מישהו ראה את הסידרה "הסטירה" מוקרנת בימי
- פותח הנושא obelina
- פורסם בתאריך
טוב, אני לא רואה זאת ככה, באמת.
ואני לא חושבת שיש לי משהו לא סגור עם הנקה, אלא אני חושבת שרוב האנשים יתחלחלו למראה ילד בן 4 יונק. אז לא שאני מתרשמת בדרך כלל מ"רוב האנשים" (רוב האנשים יכולים להיות גם טיפשים), אבל אני באמת חושבת, בכל לבי, שהנקה זה לתינוק שלא יכול לאכול, וילד בן 4 יונק זאת חציית גבולות מכל בחינה אפשרית. והסכמה הדדית היא לא העניין כאן, בדיוק כמו אלף ואחד אקטים אחרים, שאני לא רוצה אפילו להעלות על הכתב כי אין מטרתי לזעזע. לא כל דבר נמדד בהסכמה הדדית (והמבין יבין).
ואני לא חושבת שיש לי משהו לא סגור עם הנקה, אלא אני חושבת שרוב האנשים יתחלחלו למראה ילד בן 4 יונק. אז לא שאני מתרשמת בדרך כלל מ"רוב האנשים" (רוב האנשים יכולים להיות גם טיפשים), אבל אני באמת חושבת, בכל לבי, שהנקה זה לתינוק שלא יכול לאכול, וילד בן 4 יונק זאת חציית גבולות מכל בחינה אפשרית. והסכמה הדדית היא לא העניין כאן, בדיוק כמו אלף ואחד אקטים אחרים, שאני לא רוצה אפילו להעלות על הכתב כי אין מטרתי לזעזע. לא כל דבר נמדד בהסכמה הדדית (והמבין יבין).
לא מבינה את הקטע של "מיני". מה קשור?
מי דיבר בכלל על מיני? ומה לא בסדר במיני? מין זה דבר מלוכלך? מכוער? מין זה דבר יפה. מיני זה דבר יפה. הכול יפה. השאלה איפה ומתי ואיך.
ושוב, לא אמרתי שהנקת ילד בן 4 היא מינית. אני טוענת שזה אקט של חוסר הבנת גבולות. זה הכול.
תינוק בן חודשיים צריך לינוק, בין מבקבוק ובין משד אמו. רצוי משד אמו בגלל ההרכב הטוב יותר של חלב האם. זה הכול. אבל ברגע שתינוק מתחיל לאכול מוצק צריך להיגמל אט אט מהיניקה.
ולא, ילד בן 3 ששותה מבקבוק - לא בסדר בעיני. ומציצת אצבע - פשוט לא טוב לשיניים, וגם ממנה הייתי משתדלת לגמול ילד, ובוודאי ובוודאי לא מאפשרת לו למצוץ אצבע בפומבי, אלא רק בפרטיותו בחדר. (בלי שום קשר למיניות!)
ומה הקשר לפנימיה? כל טעות בגידול ילדים מובילה לפנימיה? אם ככה, רובנו היינו צריכים להגיע לפנימיות...
בקיצור, גבולות ושכל ישר. זה הכול. בלי שום קשר למיניות.
מי דיבר בכלל על מיני? ומה לא בסדר במיני? מין זה דבר מלוכלך? מכוער? מין זה דבר יפה. מיני זה דבר יפה. הכול יפה. השאלה איפה ומתי ואיך.
ושוב, לא אמרתי שהנקת ילד בן 4 היא מינית. אני טוענת שזה אקט של חוסר הבנת גבולות. זה הכול.
תינוק בן חודשיים צריך לינוק, בין מבקבוק ובין משד אמו. רצוי משד אמו בגלל ההרכב הטוב יותר של חלב האם. זה הכול. אבל ברגע שתינוק מתחיל לאכול מוצק צריך להיגמל אט אט מהיניקה.
ולא, ילד בן 3 ששותה מבקבוק - לא בסדר בעיני. ומציצת אצבע - פשוט לא טוב לשיניים, וגם ממנה הייתי משתדלת לגמול ילד, ובוודאי ובוודאי לא מאפשרת לו למצוץ אצבע בפומבי, אלא רק בפרטיותו בחדר. (בלי שום קשר למיניות!)
ומה הקשר לפנימיה? כל טעות בגידול ילדים מובילה לפנימיה? אם ככה, רובנו היינו צריכים להגיע לפנימיות...
בקיצור, גבולות ושכל ישר. זה הכול. בלי שום קשר למיניות.
תראי, אם הייתי חיה בחברה
שבה מקובל להיניק עד גיל 4, אני מניחה שהשאלה לא היתה עולה בכלל. כמו שאמרה "עין בהירה", אם היינו חיים באפריקה, שדיים חשופים לא היו מושכים את תשומת לבנו בכלל. נכון. (אם כי גם באפריקה אני לא חושבת שמיניקים ילדים עד גיל 4. אבל אולי. לא בדקתי.)
ויש בהחלט אנשים שהשכל הישר שלהם לא מביא למסקנות זהות לשלי, ובכל זאת אני חושבת שיש היגיון בגישה שלהם. ואילו אנשים אחרים - נראה לי שיש בעיה בגישה שלהם (כגון הנקה לאחר גיל הינקות).
וכאמור, מחקרים בתחום הזה - צר לי, מבחינתי הם לא מחזיקים מים, כי זה לא משהו מדיד. אי אפשר למדוד הצלחה או אי-הצלחה של הנקה עד גיל מאוחר, מפני שהתפתחות הילד תלויה באלפי גורמים ולא בגורם אחד ויחיד כמו הנקה.
ולכן לא נותר לי אלא להחזיק כרגע בגישתי. לעומת זאת, אם היית מביאה כאן טיעונים כבדי משקל, מי יודע, אולי היית מצליחה לעורר בי ספק. אבל כל מה שאת אומרת הוא "הסכמה הדדית" ו"מחקרים". אז מצטערת, האמירות האלה לא גרמו לי אפילו זיק של הרהור.
שבה מקובל להיניק עד גיל 4, אני מניחה שהשאלה לא היתה עולה בכלל. כמו שאמרה "עין בהירה", אם היינו חיים באפריקה, שדיים חשופים לא היו מושכים את תשומת לבנו בכלל. נכון. (אם כי גם באפריקה אני לא חושבת שמיניקים ילדים עד גיל 4. אבל אולי. לא בדקתי.)
ויש בהחלט אנשים שהשכל הישר שלהם לא מביא למסקנות זהות לשלי, ובכל זאת אני חושבת שיש היגיון בגישה שלהם. ואילו אנשים אחרים - נראה לי שיש בעיה בגישה שלהם (כגון הנקה לאחר גיל הינקות).
וכאמור, מחקרים בתחום הזה - צר לי, מבחינתי הם לא מחזיקים מים, כי זה לא משהו מדיד. אי אפשר למדוד הצלחה או אי-הצלחה של הנקה עד גיל מאוחר, מפני שהתפתחות הילד תלויה באלפי גורמים ולא בגורם אחד ויחיד כמו הנקה.
ולכן לא נותר לי אלא להחזיק כרגע בגישתי. לעומת זאת, אם היית מביאה כאן טיעונים כבדי משקל, מי יודע, אולי היית מצליחה לעורר בי ספק. אבל כל מה שאת אומרת הוא "הסכמה הדדית" ו"מחקרים". אז מצטערת, האמירות האלה לא גרמו לי אפילו זיק של הרהור.
להפך, עובדות משכנעות אותי!
כפי שהסברתי בנושא רחיצת הידיים. זאת עובדה.
והרכב החלב עשוי להיות מעולה, ובכל זאת אני רואה בעיה פסיכולוגית גדולה בהנקת ילדים (להבדיל מהנקת תינוקות).
ואם הרכב חלב-אם הוא מעולה, אז כפי שהצעתי, אולי כדאי לשווק אותו גם למבוגרים בכל מיני מקרים כאלה ואחרים, ואולי אפילו לצרוך אותו דרך קבע. (ולא היתה לי בעיה עם זה אילולא יש בכך ניצול נורא של נשים.)
אז אם היית אומרת לי שהילד חס ושלום חולה קשה וההנקה עשויה להציל אותו - או-קי, בואי נשקול. (וגם אז ייתכן שהייתי חושבת שעדיף לתת לו את החלב לא ישירות משד אמו אלא כנוזל בכוס, לדוגמה.) אבל במקרה רגיל, של ילד נורמלי בן 3-4 - מצטערת, לא רואה לזה שום הצדקה.
כפי שהסברתי בנושא רחיצת הידיים. זאת עובדה.
והרכב החלב עשוי להיות מעולה, ובכל זאת אני רואה בעיה פסיכולוגית גדולה בהנקת ילדים (להבדיל מהנקת תינוקות).
ואם הרכב חלב-אם הוא מעולה, אז כפי שהצעתי, אולי כדאי לשווק אותו גם למבוגרים בכל מיני מקרים כאלה ואחרים, ואולי אפילו לצרוך אותו דרך קבע. (ולא היתה לי בעיה עם זה אילולא יש בכך ניצול נורא של נשים.)
אז אם היית אומרת לי שהילד חס ושלום חולה קשה וההנקה עשויה להציל אותו - או-קי, בואי נשקול. (וגם אז ייתכן שהייתי חושבת שעדיף לתת לו את החלב לא ישירות משד אמו אלא כנוזל בכוס, לדוגמה.) אבל במקרה רגיל, של ילד נורמלי בן 3-4 - מצטערת, לא רואה לזה שום הצדקה.
את לא רואה הצדקה? בסדר! אל תניקי.
אני כן רואה הצדקה. למה את פוסלת את שיקול דעתי? ונחיצות רחיצת ידיים היא עובדה, כמו נחיצות חלב אם. גם בזמנו היו כאלה שפסלו את הנחיצות הזו, באותה נחרצות שאת פוסלת את ההנקה. דעי לך, שכשהתחלתי לעבוד, דרשתי כפפות. אז, לא היתה חובה ללבוש כפפות גומי בעבודה. (גינקולוגים השתמשו בכפפות ניילון כאלה, רק מחמת האיכסה, לא יותר). עבדתי בקופת חולים, ולא סיפקו כפפות! דרשתי בתוקף. קניתי בעצמי, ודרשתי כסף חזרה. בא אחד הרופאים, לקח אותי הצידה, סיפר לי שלילדים אין מחלות, וככה מתחיל כל שגעון. הוא הסביר שלדרישה שלי אין הצדקה (מוכר, הא?). בהתחלה אני אעבוד רק עם כפפות, אחר כך אסרב לגעת בידיות של דלתות...
זה היה לפני יותר מ-20 שנים. אין רופא שיניים שעובד בלי כפפות. אסור. עכשיו זאת עובדה. פעם זו לא היתה. אין לך מושג על הנקה, ולכן את בודה עובדות ומסתמכת עליהן בלהט. בדיוק כמו אותו רופא, שטפח על שכמי בחביבות והסביר לי שהו "כומו אבא שלי". פשוט דואג לי... מצטערת, את עושה אותו דבר.
אני כן רואה הצדקה. למה את פוסלת את שיקול דעתי? ונחיצות רחיצת ידיים היא עובדה, כמו נחיצות חלב אם. גם בזמנו היו כאלה שפסלו את הנחיצות הזו, באותה נחרצות שאת פוסלת את ההנקה. דעי לך, שכשהתחלתי לעבוד, דרשתי כפפות. אז, לא היתה חובה ללבוש כפפות גומי בעבודה. (גינקולוגים השתמשו בכפפות ניילון כאלה, רק מחמת האיכסה, לא יותר). עבדתי בקופת חולים, ולא סיפקו כפפות! דרשתי בתוקף. קניתי בעצמי, ודרשתי כסף חזרה. בא אחד הרופאים, לקח אותי הצידה, סיפר לי שלילדים אין מחלות, וככה מתחיל כל שגעון. הוא הסביר שלדרישה שלי אין הצדקה (מוכר, הא?). בהתחלה אני אעבוד רק עם כפפות, אחר כך אסרב לגעת בידיות של דלתות...
זה היה לפני יותר מ-20 שנים. אין רופא שיניים שעובד בלי כפפות. אסור. עכשיו זאת עובדה. פעם זו לא היתה. אין לך מושג על הנקה, ולכן את בודה עובדות ומסתמכת עליהן בלהט. בדיוק כמו אותו רופא, שטפח על שכמי בחביבות והסביר לי שהו "כומו אבא שלי". פשוט דואג לי... מצטערת, את עושה אותו דבר.
אגב, לגבי חיבוקים בתשלום -
אני לא חושבת שזה הפתרון. אני לא מחפשת חיבוק פיזי אלא את החיבוק הנפשי, לחזור להיות ילדה, שהוריה דואגים לשלומה ומעריצים אותה וחושבים שהיא הכי מושלמת בעולם. (החיבוק הפיזי הוא רק התוספת לעניין הזה.)
ואגב, גם כאן, אני לא חושבת שההסכמה היא חזות הכול. גם כשגבר הולך לזונה זה נעשה בהסכמה, ובכל זאת זה לא לעניין בעיני. באותה מידה לא אשלם למישהו או מישהי שתחבק אותי. יוצא הדופן היחיד בעיני הוא כאשר זה נעשה במסגרת טיפולית, כגון סרוגייט שמסייעת להתנסות מינית תקינה או חיבוק-בתשלום כחלק מהחלמה ממחלת נפש או כל דבר דומה.
אני לא חושבת שזה הפתרון. אני לא מחפשת חיבוק פיזי אלא את החיבוק הנפשי, לחזור להיות ילדה, שהוריה דואגים לשלומה ומעריצים אותה וחושבים שהיא הכי מושלמת בעולם. (החיבוק הפיזי הוא רק התוספת לעניין הזה.)
ואגב, גם כאן, אני לא חושבת שההסכמה היא חזות הכול. גם כשגבר הולך לזונה זה נעשה בהסכמה, ובכל זאת זה לא לעניין בעיני. באותה מידה לא אשלם למישהו או מישהי שתחבק אותי. יוצא הדופן היחיד בעיני הוא כאשר זה נעשה במסגרת טיפולית, כגון סרוגייט שמסייעת להתנסות מינית תקינה או חיבוק-בתשלום כחלק מהחלמה ממחלת נפש או כל דבר דומה.
אין בעיה, אם זה עושה להן נזק -
יש להפסיק זאת מיד. ממה שקראתי עד היום התרשמתי שהן לא חוות נזק, הרעיון עצמו נראה לי סביר במקרים טיפוליים. אבל אני בהחלט מוכנה לשמוע דעות נגד ולהשתכנע שזה לא לעניין. אין לי בעיה.
ושוב, אין לי בעיה עם מחקרים, אני מקשיבה להם בדיוק כמו שאני מקשיבה לדעתו של כל אדם עלי אדמות! אבל אני מעניקה להם משקל בדיוק כפי שאני מעניקה לדעתו של כל אדם עלי אדמות. לא יותר ולא פחות.
יש להפסיק זאת מיד. ממה שקראתי עד היום התרשמתי שהן לא חוות נזק, הרעיון עצמו נראה לי סביר במקרים טיפוליים. אבל אני בהחלט מוכנה לשמוע דעות נגד ולהשתכנע שזה לא לעניין. אין לי בעיה.
ושוב, אין לי בעיה עם מחקרים, אני מקשיבה להם בדיוק כמו שאני מקשיבה לדעתו של כל אדם עלי אדמות! אבל אני מעניקה להם משקל בדיוק כפי שאני מעניקה לדעתו של כל אדם עלי אדמות. לא יותר ולא פחות.
התועלת ברחיצת ידיים היא לא עניין של מחקר.
אולי פעם היא היתה נתונה למחקר, אבל כיום אין שום מחלוקת על כך שסבון ומים קוטלים חיידקים. זו עובדה מוכחת.
אגב, לא כל רופא צריך לרחוץ ידיים, כמובן. אם הוא רק מתקתק על המחשב - שלא ירחץ ידיים. הוא צריך לרחוץ ידיים (או לשים כפפות) רק בבואו לגעת במטופל, מגע שיכול להעביר חיידקים.
אבל את יודעת מה, אתמול הייתי אצל כירורגית כדי לעשות בדיקת שד, ועם כל הכבוד, אני לא חושבת שהיא רחצה את ידיה לפני שנגעה בשדי, אבל היא היתה כל כך מקסימה, שאין לי ספק שאלך אליה שוב (אם אזדקק), כי יתרונותיה עולים על ה"סכנה" שהביאה עלי כשנגעה בגופי (לא בתוך הפה שלי או באיבר פנימי אחר) בלי לרחוץ ידיים.
שוב, הכול בתחום ההיגיון והשכל הישר.
הנקה, לעומת זאת, לא יכולה להיות "עובדה מוכחת" כי יש לה כל מיני פנים לכאן ולכאן ולכאן, מכיוון שהיא כרוכה באלף ואחד פנים. אפילו לפן הגופני שלה יש פנים לכאן ולכאן. לדוגמה, האם כדאי להתעקש על הנקה כשאין מספיק חלב? לדעתי, לא. עדיף תינוק שבע מתמ"ל מאשר תינוק עצבני שנה וחצי כי הוא לא מקבל תזונה מספקת. (וזה כבר מניסיון אישי, ולא מפני שאני התעקשתי אלא כי התינוקת התעקשה.)
ובאמת שאפילו ה-FDA יכול לקפוץ לי, כי גם ההמלצות שלו משתנות מדי פעם, באופן טבעי, בהתאם למחקרים.
בשביל זה יש לכל אחד מאיתנו שכל ישר והוא צריך לבחון את כל מה שבני האדם אומרים לו, בין שהם מדענים ובין הם אנשים מהשורה.
רק לפני שבוע עזרה לי גולשת מן השורה בבעיה רפואית, יותר משעזרה לי סוללת רופאים ובדיקות! והקשבתי לה (ואני מקשיבה לה) באותו קשב וכבוד שאני מקשיבה לרופא שלי. כי אני ממיינת את דברי האנשים לפי מה שאומר לי השכל הישר שלי ולא לפי החותמת "מחקר".
(אגב, רק תיקון אחד למשהו שאמרת בהודעה אחרת: אני לא כמהה לינוק מהשד של האימא האישית שלי. אני כמהה ליישות הורית שתחבק אותי ותאמץ אותי אל חיקה כך שאוכל לנוח מעול החיים. אבל ממש לא הייתי מאיישת את האימא הפרטית שלי בתפקיד הזה. תנוח דעתך. ובכל מקרה, מדובר במאוויי לב בלבד, בלי שום כוונה להגשימם, כי גבולות זה דבר ברור לי לגמרי.)
אולי פעם היא היתה נתונה למחקר, אבל כיום אין שום מחלוקת על כך שסבון ומים קוטלים חיידקים. זו עובדה מוכחת.
אגב, לא כל רופא צריך לרחוץ ידיים, כמובן. אם הוא רק מתקתק על המחשב - שלא ירחץ ידיים. הוא צריך לרחוץ ידיים (או לשים כפפות) רק בבואו לגעת במטופל, מגע שיכול להעביר חיידקים.
אבל את יודעת מה, אתמול הייתי אצל כירורגית כדי לעשות בדיקת שד, ועם כל הכבוד, אני לא חושבת שהיא רחצה את ידיה לפני שנגעה בשדי, אבל היא היתה כל כך מקסימה, שאין לי ספק שאלך אליה שוב (אם אזדקק), כי יתרונותיה עולים על ה"סכנה" שהביאה עלי כשנגעה בגופי (לא בתוך הפה שלי או באיבר פנימי אחר) בלי לרחוץ ידיים.
שוב, הכול בתחום ההיגיון והשכל הישר.
הנקה, לעומת זאת, לא יכולה להיות "עובדה מוכחת" כי יש לה כל מיני פנים לכאן ולכאן ולכאן, מכיוון שהיא כרוכה באלף ואחד פנים. אפילו לפן הגופני שלה יש פנים לכאן ולכאן. לדוגמה, האם כדאי להתעקש על הנקה כשאין מספיק חלב? לדעתי, לא. עדיף תינוק שבע מתמ"ל מאשר תינוק עצבני שנה וחצי כי הוא לא מקבל תזונה מספקת. (וזה כבר מניסיון אישי, ולא מפני שאני התעקשתי אלא כי התינוקת התעקשה.)
ובאמת שאפילו ה-FDA יכול לקפוץ לי, כי גם ההמלצות שלו משתנות מדי פעם, באופן טבעי, בהתאם למחקרים.
בשביל זה יש לכל אחד מאיתנו שכל ישר והוא צריך לבחון את כל מה שבני האדם אומרים לו, בין שהם מדענים ובין הם אנשים מהשורה.
רק לפני שבוע עזרה לי גולשת מן השורה בבעיה רפואית, יותר משעזרה לי סוללת רופאים ובדיקות! והקשבתי לה (ואני מקשיבה לה) באותו קשב וכבוד שאני מקשיבה לרופא שלי. כי אני ממיינת את דברי האנשים לפי מה שאומר לי השכל הישר שלי ולא לפי החותמת "מחקר".
(אגב, רק תיקון אחד למשהו שאמרת בהודעה אחרת: אני לא כמהה לינוק מהשד של האימא האישית שלי. אני כמהה ליישות הורית שתחבק אותי ותאמץ אותי אל חיקה כך שאוכל לנוח מעול החיים. אבל ממש לא הייתי מאיישת את האימא הפרטית שלי בתפקיד הזה. תנוח דעתך. ובכל מקרה, מדובר במאוויי לב בלבד, בלי שום כוונה להגשימם, כי גבולות זה דבר ברור לי לגמרי.)
מאחלת לך שתמצאי דמות אמהית חמה ומכילה
למה לא? מפרגנת לך. ומאד פוגע ומעליב, שאת קובעת שגבולות האחר הם לגנאי.
צר לי שאת לא חושבת שכירורגית צריכה לרחוץ ידיים. מותר גם להיות מקסימה וגם לרחוץ ידיים... והדבר שהכי מעביר מחלות בבתי חולים הוא הסטטוסקופ. אגב, מים וסבון? אילו היית יודעת כמה חיידקים מכיל מיכל הסבון בבצי החולים. לא סתם התחילו לשים ג'ל אלכוהול ליד כל חדר בבית חולים, כך שאפילו הקביעה שנראית לך חוק טבע, אינה בדיוק נכונה.
למה לא? מפרגנת לך. ומאד פוגע ומעליב, שאת קובעת שגבולות האחר הם לגנאי.
צר לי שאת לא חושבת שכירורגית צריכה לרחוץ ידיים. מותר גם להיות מקסימה וגם לרחוץ ידיים... והדבר שהכי מעביר מחלות בבתי חולים הוא הסטטוסקופ. אגב, מים וסבון? אילו היית יודעת כמה חיידקים מכיל מיכל הסבון בבצי החולים. לא סתם התחילו לשים ג'ל אלכוהול ליד כל חדר בבית חולים, כך שאפילו הקביעה שנראית לך חוק טבע, אינה בדיוק נכונה.
לא, אני לא מחפשת דמות אימהית מכילה,
כי אני יודעת להבדיל בין פנטזיה לגיטימית לבין שאיפות בחיים. כל אדם בוגר (אני חושבת) רוצה מדי פעם לחזור להיות תינוק חסר דאגה, אבל רוב האנשים השפויים לא מנסים לממש את הפנטזיה הזאת, אלא חושבים על דרכים אחרות להפיג את עייפותם ולהקל את העול שמעיק עליהם. אולי זאת פירושה של שפיות? אולי זה פירושם של גבולות? (כך זה בעיני.)
ולגבי היגיינה בבתי חולים - מצטערת, לא מספיק בקיאה בהליכים האלה. אני מדברת על היגיינה בסיסית של נטילת ידיים.
כי אני יודעת להבדיל בין פנטזיה לגיטימית לבין שאיפות בחיים. כל אדם בוגר (אני חושבת) רוצה מדי פעם לחזור להיות תינוק חסר דאגה, אבל רוב האנשים השפויים לא מנסים לממש את הפנטזיה הזאת, אלא חושבים על דרכים אחרות להפיג את עייפותם ולהקל את העול שמעיק עליהם. אולי זאת פירושה של שפיות? אולי זה פירושם של גבולות? (כך זה בעיני.)
ולגבי היגיינה בבתי חולים - מצטערת, לא מספיק בקיאה בהליכים האלה. אני מדברת על היגיינה בסיסית של נטילת ידיים.
מבחינתי,
טיפול פסיכולוגי אמור להיות מוגבל למלל ולא לגלוש למגע. ובכל מקרה, אני לא בטוחה שכדאי ליצור תלות כזאת של אימוץ פסיכולוגית במקום אימא, אלא להשתמש בתמיכה כזאת לטיפול קצר מועד. הפנטזיה הזאת שלי, לחזור להיות תינוקת שאחרים מנהלים במקומה את העולם, היא בגדר פנטזיה. אני לא חושבת שאני צריכה באמת למצוא לי קביים כאלה, כי אלה אכן קביים (ואפילו כיסא גלגלים). כאדם מבוגר ואחראי, אני יכולה לחפש לי טיפול שיעזור לי שוב ללכת על שתי רגלי (הנפשיות) בלי לחוש עייפות כה רבה. אבל לאמץ אימא - לא, לא נראה לי נכון. (שוב, מדובר על גבולות.)
ונוסף על כל זה, מובן שאני לא יכולה לאפשר לעצמי לשלם למישהו 300-400 ש"ח לשעה באופן קבוע. זה לא ברפרטואר הכלכלי שלי.
טיפול פסיכולוגי אמור להיות מוגבל למלל ולא לגלוש למגע. ובכל מקרה, אני לא בטוחה שכדאי ליצור תלות כזאת של אימוץ פסיכולוגית במקום אימא, אלא להשתמש בתמיכה כזאת לטיפול קצר מועד. הפנטזיה הזאת שלי, לחזור להיות תינוקת שאחרים מנהלים במקומה את העולם, היא בגדר פנטזיה. אני לא חושבת שאני צריכה באמת למצוא לי קביים כאלה, כי אלה אכן קביים (ואפילו כיסא גלגלים). כאדם מבוגר ואחראי, אני יכולה לחפש לי טיפול שיעזור לי שוב ללכת על שתי רגלי (הנפשיות) בלי לחוש עייפות כה רבה. אבל לאמץ אימא - לא, לא נראה לי נכון. (שוב, מדובר על גבולות.)
ונוסף על כל זה, מובן שאני לא יכולה לאפשר לעצמי לשלם למישהו 300-400 ש"ח לשעה באופן קבוע. זה לא ברפרטואר הכלכלי שלי.
חברה טובה זה דבר נפלא,
אבל בעיני, או שזה קורה או שלא. או שמוצאים אדם שנעים להיות איתו, או שלא. בדיוק כמו זוגיות, בעיני.
ולצערי, בגלל שאני יחידנית, אני מאוד נזהרת עם חברות חדשות, שלא יחשדו בי בכוונות לסביות...
כך שאני לא ממש אמהר להתנפל עליהן בחיבוקים ובנשיקות.
אבל כן, חברה זה בהחלט משהו שעושה כיף על הנשמה.
אבל בעיני, או שזה קורה או שלא. או שמוצאים אדם שנעים להיות איתו, או שלא. בדיוק כמו זוגיות, בעיני.
ולצערי, בגלל שאני יחידנית, אני מאוד נזהרת עם חברות חדשות, שלא יחשדו בי בכוונות לסביות...
כך שאני לא ממש אמהר להתנפל עליהן בחיבוקים ובנשיקות.
אבל כן, חברה זה בהחלט משהו שעושה כיף על הנשמה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.