארוחה "הרטיב" אותו קצת אבל היה צורך במשהו קצת יותר חומצי ובעל טעמים.
לקינוח לפחות היו קצת פירות חתוכים שהיו דווקא מוצלחים (כולל כמה פיסות אננס טרי)
אגב, לארוחה הזו צורף פתק שמבהיר שהארוחה אינה מכילה חזיר, באנגלית, ערבית ועוד כמה שפות...

המרווח לרגליים, לעומת זאת, טוב בהרבה מזה של אלעל ומאפשר לישון די בנוחות. אפילו לא סבלתי כשמשענת הכיסא שלי לא עבדה בטיסה הלוך.

 

[שקדייה]

היתרון היחידי של אל על

בטיסות שיוצאות או חוזרת לארץ, זה שאת לא צריכה להתבייש מהדיילות בגלל ההתנהגות של הנוסעים לידך.
"זה גם שלהן".
בחברות זרות, אני לפעמים מנסה לדחוף את עצמי לרווח הזה בין המגש לכיסא שמלפני מרוב שבא לי לקבור את עצמי מפאדיחות... מרגישה סוג של אחריות אישית

 

[ו שתי]

 

[שקדייה]

היתרון היחיד של על אל

בטיסות שיוצאות או חוזרת לארץ, זה שאת לא צריכה להתבייש מהדיילות בגלל ההתנהגות של הנוסעים לידך.
"זה גם שלהן".
בחברות זרות, אני לפעמים מנסה לדחוף את עצמי לרווח הזה בין המגש לכיסא שמלפני מרוב שבא לי לקבור את עצמי מפאדיחות... מרגישה סוג של אחריות אישית

 

[foofoo77]

פעם הייתי מתעצבנת על אמא שלי

שהיתה מדברת רק צרפתית מהשניה שנגענו בכבש המטוס.
אחרי שתי טיסות הבנתי בדיוק למה היא עשתה את זה.

 

[מיתר44]

בכל פעם שדנים בטיב הארוחות בטיסות

אני נזכר באלו שהעלו למטוס ערכת סושי, ישבו וסעדו בעזרת צ׳ופ סטיקס
לקינאתי הלועס את סנדביץ׳ הלחמנייה שהוגש באדיבות חברת התעופה
הלאומית.
מאז, למדתי להצטייד בכריכים תוצרת עצמית ומרגיש ממש כמו אז, לפני
שנים, כשהיינו יורדים לרחוץ בחוף השקט, בין המוני עמישראל. שקט לא היה בחוף אז.
אבל הפרסומת של אלעל: תרגיש כמו בבית, היא אמיתית ונכונה.

 

[החתולית]

אני מאלה שלוקחים אוכל למטוס

אבל תמיד חושבת על הזמנת פלטת פירות. החוויה של שרית משכנעת אותי להמשיך לקחת איתי אוכל.

 

[ו שתי]

לפתוח שולחן סושי בטיסה? שמעו סיפור:

אני עולה למטוס שבעה, ומסתפקת בנשנושי חירום בתיק. לטיסות טרנסאטלנטיות אני מצטיידת בסנדוויץ' באמת
טסתי לפני שנה וחצי בטיסת פנים מקומית בארה"ב לחברה בסיאטל, בשורה לפני, משני צידי המעבר- משפחה הודית עם שלוש בנות ותינוק. מטוס מלא, טיסת אחה"צ שנוחתת בחצות, שש שעות.
המטוס עוד לא יצא לטקסי והם כבר פתחו אריזות: מקנטקי פרייד צ'יקן ובוריטוס ועד מגשיות של אוכל הודי מהביל ומאד ריחני.
שש שעות שהם לא הפסיקו לשלוף אוכל מהתיקים ולטחון. הם והבנות.
לקינוח גם אחת מהילדות הקיאה, בזמן נחיתה.
לדעתי רק אחרי שתי מקלחות אצל חברה שלי, הריח עזב אותי.

 

[Gרר]

טסתי פעם בארצות הברית עם חבר לעבודה

זו היתה טיסה מקומית קצרה, כזו שאתה יודע שלא מוגש בה אוכל, והרעב תקף אותו ממש לפני, אבל זמן ממש לאכול לפני הטיסה גם לא היה לנו ולכן הבנאדם לקח בטייק אווי המבורגר למטוס. אחרי ההמראה הוא פותח את השקית והריח של ההמבורגר מציף את כל המטוס... חשבתי לעצמי שאם יש שם מישהו אחר על המטוס שגם רעב הוא עוד יהיה מסוגל להתנפל על השקית הזאת שהפיצה כל כך הרבה ריח. תכלס הוא לא חשב על זה מראש אבל כל מאכל שמפיץ ריח בחלל הסגור של מטוס לא יותר מדי גדול זה ממש מלכודת ריח שאי אפשר להתגבר עליה

אבל ברירה כבר לא היתה אז הוא פשוט אכל בשקט והשתדל לא להסתכל ימינה ושמאלה

 

[החתולית]

אני מקפידה לקחת אוכל לא מריח

בדיוק בגלל סיפורים כמו של ושתי ושלך. דרך אגב, המנות החמות המוגשות די מפיצות ריח, ולא תמיד טוב.

אני לוקחת כריכים, סושי, סלטים וחטיפים, ותמיד גם בקבוק מים שאני קונה אחרי שעברתי את הבטחון.

 

[הדרך חזרה]

כל חברות התעופה אותו מעצבנים

אל על ממש לא יוצאת דופן (למעשה, אני מוצאת אותם יותר חביבים לנוסע בטיסות טרנס-אטלנטיות מאשר דלתא ויונייטד).
אני לוקחת איתי אוכל לטיסה. תמיד. כדי שאוכל לאכול מתי שנוח לי (אף פעם לא הבנתי את הקטע של להגיש מנה בשרית בטיסת "עין אדומה" בשעה אחת בלילה), ומה שטעים לי, בלי לסכן את הבטן שלי במיני מאכלים לא מוכרים ומתועשים, בדיוק כשאני הרחק מהבית.

 

[Sanchez]

לא טס איתם כבר שנים רבות... 30 מטוסים, 6000 עובדים ובוכים שהם בהפסדים.

הטיסה איתם משולה למזוכיזם.
כל נוסע ישראלי שקנה כרטיס באלעל בטוח שקיבל מניה בחברה. מותר לו הכל. היחס של הצוות- בהתאם.

אני מעדיף לסבול בחברות אחרות.

 

[Strange Little Girl]

לפני שנים

טסתי עם אחי, שאמנם אוכל בשר אבל באופן מסויים ולא בכל מקום (בעיקר לא מנות שנראות כמו החיה המקורית) ולכן כשהוא טס הוא מעדיף להזמין ארוחה צמחונית ליתר ביטחון.
טסנו בטיסה ארוכה וכשהגישו לנו את ארוחת הבוקר (שבאל על הרי גם ככה חלבית לחלוטין, הבקשה הצמחונית הייתה בגלל שיש בטיסה גם ארוחת צהריים בהמשך) אני קיבלתי ארוחה סבירה של חביתה, גבינה וכו' והוא קיבל... משהו לא מוגדר שהכי דמה לתערובת פירות וגרנולה.
כששאלנו לפשר הארוחה נאמר לנו שזו הארוחה הטבעונית. אמרנו שהוזמנה ארוחה צמחונית ובגלל שארוחת הבוקר חלבית אין סיבה להגיש לו משהו שונה מהארוחה שלי. זכינו קודם כל לתגובה הזויה של "זה כמעט אותו דבר" (כן, אדם שנמנע מבשר ואדם שנמנע מבשר, מוצרי חלב, ביצים וכל דבר שמגיע מהחי זה בול אותו דבר) ואחרי מעט וויכוחים הואילו בטובם להביא גם לחמניה. כמובן שלהחליף את המגשית סירבו (בד"כ יש מגשיות אקסטרא בדיוק בשביל מקרים כאלה, אז או שנגמרו או שסתם לא רצו להחליף).
בקיצור, אחי נשאר די רעב עד הצהריים וגם אני, כי פשוט חלקתי איתו את הארוחה שלי...
ואחרי שטסתי פעם אחת ומחרידה בטיסת אל על מניו יורק לת"א יום לפני ערב ראש השנה, אני מחרימה את החברה הזו לגמרי. אשמתם או לא, פחות מתחשק לי לטוס עם עשרות חרדים שמעירים את כל המטוס, חוסמים את המעבר והשירותים ומשגעים את כל צוות הדיילות בשביל להתפלל.

 

[1Shir]

אל-על מנ"י לפני החגים? הבאת את זה על עצמך

 

[ו שתי]

שקולה לכך רק חויה יחידה:

טיסת טאואר-אייר יום אחרי סוכות. ת"א ניו יורק.
להגנתי אציין שהייתי צעירה מאד ועניה יחסית.