מרגישה שהאלפית שלי נבלעת בכיתה
מתלבטת מה לעשות.
הבת שלי נכנסה לכיתה א מלאת מוטיבציה. רצתה ללמוד כבר לקרוא, להיות כמו הגדולים (מציינת שהיא מהקטנים במחזור, גם בגיל וגם בגודל פיזי אם זה רלוונטי) בגן לא היתה לי שום התלבטות להעלות אותה , ועכשיו יש כל מיני קשיים לא צפויים.
בהתחלה קשיי הסתגלות מובנים (״אמא לא כיף כל פעם להוציא ולהכניס מחברות..״) , מלא איבוד חפצים וספרים, וחוסר שיתוף פעולה שלה בכיתה. היא גם נורא רצתה ללמוד לקרוא וטענה שלא לומדים לקרוא.. (למדו עד עכשיו רק קמץ פתח וחיריק) אז הסברנו לה את הניקוד והצלילים והיא קוראת לא רע בכלל ולמעשה יודעת את כל הניקוד כבר למרות שלא לימדו בכיתה. גם בחשבון אני לא רואה קושי. כשאני יושבת איתה היא יודעת את כל התשובות
אבל הילדה היתה חוזרת עם המון שיעורי בית כי למעשה לא עשתה כלום בכיתה כל היום. אחרי שראיתי שזה עובר את הגבול, התקשרתי למורה והיא אמרה לי שאכן הילדה לא כל כך משתפת פעולה ושאתן לה זמן להסתגל.
אז אחרי השיחה שלנו היה שיפור, פתאום ראיתי שהיא עושה יותר בכיתה, וגם ראיתי שהמורה בודקת פתאום (לפני לא בדקה)
באסיפת הורים קיבלתי פידבק שיש שיפור בשיתוף פעולה, אבל שהיא נוטה לרחף (לא יודעת מה המשימה שיש לעשות) , מתנדנדת בכסא וכו (מניחה שהתכוונה לרמוז לי על הפרעת קשב אפשרית)
אבל זה המצב מאז. יש לילדה יחסית הרבה שיעורים כי היא לא מספיקה/עושה בכיתה, אני לא רואה שום סימון של המורה בספרים שלה , לא נראה לי שהמורה מקדישה לה בכלל תשומת לב ובכלל שמה לב מה היא יודעת ומה לא. למשל יש להם סיפור שבועי שהם צריכים לקרוא ולהחתים בצליל שלמדו השבוע. הבת שלי לא התעניינה בסיפורים הללו (כאמור קוראת כבר ממש) אז במקומם היא יושבת וקוראת לי כל ערב מספרים שיש לנו בבית. המורה לא העירה אפילו פעם אחת שהיא לא מחתימה את הדפים. ציפיתי לפחות שתשאל למה אנחנו לא מבצעים את זה.
היא גם סיפרה לי ששני תלמידים קיבלו לעבוד בספר המתקדם יותר, האם היא לא נותנת לה גם כי היא לא משתפת פעולה או כי למורה אין מושג מה היא יודעת כי כאמור היא לא מהמשתתפים, ונוטה לרחף?
לא אוהבת את זה שהילדה שלי שקופה. אבל אני אמורה להתקשר כל חודש למורה ? זה מקובל? מה לומר לה? אני לא רוצה לצאת מתקיפה או מעבירה ביקורת
מתלבטת מה לעשות.
הבת שלי נכנסה לכיתה א מלאת מוטיבציה. רצתה ללמוד כבר לקרוא, להיות כמו הגדולים (מציינת שהיא מהקטנים במחזור, גם בגיל וגם בגודל פיזי אם זה רלוונטי) בגן לא היתה לי שום התלבטות להעלות אותה , ועכשיו יש כל מיני קשיים לא צפויים.
בהתחלה קשיי הסתגלות מובנים (״אמא לא כיף כל פעם להוציא ולהכניס מחברות..״) , מלא איבוד חפצים וספרים, וחוסר שיתוף פעולה שלה בכיתה. היא גם נורא רצתה ללמוד לקרוא וטענה שלא לומדים לקרוא.. (למדו עד עכשיו רק קמץ פתח וחיריק) אז הסברנו לה את הניקוד והצלילים והיא קוראת לא רע בכלל ולמעשה יודעת את כל הניקוד כבר למרות שלא לימדו בכיתה. גם בחשבון אני לא רואה קושי. כשאני יושבת איתה היא יודעת את כל התשובות
אבל הילדה היתה חוזרת עם המון שיעורי בית כי למעשה לא עשתה כלום בכיתה כל היום. אחרי שראיתי שזה עובר את הגבול, התקשרתי למורה והיא אמרה לי שאכן הילדה לא כל כך משתפת פעולה ושאתן לה זמן להסתגל.
אז אחרי השיחה שלנו היה שיפור, פתאום ראיתי שהיא עושה יותר בכיתה, וגם ראיתי שהמורה בודקת פתאום (לפני לא בדקה)
באסיפת הורים קיבלתי פידבק שיש שיפור בשיתוף פעולה, אבל שהיא נוטה לרחף (לא יודעת מה המשימה שיש לעשות) , מתנדנדת בכסא וכו (מניחה שהתכוונה לרמוז לי על הפרעת קשב אפשרית)
אבל זה המצב מאז. יש לילדה יחסית הרבה שיעורים כי היא לא מספיקה/עושה בכיתה, אני לא רואה שום סימון של המורה בספרים שלה , לא נראה לי שהמורה מקדישה לה בכלל תשומת לב ובכלל שמה לב מה היא יודעת ומה לא. למשל יש להם סיפור שבועי שהם צריכים לקרוא ולהחתים בצליל שלמדו השבוע. הבת שלי לא התעניינה בסיפורים הללו (כאמור קוראת כבר ממש) אז במקומם היא יושבת וקוראת לי כל ערב מספרים שיש לנו בבית. המורה לא העירה אפילו פעם אחת שהיא לא מחתימה את הדפים. ציפיתי לפחות שתשאל למה אנחנו לא מבצעים את זה.
היא גם סיפרה לי ששני תלמידים קיבלו לעבוד בספר המתקדם יותר, האם היא לא נותנת לה גם כי היא לא משתפת פעולה או כי למורה אין מושג מה היא יודעת כי כאמור היא לא מהמשתתפים, ונוטה לרחף?
לא אוהבת את זה שהילדה שלי שקופה. אבל אני אמורה להתקשר כל חודש למורה ? זה מקובל? מה לומר לה? אני לא רוצה לצאת מתקיפה או מעבירה ביקורת