מתלבטת בין לידה בשיבא/בלינסון בהנחה שלא יוחלט קיסרי (אלקטיבי

[חדשהפה2012]

בהצלחה ! אשמח לשמוע דעתך אחרי הסיור..

 

[רויאל בלו 79]

לגבי הסיור בשיבא

היה מאד אינפומטיבי ויש הרגשה שלא מעט השתנה שם. בעלי קצת התאכזב שהסיור הוא בסרטון ולא ממש אבל תכל'ס - אי אפשר להכניס אנשים לחדרי לידה ממש כי הם פעילים כולם.
מכירה את מחלקת הנשים/ילודים של שיבא דרך אחיות שלי כבר במשך 14 שנים כמעט, מאז נולד שם האחיין הבכור.

אני מאד מקווה לחוויות חיוביות כמו של אחיות שלי. 9 מתוך 10 אחיינים שלי נולדו שם. אחת נולדה במעייני הישועה בגלל שביתת הרופאים הגדולה ב 2011 ואחותי אמרה שלא תחזור לשם.

היה מרגש לחזור לשם כאמא בפוטנציה ולא כדודה. נסענו עם אחי וגיסתי.. גיסתי בשבוע 38 ואני ב 31.
אחר כך ביקרנו בשילב (רק להסתכל! בתוך בית החולים יקר רצח) - ופתאום להתעניין במוצצים, בקבוקים, עגלה, סלקל. אי אפשר לתאר את ההרגשה...
אחי בן 22 והתגאה בזה שהוא הגבר הכי צעיר בסיור.
אני בת 37 ובעלי יהיה בן 40 בשבוע הבא. בשבילנו, כדודים מבוגרים וככאלה שאחיהם התחתנו לפניהם (פלוס 2 טיפולים שעברנו) - זה מרגש ברמה אחרת.

המיילדת דיברה על מהלך הלידה והאפשרויות.. היום השיטה היא עור לעור.
אני מלכתחילה רוצה ביות מלא ואפס הפרדה למרות שכולם חושבים שאני משוגעת. יש מהאחיינים שהם כמו ילדים שלי ואני לא מסוגלת לראות אותם בוכים. איך אני אוכל לחשוב על הילד שלי בוכה בעריסה בלי שאף אחד ינחם אותו?

אמא שלי תהיה נוכחת במקום וגם בעלי. אמא שלי קרת רוח מאד. בחיים השוטפים זה מתסכל. בלידה זה נצרך. אחרי 6 לידות בעצמה ועוד 10 שליוותה - אני סומכת עליה לגמרי.
ממה שאני יודעת בתל השומר מאד מקצועיים וגם הפגיה במידה ונצטרך (צירים משבוע 16 אז גם זה עובר לי בראש) - היא מהטובות בארץ.
את האחיין שלי הם הצילו ממש כשגזרו את חבל הטבור במהירות כשהוא עוד לא יצא ממש. הוא יצא ונכנס ואף אחד לא הבין למה עד שעשו א.ס פנימי.
בלי להגיד כלום לאחותי, כל הצוות נכח שם כולל מנהלת חדרי הלידה ובתנועה אחת מהירה חתכו את חבל הטבור שהיה כרוך 3 פעמים סביב הצוואר שלו.
את כל הסיפור אמא שלי ראתה מהצד ולאחותי סיפרו בדיעבד כדי שתשתף פעולה בלי לחץ.

יש דברים שמפחידים.. בכל זאת לידה ראשונה. חתך, כאבים - מקווה להספיק את האפידורל. אבל זה מרגש מאד וכל פגישה או סיור מגבירים את ההתרגשות.

 

[חדשהפה2012]

תודה

, לגמרי איתך בקטע של אפס הפרדה...

 

[להבה איתנה]

ילדתי בשיבא ולא ממליצה

 

[חדשהפה2012]

אשמח לפירוט... פה או בפרטי.. המון תודה !

 

[להבה איתנה]

אפס הקשבה ליולדת,אפס התחשבות

המיילדת הראשונה התלוננה ש"אי אפשר לעזור אותי לרגע"
סליחה באמת שהלידה שלי התקדמה כל כך מהר,
אי אפשר היה לעזוב אותי בעשרים דרות שהייתי בחדר לידה עד שהתינוק היה בחוץ.
גזרו אותי בלי הכנה ובלי לחכות לציר,
קבלתי פרס בסוף,הרדמה מלאה לרביזיה כי לא הספקתי אפידורל ובגלל שאני אחרי קיסרי לרוויזיה,בדיעבר ולאחר שבררתי,כנראה לא רביזיה הכרחית.
אחרי הלידה לא הצלחתי לקום מהמיטה הרבה זמן בגלל הרגשת עילפון,אף אחד לא ניגש אלי לבדוק מה שלומי,
התינוק היה בפגיה,לא ליוו אותי ולא התעניינו,
למרות שאמרתי שאני חלשה ויש לי נסיעה של מעל עשרים דקות כיוון עם תינוק בפגיה,לא איפשרו לי להשאר במחלקה לילה נוסף ושחררו אותי אחרי פחות מ48 שעות.
עוד?

 

[חדשהפה2012]

זוואה

. אז איפה את מתכננת ללדת הפעם?

 

[להבה איתנה]

בסורוקה,הכי קרוב לי וגם זה חצי שעה נסיעה

עברנו דירה מאז הלידה בתה"ש.
אין לי ציפיות אז מקווה לא להתאכזב.

 

[Expecting1now]

מתי זה היה?

אני ילדתי לפני כמה שבועות, יש שם מנהל חדש לחדרי הלידה.
הוא זה שהעביר לנו את הקורס והוא בגישה מאוד ידידותית ליולדת.

החוויה שאת מתארת נשמעת זוועתית והמיילדת שהתלוננה צריכה כנראה ללכת הביתה.
בלי קשר לנחמדות, זה לא מקצועי מצדה כי זה אומר שהיא לא קלטה באיזו מהירות הלידה מתקדמת.

יחד עם זה חשוב לזכור, שמיילדת אחת לא בהכרח מייצגת את כל בית החולים.
אליי הגיע מיילד להתאוששות שעה אחרי הלידה הציג את עצמו, שאל איך אני מרגישה,
הסביר שאסור לי לרדת מהמיטה לבד 3 שעות אחרי הלידה ווידא שלא ארד לבד לשירותים אלא אקרא לו.

 

[להבה איתנה]

זה היה לפני כמה שנים,מקווה בשבילם

שהישתפרו.
ועוד הייתי מטופלת פרטית של פרופ' שיף אבל יצא שילדתי בראש השנה אז לא עזר לי בשיט,

 

[Kee4]

נשמע מזעזע!

האמת? התיאור שלך אודות אפס הבנה של קצב התקדמות הלידה מאד מוכר לי. המיילדת (לא זו שיילדה אותי), שכבר מההתחלה לא ברור מה עשתה בחדר הלידה שהייתי בו, הייתה מגעילה ולא מקצועית. וזה בלשון המעטה. היא התייחסה בצורה מזעזעת עד שאמרתי לבעלי שאני לא מוכנה שתיילד אותי. המיילדת שיילדה אותי ושהיתה אחראית על חדר הלידה הסצפיפי שהייתי בו הייתה מהממת ובסוף הלידה קניתי לה כריס ברכה עם ממתקים כי היא באמת היתה מלאך שירד אליי מהשמיים. התחננתי אליה שתקרע אותי ותוציא את התינוק והיא פשוט סירבה ו"נתנה לי לעשות את כל העבודה". כתוצאה מכך לא נחתכתי ולא היה לי תפר אחד בלידה ראשונה.
אבל מה? את השילייה הוציאה לי אותה מיילדת מזוויעה שצריך להוציאה לפנסיה בכוח, וכאשר דחפה את ידה עמוק לתוכי ואני תפסתי בידה כנראה כי כאב לי, אמרה לי בטון דוחה: "את מכאיבה לי, אני יודעת שאני מכאיבה לך אבל זו העבודה שלי". באמת?! העבודה שלך זה להכאיב ליולדות?! מגעילה. לא היה רופא אחד שבדק אותי ולא התנצל על כך שמכאיב. היתה רופאה מתמחה במיון שמיד עם בדיקתה הידנית ביקשה סליחה. נשמע לי מאד אנושי להתנצל או להביע אמפתיה כאשר איש מקצוע תוחב ידו אל תוך הנרתיק שלי, למרות שזו העבודה שלו.
בקיצור, לדעתי זה מאד תלוי על איזו מיילדת "נופלים". סך הכל החוויה שלי מאחיות התינוקייה ומחלק מהאחיות במחלקת סיכון גבוה בה שהיתי היא מעולה. האחיות ביחידת המעבר בו שהה בני היו מדהימות אחת אחת, קשובות ונעימות. הרגשתי שהוא בידיים טובות.

 

[נועלה301]

דעתי

בלתק
&nbsp
אין על מלונית. זה משדרג משמעותית את חוויית הלידה ואני ממליצה בחום. גם קרבה לבית היא חשובה כי הבעל מפרפר בין הבית חולים לבית וזה מקל אם קרוב.
&nbsp
לי הייתה חווייה מאוד חיובית ב2 הלידות שלי בשיבא עם המלונית.
&nbsp
לגבי מיילדת פרטית זה כבר לא חוקי לפי הנחיית משרד הבריאות ולכן לא תמצאי בביח ציבורי

 

[TheNewGirl1]

לידה קודמת ילדתי בשיבא. גם הפעם תהיה כנראה בשיבא

המלונית הייתה לי חשובה פעם קודמת - וזה היה אחד הגורמים שבגללו החלטתי עליהם.
האמת שאין לי מושג למה - אבל איכילוב לא היה על הכוונת בכלל, למרות שגרנו בתל אביב.
&nbsp
תהליך הקליטה שלי היה מעט שונה כנראה כי הייתי שם במעקב עודף, ובאותו בוקר הגעתי אליו עם פתיחה של 6 בערך (לא חשבתי שאני במצב כזה מתקדם כשהגעתי.. הייתי בטוחה שזה סתם מעקב)
שלחו אותי להתסובב קצת ברחבי בית החולים (אכלנו מקדונלדס) ואז הלכנו למיון יולדות.
די מהר נכנסנו לחדר לידה.
החוויה שלי הייתה טובה - אבל מודה שלא באתי עם איזה תכנית לידה שהייתה לי בראש.
בעלי היה איתי רוב הזמן, וכשהוא לא, אמא שלי נכנסה (לא זוכרת אם היו שניהם באותו זמן).
כשהיו ירידות דופק הרגשתי שיש לזה מענה מהיר וטוב.
המיילדת דווקא ניסתה אותי לשכנע אותי לא לקחת אפדירול כי התמודדתי עם הכאב לא רע, אבל התעקשתי וקיבלתי די מהר.
כשהלידה נתקעה שאלו אם לפקוע את המים (הסכמתי) וזה זירז את הלידה.
כן חתכו אותי, אבל ההחלמה מהתפרים הייתה טובה מאוד. (זכור לי במעופרל שהוא באמת עבד עליהם הרבה זמן.. אולי הרופא היה פדנט במיוחד)
סכה הייתי בחדר לידה משעה 13:00 עד 21:00 והיה משעמם עד בסדר.

&nbsp
במחלקה.. נו.. מחלקה זה מבאס, ובבוקר למחרת הייתי צריכה קצת ללחוץ עליהם להתקדם עם הבדיקות דם שלי וכו' כדי שאוכל לעבור כבר למלונית.
&nbsp