כפר סבא-פתח תקווה - נסיעה ברכבתנסיעות בתקופה האחרונה - רשמים
בתקופה האחרונה היו נסיעות שונות. להלן תיאורים על הנסיעות במהלך התקופה האחרונה.
תודה אורי.כפר סבא-פתח תקווה - נסיעה ברכבת
בתקופה האחרונה אני נוסע כמעט כל יום מכפר סבא לפתח תקווה לאזור קרית אריה. תחנת קרית אריה, כידוע רחוקה ממרבית האזורים, כמו שכונת אם המושבות הגדולה, שממשיכה לגדול וכן מאזור פארק אזורים התחנה רחוקה. עולה הצורך בנסיעה נוספת במכונית או במיניבוסים קווים 44 ו-46 של "קווים" או הסעות עבודה אחרות. במקרה שלי המקום נמצא קרוב מאוד לתחנה בהליכה של פחות מעשר דקות הליכה ועבורי זה מצויין. מכפר סבא לתחנת הרכבת כפר סבא, ניתן לנסוע באוטובוס כעשר דקות נסיעה. אולי מעט פחות. לרדת בתחנה ברחוב ויצמן מול הקניון וללכת פחות מעשר דקות הליכה. לחילופין גם הניסיון העלה, שניתן ללכת פחות מעשרים דקות בניחותא ואני עושה את זה לעתים. בנסיעות שלי בבוקר לפתח תקווה ובערב חזרה לכפר סבא לא נתקלתי באיחורים משמעותיים. היציאה ככל הזכור לי מכפר סבא היא בזמן וגם מקרית אריה האיחורים (שקשה לקרוא לזה איחורים), הם שתיים-שלוש דקות. בשורה תחתונה המצב נהדר. משך הנסיעה הוא עשרים דקות מכפר סבא לקרית אריה וכאמור כרבע שעה פלוס מכפר סבא לתחנת הרכבת ועוד פחות מעשר דקות מתחנת קרית אריה למחוז חפצי. כלומר כארבעים דקות מדלת לדלת. לשם השוואה בפקקי תנועה כמובן הרכבת עדיפה. עם זאת אני מניח, שבשעות שהכבישים פנויים ניתן בנסיעה במכונית ולהגיע בכעשרים דקות נסיעה. לא יודע את המרחק המדוייק בין התחנות, אך נראה שניתן היה לשפר את הזמנים של נניח כעשר דקות בין התחנות ועוד פחות מעשר דקות נוספות לתל אביב, במקום המצב הנוכחי. עדיין המצב טוב של רכבות, שכבר בתחנת כפר סבא עולים בסביבות שמונה בבוקר.בדרך כלל אני נוסע ברכבת של שמונה. אולי טעות בדקות. לפעמים ברכבת עשרים דקות קודם לכן) בכפר סבא עולים יותר מעשרים נוסעים ובהוד השרון עולים עוד יותר נוסעים וכך גם בתחנת ראש העין. הרכבת של שמונה בבוקר היא שלושה מערכי IC3. המצב היוצא מן הכלל היה ביום רביעי. ביום רביעי היו שני מערכים, במקום שלושה וניכר העומס של עומדים רבים ברכבת. אכנס לפרופורציה. לא עומס, כמו ימי ראשון ברכבת לבאר שבע, אבל עדיין היה עומס על שני מערכים אלה. בחזור בדרך כלל הליכה מתחנת הרכבת לרחוב ויצמן ומתנה קצרצרה לאוטובוס, שמגיע במהרה למחוז חפצי. בסך הכל המצב עם האוטובוסים מתחנת כפר סבא, עדיף על המצב בתחנת הוד השרון. שם אמנם קו 2 נכנס לתחנת הרכבת. אולם אין באמת תיאום בין האוטובוס לרכבת. דברים נוספים: 1. ביום ראשון האחרון בשבע בערב נכנסתי לתחנה ושם שמעתי על "הפסקת הרכבות בגלל תקלה" - כידוע בתקלה במרכז השליטה והבקרה. נכנסתי לרציף והמתינו הנוסעים לרכבת לכיוון תל אביב, אשר זו מאחרת. למזלי הרב הרכבת קומתיים בשעה זו לכפר סבא הגיעה בשתיים-שלוש דקות איחור. כלומר היה כאן מזל.בהמשך בתחנת סגולה, ראיתי את הרכבת המתעכבת לתל אביב בדרכה מערבה לאחר מפגש הרכבות, שכן כידוע אחרי תחנת סגולה יש מסילה אחת, במקום זוג מסילות בכפר סבא-תל אביב. 2. המשך לסעיף 1, הערות נוספות על המסילות: א. מובן לי שאין עבודות הכפלה מסגולה מערבה בגלל הצורך בהפרדה מפלסית. העיכוב זהו דבר אחר. אם אני לא טועה, מעט מזרחית לתחנת קרית אריה יש מפלגים בין המסילות. במידה וזה אכן קיים, מדוע לא מפעילים את המסילה הדרומית הנוספת בין קרית אריה לבני ברק? מצב זה היה מקל על תנועת הרכבות. ב. בתחנת ראש העין צפון למיטב זכרוני יש שלושה רציפים. יש שני רציפים פעילים - רציף לכיוון תל אביב ורציף לכיוון כפר סבא. מהי המטרה של הרציף ההכי מערבי? האם לחילופין קיים תכנון ארוך טווח עם רציף זה? במידה שכן, איזה תכנון? 3. בימים האחרונים הן לכיוון תל אביב והן לכיוון כפר סבא, היה דבר מעט משונה. בראש העין מערב - כך נקרא האזור המערבי של משולש ראש העין, הרכבת האטה ועצרה למספר דקות ולאחר מספר דקות המשיכה לנסוע. לא יודע בדיוק מה הסיבה. זה לא שהיה מפגש רכבות וגם ככה קטע זה, כאמור כפול.
מייקל תודה.תודה אורי.
המסילה השלישית בתחנת ראש העיין אכן מיועדת לשימוש עתידי למפגשי רכבות לכשיפתח קו רעננה המעגלי, כמו מתן גמישות תפעולית למפגשי רכבות משא באחרית הימים עם פתיחת הקו המזרחי לתנועה. אני מניח שרמת הדיוק בקן כ``ס תעלה עם פתיחת המסילה הרביעית באוניברסיטה הצפוייה בספטמבר השנה. חוששני שהכפלת יתרת המסילה בקו כ``ס לא תתאפשר עד הקמת הפרדה מפלסית בצומת עולמית בפ``ת וסיום העבודות באזור ב``ב .
אכן חל שיפור בעמידה בלו``זמייקל תודה.
אם כך יפה שנערכו מראש עם רציף שלישי בראש העין צפון. על כל פנים מנסיעות מזדמנות שלי ברכבת בעבר וכעת נסיעות קבועות וכן מנסיעות קבועות של מכרים שונים שלי בקו, האיחורים הם של מספר דקות. זה בניגוד ללפני כשנתיים, שהיו איחורים קבועים של עשר דקות ומעלה. כפי, שגם כתבתי, השלמת ההכפלה לפי שעה השלמת כל הכפלת הקו תהיה לא לפני שנת 2011. ההפרדה בבני ברק, אגב אמורה להיות עם סיום פרוייקט מבצע קדש. לפי שעה הפרוייקט צפוי להסתיים בשנה הבאה. .
תודה, אורי! טוב לשמוע שיש שיפורים ברמת הדיוקכפר סבא-פתח תקווה - נסיעה ברכבת
בתקופה האחרונה אני נוסע כמעט כל יום מכפר סבא לפתח תקווה לאזור קרית אריה. תחנת קרית אריה, כידוע רחוקה ממרבית האזורים, כמו שכונת אם המושבות הגדולה, שממשיכה לגדול וכן מאזור פארק אזורים התחנה רחוקה. עולה הצורך בנסיעה נוספת במכונית או במיניבוסים קווים 44 ו-46 של "קווים" או הסעות עבודה אחרות. במקרה שלי המקום נמצא קרוב מאוד לתחנה בהליכה של פחות מעשר דקות הליכה ועבורי זה מצויין. מכפר סבא לתחנת הרכבת כפר סבא, ניתן לנסוע באוטובוס כעשר דקות נסיעה. אולי מעט פחות. לרדת בתחנה ברחוב ויצמן מול הקניון וללכת פחות מעשר דקות הליכה. לחילופין גם הניסיון העלה, שניתן ללכת פחות מעשרים דקות בניחותא ואני עושה את זה לעתים. בנסיעות שלי בבוקר לפתח תקווה ובערב חזרה לכפר סבא לא נתקלתי באיחורים משמעותיים. היציאה ככל הזכור לי מכפר סבא היא בזמן וגם מקרית אריה האיחורים (שקשה לקרוא לזה איחורים), הם שתיים-שלוש דקות. בשורה תחתונה המצב נהדר. משך הנסיעה הוא עשרים דקות מכפר סבא לקרית אריה וכאמור כרבע שעה פלוס מכפר סבא לתחנת הרכבת ועוד פחות מעשר דקות מתחנת קרית אריה למחוז חפצי. כלומר כארבעים דקות מדלת לדלת. לשם השוואה בפקקי תנועה כמובן הרכבת עדיפה. עם זאת אני מניח, שבשעות שהכבישים פנויים ניתן בנסיעה במכונית ולהגיע בכעשרים דקות נסיעה. לא יודע את המרחק המדוייק בין התחנות, אך נראה שניתן היה לשפר את הזמנים של נניח כעשר דקות בין התחנות ועוד פחות מעשר דקות נוספות לתל אביב, במקום המצב הנוכחי. עדיין המצב טוב של רכבות, שכבר בתחנת כפר סבא עולים בסביבות שמונה בבוקר.בדרך כלל אני נוסע ברכבת של שמונה. אולי טעות בדקות. לפעמים ברכבת עשרים דקות קודם לכן) בכפר סבא עולים יותר מעשרים נוסעים ובהוד השרון עולים עוד יותר נוסעים וכך גם בתחנת ראש העין. הרכבת של שמונה בבוקר היא שלושה מערכי IC3. המצב היוצא מן הכלל היה ביום רביעי. ביום רביעי היו שני מערכים, במקום שלושה וניכר העומס של עומדים רבים ברכבת. אכנס לפרופורציה. לא עומס, כמו ימי ראשון ברכבת לבאר שבע, אבל עדיין היה עומס על שני מערכים אלה. בחזור בדרך כלל הליכה מתחנת הרכבת לרחוב ויצמן ומתנה קצרצרה לאוטובוס, שמגיע במהרה למחוז חפצי. בסך הכל המצב עם האוטובוסים מתחנת כפר סבא, עדיף על המצב בתחנת הוד השרון. שם אמנם קו 2 נכנס לתחנת הרכבת. אולם אין באמת תיאום בין האוטובוס לרכבת. דברים נוספים: 1. ביום ראשון האחרון בשבע בערב נכנסתי לתחנה ושם שמעתי על "הפסקת הרכבות בגלל תקלה" - כידוע בתקלה במרכז השליטה והבקרה. נכנסתי לרציף והמתינו הנוסעים לרכבת לכיוון תל אביב, אשר זו מאחרת. למזלי הרב הרכבת קומתיים בשעה זו לכפר סבא הגיעה בשתיים-שלוש דקות איחור. כלומר היה כאן מזל.בהמשך בתחנת סגולה, ראיתי את הרכבת המתעכבת לתל אביב בדרכה מערבה לאחר מפגש הרכבות, שכן כידוע אחרי תחנת סגולה יש מסילה אחת, במקום זוג מסילות בכפר סבא-תל אביב. 2. המשך לסעיף 1, הערות נוספות על המסילות: א. מובן לי שאין עבודות הכפלה מסגולה מערבה בגלל הצורך בהפרדה מפלסית. העיכוב זהו דבר אחר. אם אני לא טועה, מעט מזרחית לתחנת קרית אריה יש מפלגים בין המסילות. במידה וזה אכן קיים, מדוע לא מפעילים את המסילה הדרומית הנוספת בין קרית אריה לבני ברק? מצב זה היה מקל על תנועת הרכבות. ב. בתחנת ראש העין צפון למיטב זכרוני יש שלושה רציפים. יש שני רציפים פעילים - רציף לכיוון תל אביב ורציף לכיוון כפר סבא. מהי המטרה של הרציף ההכי מערבי? האם לחילופין קיים תכנון ארוך טווח עם רציף זה? במידה שכן, איזה תכנון? 3. בימים האחרונים הן לכיוון תל אביב והן לכיוון כפר סבא, היה דבר מעט משונה. בראש העין מערב - כך נקרא האזור המערבי של משולש ראש העין, הרכבת האטה ועצרה למספר דקות ולאחר מספר דקות המשיכה לנסוע. לא יודע בדיוק מה הסיבה. זה לא שהיה מפגש רכבות וגם ככה קטע זה, כאמור כפול.
קו 568 ערי משולש-תל אביבנסיעות בתקופה האחרונה - רשמים
בתקופה האחרונה היו נסיעות שונות. להלן תיאורים על הנסיעות במהלך התקופה האחרונה.
מפתח תקווה להרצליהנסיעות בתקופה האחרונה - רשמים
בתקופה האחרונה היו נסיעות שונות. להלן תיאורים על הנסיעות במהלך התקופה האחרונה.
בתחנה בצומת הסירה יש שני דגלים: האחד לכיווןמפתח תקווה להרצליה
השבוע התארח מכר שלי מאוסטרליה (שאתייחס למספר נקודות להשוואה בהמשך בין ישראל לחו"ל). קבענו להיפגש בפתח תקווה אחרי עבודה ולנסוע לאזור טיילת הרצליה. הנסיעות היו בקווים 66 ו-90 של "דן". קו 66 - פתח תקווה ז'בוטינסקי-תל אביב פנקס פינת דרך נמיר המתנה בדרך ז'בוטינסקי בצהרים לקו 66. מגיע אוטובוס חדש נמוך רצפה יורו 4 וכך גם לא מעט אוטובוסים, שחלפו של קווי פתח תקווה-תל אביב השונים (49, 51, 66, 82). חלק גדול מהם כיום, ממה שאני רואה הם חדשים וזה טוב ויפה. מנסיעות מדי פעם שלי בקו 66 במשך היום אין עומס והאוטובוס מלא ביושבים. זהו המצב לא בשעות עומס. עולים משלמים תשעה ש"ח ראשונים (תשעה ש"ח שניים הם בקו 90 בהמשך) ונוסעים. לכיוון תל אביב, האוטובוס נוסע דרך ביאליק ואבא הלל. לכיוון פתח תקווה הנסיעה היא דרך צומת עלית והמשך ז'בוטינסקי. ההשערה, שהצלחתי לעלות היא אולי רחוב ביאליק הצר יחסית. רחוב דו-סיטרי, אבל כנראה לא מספיק רחב לאוטובוסים משני הכיוונים. אולם אולי אני טועה והסיבה היא אחרת. בתחנה בדרך נמיר פינת פנקס יורדים להמתנה לקו 90. קו 90 לקו 90 תדירות של כחצי שעה בשעות הצהרים. לכן בדקתי זמנים מראש וההשערה שלי, שמשך הנסיעה שלו יהיה ממסוף כרמלית לתחנה בה, המתנו תהיה עשרים דקות. לא יותר מחצי שעה. ממתינים וממתינים וממתינים ואחרי ארבעים דקות הוא הגיע. לדעתי איטי לנוכח העובדה, שמסלול הקו די מהיר בסך הכל. לא יודע אם זה קבוע או חד-פעמי עקב פקקי תנועה או עיכובים או סיבות אחרות. האוטובוס הגיע מלא בנוסעים, שרובם הכולל נסע להרצליה. במחלף הסירה עמדה עבורי הפתעה. הייתה מעין פרסה. לא מכיר כאלה פרסאות בקווי האוטובוסים. אולי המלה פרסה לא מתאימה כאן ואסביר טוב יותר ואולי פירוש המלה שונה; נוסעים בכביש החוף ומגיעים לצומת הסירה. פנייה שמאלה. לאחר מכן שוב פונים שמאלה ולמעשה שוב נוסעים בכביש 2 לכיוון דרום. כל זה במטרה להגיע לכביש הגיעה לכיוון קניון ארנה בהרצליה. בצומת הסירה גם שמתי לב שהשלט בתחנה הוא לכיוון תל אביב. כנראה זהו מן קו סיבובי וזוהי הסיבה למסלולים כל כך שונים לכיוון תל אביב ומתל אביב להרצליה. אינני בטוח שנסיעה זו בכביש הגישה הכרחית. אולי אני טועה, אבל עדיפה נסיעה ברחוב אבא אבן הראשי באזור התעשייה ואולי בהמשך התחברות לקניון ארנה דרך אחד הרחובות. אמנם הייתה נחמדה הנסיעה ליד שדות הרצליה. אבל עדיין לדעתי לאזור התעשייה יהיה יותר ביקוש של עובדים או מבלים או אחרים. בארנה אם זה מעניין ירדו נוסעים בודדים. בסך הכל קו 90 הוא לדעתי קו מוצלח כקישור בין אזורים שונים בתל אביב ובהרצליה. לדעתי יש מקום לשינוי מסלול וגם אולי הגדלת תדירות מנניח כל חצי שעה לכל עשרים דקות וגם הוספת נסיעות מאוחרות יותר בשעות הלילה, כפי שזה היה בעבר הרחוק. תחילה בימי הפעלת חברת הבת "יונייטד טורס", שאז הקו הופעל בשעות הקטנות של הלילה וגם בסופי שבוע. לאחר מכן בשנות התשעים (אאלט סוף שנות התשעים) הקו עבר לחברת האם "דן". עם הזמן בדומה לקווי אוטובוסים אחרים של "דן" הוסרו נסיעות מאוחרות.
כנראה לא שמתי לב לשלט זה. תודה אנדי.בתחנה בצומת הסירה יש שני דגלים: האחד לכיוון
ת"א והשני לכיוון מלון השרון.
יכולת לחסוך גם זמן ובעיקר קצת כסףמפתח תקווה להרצליה
השבוע התארח מכר שלי מאוסטרליה (שאתייחס למספר נקודות להשוואה בהמשך בין ישראל לחו"ל). קבענו להיפגש בפתח תקווה אחרי עבודה ולנסוע לאזור טיילת הרצליה. הנסיעות היו בקווים 66 ו-90 של "דן". קו 66 - פתח תקווה ז'בוטינסקי-תל אביב פנקס פינת דרך נמיר המתנה בדרך ז'בוטינסקי בצהרים לקו 66. מגיע אוטובוס חדש נמוך רצפה יורו 4 וכך גם לא מעט אוטובוסים, שחלפו של קווי פתח תקווה-תל אביב השונים (49, 51, 66, 82). חלק גדול מהם כיום, ממה שאני רואה הם חדשים וזה טוב ויפה. מנסיעות מדי פעם שלי בקו 66 במשך היום אין עומס והאוטובוס מלא ביושבים. זהו המצב לא בשעות עומס. עולים משלמים תשעה ש"ח ראשונים (תשעה ש"ח שניים הם בקו 90 בהמשך) ונוסעים. לכיוון תל אביב, האוטובוס נוסע דרך ביאליק ואבא הלל. לכיוון פתח תקווה הנסיעה היא דרך צומת עלית והמשך ז'בוטינסקי. ההשערה, שהצלחתי לעלות היא אולי רחוב ביאליק הצר יחסית. רחוב דו-סיטרי, אבל כנראה לא מספיק רחב לאוטובוסים משני הכיוונים. אולם אולי אני טועה והסיבה היא אחרת. בתחנה בדרך נמיר פינת פנקס יורדים להמתנה לקו 90. קו 90 לקו 90 תדירות של כחצי שעה בשעות הצהרים. לכן בדקתי זמנים מראש וההשערה שלי, שמשך הנסיעה שלו יהיה ממסוף כרמלית לתחנה בה, המתנו תהיה עשרים דקות. לא יותר מחצי שעה. ממתינים וממתינים וממתינים ואחרי ארבעים דקות הוא הגיע. לדעתי איטי לנוכח העובדה, שמסלול הקו די מהיר בסך הכל. לא יודע אם זה קבוע או חד-פעמי עקב פקקי תנועה או עיכובים או סיבות אחרות. האוטובוס הגיע מלא בנוסעים, שרובם הכולל נסע להרצליה. במחלף הסירה עמדה עבורי הפתעה. הייתה מעין פרסה. לא מכיר כאלה פרסאות בקווי האוטובוסים. אולי המלה פרסה לא מתאימה כאן ואסביר טוב יותר ואולי פירוש המלה שונה; נוסעים בכביש החוף ומגיעים לצומת הסירה. פנייה שמאלה. לאחר מכן שוב פונים שמאלה ולמעשה שוב נוסעים בכביש 2 לכיוון דרום. כל זה במטרה להגיע לכביש הגיעה לכיוון קניון ארנה בהרצליה. בצומת הסירה גם שמתי לב שהשלט בתחנה הוא לכיוון תל אביב. כנראה זהו מן קו סיבובי וזוהי הסיבה למסלולים כל כך שונים לכיוון תל אביב ומתל אביב להרצליה. אינני בטוח שנסיעה זו בכביש הגישה הכרחית. אולי אני טועה, אבל עדיפה נסיעה ברחוב אבא אבן הראשי באזור התעשייה ואולי בהמשך התחברות לקניון ארנה דרך אחד הרחובות. אמנם הייתה נחמדה הנסיעה ליד שדות הרצליה. אבל עדיין לדעתי לאזור התעשייה יהיה יותר ביקוש של עובדים או מבלים או אחרים. בארנה אם זה מעניין ירדו נוסעים בודדים. בסך הכל קו 90 הוא לדעתי קו מוצלח כקישור בין אזורים שונים בתל אביב ובהרצליה. לדעתי יש מקום לשינוי מסלול וגם אולי הגדלת תדירות מנניח כל חצי שעה לכל עשרים דקות וגם הוספת נסיעות מאוחרות יותר בשעות הלילה, כפי שזה היה בעבר הרחוק. תחילה בימי הפעלת חברת הבת "יונייטד טורס", שאז הקו הופעל בשעות הקטנות של הלילה וגם בסופי שבוע. לאחר מכן בשנות התשעים (אאלט סוף שנות התשעים) הקו עבר לחברת האם "דן". עם הזמן בדומה לקווי אוטובוסים אחרים של "דן" הוסרו נסיעות מאוחרות.
קובי תודה על האיחולים למטה ועל ההסבריםיכולת לחסוך גם זמן ובעיקר קצת כסף
אם היית נוסע עד לבורסה בר"ג, הולך דרך הרכבת, יוצא לחניון מכוניות שטיפה צפונית לה וממשיך לדרך נמיר פינת ז'בוטינסקי. ברגל, מתחנות הבורסה ועד לתחנת קו 90 לגרצליה קיפוח, אופס הרצליה פיתוח, זה לא יותר מ-10 דקות הליכה טיפה מהירה או 13,14 דקות הליכה מתונה ממש. אז פשוט במקום להמתין דוקא ל-66 היית לוקח 50,51,82,166 (ובעיקר 82 ו-51 המאוד תדירים). דרך אגב, הסיבה לשינוי שעשו במסלול קו 66 מת"א לפ"ת, הכוונה בביאליק פינת אבא הלל סילבר האוטובוס פונה ימינה לכוון הבורסה ובצומת עלית פונה שמאלה לז'בוטינסקי, אני משער, שרצו שלפ"ת מצומת עלית יהיו כל קווי דן ביחד. כמו כן יתכן והיו די הרבה נוסעים מצפון מערב ת"א לכוון מתחם הבורסה ככה שהמסלול ה"חדש" הזה של קו 66 נותן מענה לדרישה הזו. אין שום בעייתיות של שני אוטובוסים זה מול זה בביאליק בין אבא הלל לקניון אלרם (קולנוע רמה ז"ל, אוקצור, צומת ז'בוטינסקי).
השוואה בין ישראל לחו"ל וסיום שאלת רכבלנסיעות בתקופה האחרונה - רשמים
בתקופה האחרונה היו נסיעות שונות. להלן תיאורים על הנסיעות במהלך התקופה האחרונה.
לוחות זמנים בתחנות בינייםהשוואה בין ישראל לחו"ל וסיום שאלת רכבל
השוואה בין ישראל לחו"ל כאן קרוב לוודאי אני לא מחדש, אך בכל זאת. בעת ההמתנה לקו 90 אמר האורח מאוסטרליה, שגם ביקר בלא מעט מדינות אירופה על ההבדלים. בחלק מן המדינות (כאמור אוסטרליה בה הוא גר וגם חלק ממדינות אירופה), שבתחנות האוטובוסים בדרך יש לוחות זמנים של הגעה של אוטובוסים. לא המתנה מלווה בניחושים. למשל באחד משרשורי התמונות של אלון יקירנו ("אלון58") של הטיול באירופה, הייתה תמונה של תחנת ביניים עם זמני אוטובוסים. על-פי רב יש עמידה בזמנים. אני רק יכול לשער, שיש שם יותר שימוש בנת"צים, מת"צים ורת"צים. ייתכן שגם שיטת תשלום שונה - תשלום במכונה או כרטיסן, במקום תשלום לנהג, מקילה על הנסיעה. נקווה, שגם אנו בישראל נגיע למצב אידיאלי, דומה לחו"ל. לכל הפחות בקווים עירוניים וקווים של בין ערים שכנות או מעט מרוחקות (לצורך העניין סדר גודל של תל אביב-נתניה). עוד אוסיף האורח, שרב מפעילי התחבורה הציבורית באוסטרליה (אוטובוסים ורכבות שונות, כולל קלות) אלה חברות ממשלתיות. הכרטוס ביניהם משותף. נחיה ונראה מתי נגיע גם למצב של כרטוס משותף. שאלת רכבל עד לפני מספר שנים היה רכבל בלונה פארק בתל אביב לכיוון מרכז הירידים. מהי סיבת הביטול? בכל מקרה עלה לי מן רעיון של שימוש בתוואי זה עם מקצה שיפורים - הארכה לתחנת רכבת האוניברסיטה בתל אביב. אולי גם לעבר רמת אביב, כולל אזור אוניברסיטת תל אביב. הארכה גם לכיוון גני יהושע בפארק הירקון. אולי גם לכיוון רמת החי"ל/עתידים. כוונתי היא לא רק לאטרקציה, אלא גם לפרקטיות של אמצעי תחבורה ציבורית יעיל וזמין. לא יודע מהו היקף השימושיות של רכבל ככלי תחבורה ציבורית ולא רק של תיור. אולם אלה גם קיימים ברחבי העולם. אני יודע על הונג קונג, למשל משדה התעופה לאזורים שונים. אולם אני מניח, שגולשים מכירים ויודעים טוב ממני.
לוחות זמנים בתחנות ביניים
בברלין, בה ביקרתי לא מזמן, בכל תחנת אוטובוס, גדולה כקטנה, מופיע לכל קו דף שכזה, המציג את השעות המדויות בהן האוטובוס עובר בתחנה, את מסלולו ולאיזה קווים של רכבת קלה, אוטובוס וחשמלית אפשר להחליף בכל אחת מתחנותיו. פשוט תענוגץ
דוגמא נוספת מקרוב..(לא מברלין)לוחות זמנים בתחנות ביניים
בברלין, בה ביקרתי לא מזמן, בכל תחנת אוטובוס, גדולה כקטנה, מופיע לכל קו דף שכזה, המציג את השעות המדויות בהן האוטובוס עובר בתחנה, את מסלולו ולאיזה קווים של רכבת קלה, אוטובוס וחשמלית אפשר להחליף בכל אחת מתחנותיו. פשוט תענוגץ
אני ממש לא מבין למה לא מחייבים את חברות התח"צהשוואה בין ישראל לחו"ל וסיום שאלת רכבל
השוואה בין ישראל לחו"ל כאן קרוב לוודאי אני לא מחדש, אך בכל זאת. בעת ההמתנה לקו 90 אמר האורח מאוסטרליה, שגם ביקר בלא מעט מדינות אירופה על ההבדלים. בחלק מן המדינות (כאמור אוסטרליה בה הוא גר וגם חלק ממדינות אירופה), שבתחנות האוטובוסים בדרך יש לוחות זמנים של הגעה של אוטובוסים. לא המתנה מלווה בניחושים. למשל באחד משרשורי התמונות של אלון יקירנו ("אלון58") של הטיול באירופה, הייתה תמונה של תחנת ביניים עם זמני אוטובוסים. על-פי רב יש עמידה בזמנים. אני רק יכול לשער, שיש שם יותר שימוש בנת"צים, מת"צים ורת"צים. ייתכן שגם שיטת תשלום שונה - תשלום במכונה או כרטיסן, במקום תשלום לנהג, מקילה על הנסיעה. נקווה, שגם אנו בישראל נגיע למצב אידיאלי, דומה לחו"ל. לכל הפחות בקווים עירוניים וקווים של בין ערים שכנות או מעט מרוחקות (לצורך העניין סדר גודל של תל אביב-נתניה). עוד אוסיף האורח, שרב מפעילי התחבורה הציבורית באוסטרליה (אוטובוסים ורכבות שונות, כולל קלות) אלה חברות ממשלתיות. הכרטוס ביניהם משותף. נחיה ונראה מתי נגיע גם למצב של כרטוס משותף. שאלת רכבל עד לפני מספר שנים היה רכבל בלונה פארק בתל אביב לכיוון מרכז הירידים. מהי סיבת הביטול? בכל מקרה עלה לי מן רעיון של שימוש בתוואי זה עם מקצה שיפורים - הארכה לתחנת רכבת האוניברסיטה בתל אביב. אולי גם לעבר רמת אביב, כולל אזור אוניברסיטת תל אביב. הארכה גם לכיוון גני יהושע בפארק הירקון. אולי גם לכיוון רמת החי"ל/עתידים. כוונתי היא לא רק לאטרקציה, אלא גם לפרקטיות של אמצעי תחבורה ציבורית יעיל וזמין. לא יודע מהו היקף השימושיות של רכבל ככלי תחבורה ציבורית ולא רק של תיור. אולם אלה גם קיימים ברחבי העולם. אני יודע על הונג קונג, למשל משדה התעופה לאזורים שונים. אולם אני מניח, שגולשים מכירים ויודעים טוב ממני.
תודה על הפירוט אורי!השוואה בין ישראל לחו"ל וסיום שאלת רכבל
השוואה בין ישראל לחו"ל כאן קרוב לוודאי אני לא מחדש, אך בכל זאת. בעת ההמתנה לקו 90 אמר האורח מאוסטרליה, שגם ביקר בלא מעט מדינות אירופה על ההבדלים. בחלק מן המדינות (כאמור אוסטרליה בה הוא גר וגם חלק ממדינות אירופה), שבתחנות האוטובוסים בדרך יש לוחות זמנים של הגעה של אוטובוסים. לא המתנה מלווה בניחושים. למשל באחד משרשורי התמונות של אלון יקירנו ("אלון58") של הטיול באירופה, הייתה תמונה של תחנת ביניים עם זמני אוטובוסים. על-פי רב יש עמידה בזמנים. אני רק יכול לשער, שיש שם יותר שימוש בנת"צים, מת"צים ורת"צים. ייתכן שגם שיטת תשלום שונה - תשלום במכונה או כרטיסן, במקום תשלום לנהג, מקילה על הנסיעה. נקווה, שגם אנו בישראל נגיע למצב אידיאלי, דומה לחו"ל. לכל הפחות בקווים עירוניים וקווים של בין ערים שכנות או מעט מרוחקות (לצורך העניין סדר גודל של תל אביב-נתניה). עוד אוסיף האורח, שרב מפעילי התחבורה הציבורית באוסטרליה (אוטובוסים ורכבות שונות, כולל קלות) אלה חברות ממשלתיות. הכרטוס ביניהם משותף. נחיה ונראה מתי נגיע גם למצב של כרטוס משותף. שאלת רכבל עד לפני מספר שנים היה רכבל בלונה פארק בתל אביב לכיוון מרכז הירידים. מהי סיבת הביטול? בכל מקרה עלה לי מן רעיון של שימוש בתוואי זה עם מקצה שיפורים - הארכה לתחנת רכבת האוניברסיטה בתל אביב. אולי גם לעבר רמת אביב, כולל אזור אוניברסיטת תל אביב. הארכה גם לכיוון גני יהושע בפארק הירקון. אולי גם לכיוון רמת החי"ל/עתידים. כוונתי היא לא רק לאטרקציה, אלא גם לפרקטיות של אמצעי תחבורה ציבורית יעיל וזמין. לא יודע מהו היקף השימושיות של רכבל ככלי תחבורה ציבורית ולא רק של תיור. אולם אלה גם קיימים ברחבי העולם. אני יודע על הונג קונג, למשל משדה התעופה לאזורים שונים. אולם אני מניח, שגולשים מכירים ויודעים טוב ממני.
רכבלתודה על הפירוט אורי!
בעניין הכרטוס המשותף, כנראה שיעברו עוד כמה שנים טובות עד להשקת כרטוס כזה (אולי פתיחת קו רק"ל תהווה הזדמנות נהדרת להשיק כרטיס משותף?). כידוע, נושא התחבורה הוא פחות או יותר הנושא האחרון המעניין את נבחרי העם, וגם את שרי התחבורה לדורותיהם. אני חושב שברוב המדינות בהן הייתי באירופה, התשלום באוטובוס נעשה באמצעות מכונת כרטוס אוטומטית ולא באמצעות תשלום לנהג. גם זכור לי שבמרבית המדינות יש כרטיס תחבורה אחד המאפשר מעבר בין אמצעי התחבורה השונים. לגבי הרעיון של רכבל- אני חושב שלא מדובר ברעיון מופרך, אך צריך לבדוק את הישימות שלו (לראות שאין בניינים גבוהים ומכשולים אחרים בדרך). אני גם חושב שניתן להשתמש ברעיון הרכבל במקומות נוספים, במיוחד כקו תחבורה באזורים צפופים בהם קיים קושי בהקצאת נתיב לנת"צ. לעוזי כהן ז"ל, הייתה פעם תכנית לחבר את כ"ס-רעננה-הרצליה באמצעות קו רכבל ארוך, אשר יאפשר נסיעה מהירה וללא פקקים בין נקודות מרכזיות בשלושת הערים. עם השנים, אני מתחיל לחשוב שיתכן והרעיון ניתן ליישום, ובעלות זולה בהרבה מאשר בניית רכבת קלה באזור. שיהיה בהצלחה בעבודה...
הרכבל בגני התערוכההשוואה בין ישראל לחו"ל וסיום שאלת רכבל
השוואה בין ישראל לחו"ל כאן קרוב לוודאי אני לא מחדש, אך בכל זאת. בעת ההמתנה לקו 90 אמר האורח מאוסטרליה, שגם ביקר בלא מעט מדינות אירופה על ההבדלים. בחלק מן המדינות (כאמור אוסטרליה בה הוא גר וגם חלק ממדינות אירופה), שבתחנות האוטובוסים בדרך יש לוחות זמנים של הגעה של אוטובוסים. לא המתנה מלווה בניחושים. למשל באחד משרשורי התמונות של אלון יקירנו ("אלון58") של הטיול באירופה, הייתה תמונה של תחנת ביניים עם זמני אוטובוסים. על-פי רב יש עמידה בזמנים. אני רק יכול לשער, שיש שם יותר שימוש בנת"צים, מת"צים ורת"צים. ייתכן שגם שיטת תשלום שונה - תשלום במכונה או כרטיסן, במקום תשלום לנהג, מקילה על הנסיעה. נקווה, שגם אנו בישראל נגיע למצב אידיאלי, דומה לחו"ל. לכל הפחות בקווים עירוניים וקווים של בין ערים שכנות או מעט מרוחקות (לצורך העניין סדר גודל של תל אביב-נתניה). עוד אוסיף האורח, שרב מפעילי התחבורה הציבורית באוסטרליה (אוטובוסים ורכבות שונות, כולל קלות) אלה חברות ממשלתיות. הכרטוס ביניהם משותף. נחיה ונראה מתי נגיע גם למצב של כרטוס משותף. שאלת רכבל עד לפני מספר שנים היה רכבל בלונה פארק בתל אביב לכיוון מרכז הירידים. מהי סיבת הביטול? בכל מקרה עלה לי מן רעיון של שימוש בתוואי זה עם מקצה שיפורים - הארכה לתחנת רכבת האוניברסיטה בתל אביב. אולי גם לעבר רמת אביב, כולל אזור אוניברסיטת תל אביב. הארכה גם לכיוון גני יהושע בפארק הירקון. אולי גם לכיוון רמת החי"ל/עתידים. כוונתי היא לא רק לאטרקציה, אלא גם לפרקטיות של אמצעי תחבורה ציבורית יעיל וזמין. לא יודע מהו היקף השימושיות של רכבל ככלי תחבורה ציבורית ולא רק של תיור. אולם אלה גם קיימים ברחבי העולם. אני יודע על הונג קונג, למשל משדה התעופה לאזורים שונים. אולם אני מניח, שגולשים מכירים ויודעים טוב ממני.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.