כי לפתיחות וחברתיות יש כל מיני מובנים וביטויים
ודווקא אוטיסטים יכולים להיות סופר חברתיים כי בעוד שהנ"ט יודעים שמדובר בסך הכל בכללים שצריך לזייף אותם פחות או יותר אז אוטיסטים נוטים לנסות לעשות את הדברים "באמת" ואז הם יוצאים עוד יותר חברתיים מהנורמה,
והנורמה גם הכי שונאת את זה
אלא דברים שאינם מנוגדים, להפך, הם הכי משלימים, רק שבדיוק בגלל זה הם נראים כמנוגדים לסביבה הנורמטיבית
ביישנות ומופנמות לא סותרת רגישות חברתית עמוקה
להפך
היא הכי מאפשרת כזאת
אפילו כופה כזאת,
אלא שבחברה שמתנהלת ברובה על פי קודים ותבניות שנועדו לתמוך רק בצביעות וזיוף ומה שמקובל בה זה לעשות כאילו שאתה עושה משהו בזמן שאתה באמת עושה משהו אחר,,
שבה מקובל כאילו לומר משהו בזמן שאתה מתכוון בעצם למשהו אחר,
האדם שפועל מתוכו, מהמקום העמוק בו, בחברה, לא על מנת לנצל ולהראות ולהיראות אלא פשוט על מנת להיות עצמו ולגעת בדבר עצמו, בדברים עצמם,באנשים, ירכז אליו כמובן מאליו את כל מה שחולה ומזוייף וצבוע ואלים בסביבה.
בגלל זה אוטיסטים נחשבים למילוליים מדי, הם באמת מתכוונים למה שהם אומרים ובאמת עושים מה שהם עושים,
מי שמע על דבר כזה, זה הרי מטורף לחלוטין, ומשבש את המערך האין סופי של טריקים זולים ומניפולציות שקופות שנחשבים ונחשבות כקוד חברתי שבלעדי הכל יתפרק,
אתה בפנים ובחוץ בו זמנית יחסית לאנשים שמפרידים בצורה מאוד מסויימת בין הפנים לחוץ, בצורה שבה הישירות היא רק דימוי שנועד להסתיר את מה שעקום והעקיף הוא גם דימוי שנועד לשכך את מה שכתוצאה מכך כל כך אלים ונבזי בישיר
אין כאן מה לצאת ולהחריב, יש כאן צורך בשינוי מהותי, צורך שיוצא ומבטא יותר ויותר פרטים שמרגישים שמה שמקובל כקוד חברתי לא רק שלא מבטא ולא מאפשר אותם אלא אפילו מוציא אותם מדעתם כל הזמן ומפר בטירוף את כל הנסיונות שלהם לוויסות רגשי ותנועתי וחושי
מה שהדפקטים שמתחזים לאנשי מקצוע מתייגים כאוטיזם
אז לא, החברה לא תתפרק עם אנשים ינסו לחיות באמת ולא רק בכאילו, אלא שברובה היא עדיין לא מוכנה לזה ואלה בדיוק סוג הדברים שלא ניתנים לכפייה
אלה לא סתירות, גם עלי אמרו בדיוק את אותם דברים, שאני גם הכי מוחצן וגם הכי מופנם, גם הכי מתבודד וגם הכי חברתי, גם הכי בחוץ וגם הכי בפנים,
זו תפישה ותחושה שמבטאת את הנקודת היחוס הנורמטיבית,
היא לא אמיתית, היא לא האמת, אלא מבטאת משהו על האמת רק אם אתה מסוגל להבין למה היא יחסית וזמנית וחלקית
ובכלל, אין שום דבר רע או פגום או לקוי בלהיות הכי בחוץ והכי בפנים בו זמנית
להפך
זה מבטא מגע מאוד חיוני של המיידי בנצחי, של הרפלקטיבי במוחשי, ובגלל זה זה גם יוצא כאין סוף מסכות שגם כאן דווקא בגלל זה גם מאפשרות בו זמנית את המגע הכי לא ממוסך,
מה שביטאת, ביטאנו, בעבר כתפישה של יחס שונה מהמקובל בין העקיף לישיר
בקיצור, או לסיכום, יש טעם מסויים בזיהוי הדרך שבה אתה משתקף בנורמה
אבל זו טעות לראות בהשתקפות הזאת אמת
היא אומרת משהו על האמת אבל את מה שהיא אומרת אתה יכול להבין רק כל עוד אתה מבין שזו רק השתקפות
ולמה
