התועלת ברחיצת ידיים היא לא עניין של מחקר.
אולי פעם היא היתה נתונה למחקר, אבל כיום אין שום מחלוקת על כך שסבון ומים קוטלים חיידקים. זו עובדה מוכחת.
אגב, לא כל רופא צריך לרחוץ ידיים, כמובן. אם הוא רק מתקתק על המחשב - שלא ירחץ ידיים. הוא צריך לרחוץ ידיים (או לשים כפפות) רק בבואו לגעת במטופל, מגע שיכול להעביר חיידקים.
אבל את יודעת מה, אתמול הייתי אצל כירורגית כדי לעשות בדיקת שד, ועם כל הכבוד, אני לא חושבת שהיא רחצה את ידיה לפני שנגעה בשדי, אבל היא היתה כל כך מקסימה, שאין לי ספק שאלך אליה שוב (אם אזדקק), כי יתרונותיה עולים על ה"סכנה" שהביאה עלי כשנגעה בגופי (לא בתוך הפה שלי או באיבר פנימי אחר) בלי לרחוץ ידיים.
שוב, הכול בתחום ההיגיון והשכל הישר.
הנקה, לעומת זאת, לא יכולה להיות "עובדה מוכחת" כי יש לה כל מיני פנים לכאן ולכאן ולכאן, מכיוון שהיא כרוכה באלף ואחד פנים. אפילו לפן הגופני שלה יש פנים לכאן ולכאן. לדוגמה, האם כדאי להתעקש על הנקה כשאין מספיק חלב? לדעתי, לא. עדיף תינוק שבע מתמ"ל מאשר תינוק עצבני שנה וחצי כי הוא לא מקבל תזונה מספקת. (וזה כבר מניסיון אישי, ולא מפני שאני התעקשתי אלא כי התינוקת התעקשה.)
ובאמת שאפילו ה-FDA יכול לקפוץ לי, כי גם ההמלצות שלו משתנות מדי פעם, באופן טבעי, בהתאם למחקרים.
בשביל זה יש לכל אחד מאיתנו שכל ישר והוא צריך לבחון את כל מה שבני האדם אומרים לו, בין שהם מדענים ובין הם אנשים מהשורה.
רק לפני שבוע עזרה לי גולשת מן השורה בבעיה רפואית, יותר משעזרה לי סוללת רופאים ובדיקות! והקשבתי לה (ואני מקשיבה לה) באותו קשב וכבוד שאני מקשיבה לרופא שלי. כי אני ממיינת את דברי האנשים לפי מה שאומר לי השכל הישר שלי ולא לפי החותמת "מחקר".
(אגב, רק תיקון אחד למשהו שאמרת בהודעה אחרת: אני לא כמהה לינוק מהשד של האימא האישית שלי. אני כמהה ליישות הורית שתחבק אותי ותאמץ אותי אל חיקה כך שאוכל לנוח מעול החיים. אבל ממש לא הייתי מאיישת את האימא הפרטית שלי בתפקיד הזה. תנוח דעתך. ובכל מקרה, מדובר במאוויי לב בלבד, בלי שום כוונה להגשימם, כי גבולות זה דבר ברור לי לגמרי.)