מישהו או מישהי פה, עשו את "טיול חייהם"?

[poseidon111]

אחי עשה את הטיול הזה פלוס ברזיל וארגנטינה לאחר

שירות הקבע וזה נמשך שמונה חודשים ארוכים.

 

[יחפהבפארק]

אני עכשיו נמצאת בטיול של החיים שלי

מעולם לא חלמתי על טיול בעולם.
תמיד פחדתי מטיסות.
הטיול היחיד שהייתי רוצה לעשות, זה שייט לחופי הים התיכון או שייט בכלל לחופי העולם, אבל בלי תכנונים. לעלות על אנייה ולהפליג לאן שהיא תיקח אותי. לרדת בכל עיר נמל, לטייל בה, לאכול בה, לקנות בה ולחזור לאנייה. זה החלום שלי בטיול חיי.
מהיום, עד סוף ימיי, לשוט בים ולהגיע לחופים הכי נידחים בעולם.

 

[poseidon111]

נשמע מעולה. לתחושת החופש הזה, לפגוש תרבויות שונות

אין תחליף אם כי הבעיה בשייט היא חוסר האפשרות להתעכב ככל שתרצה במקום מסויים בגלל שאתה כבול לאנייה.

 

[שפירא מאיר]

יש לזה פתרון פשוט מאוד

תתחברי לאגודת היאכטונריים בנמל יפו (הם יותר עממיים) או במרינה של תל אביב או במרינה של הרצליה, ואין ספק שתמצאי קבוצה שמתכננת לשוט לרודוס, לקפריסין, או לכרתים - כמדומני שאין כאן עלות אלא שיתוף בהוצאות (לרוב אלו יאכטות מפרש) כלכלה וסיוע של האנשים במטלות השונות.

לרוב הם עוצרים היכן שבא להם (מומלץ מאוד לא לחוף לבנון וכדומה...) והזמן לשייט יכול להיות גמיש.

 

[משתפרת]

טיולי חלומות

היו לנו כמה ברשימה. רובם נדחו בגלל אילוצי עבודה.
האחד היה דרום אפריקה. נסענו עם הבת שלנו. התחלנו לטייל בעצם 6 חודשים לפני שנסענו, כשלמדנו על מסלולים, אתרים, אפשרויות. טיילנו שם ברכב שכור, לאורך, לרוחב ובאלכסון, ברגל, בסירות. השתדלנו לישון בצימרים ולא במלונות, דיברנו עם אנשים, נכנסנו לאתרים קטנים, היה מעולה.
חלום אחר היה איסלנד, האיש למד עליה במסגרת גיאולוגיה. זה טיול יקר שדורש תכנון משאבים. שכרנו ג'יפ ונסענו שם במסלולים מטורפים לגמרי. הזהירו אותנו שזה טיול קשה מאד ושלא נצליח, יש לנו הרבה נסיון בטיולים עצמאיים וזה עבד נהדר.
כרגע יש שני טיולי חלומות באופק: ניו זילנד תהיה כנראה טיול החלומות הבא. אנחנו כבר אוספים מידע. מתכננים לטייל חודשיים, ומחכים לחופש שהפנסיה תאפשר.
טיול נוסף שיתבצע בפנסיה הוא דרום אמריקה, כולל הגלפגוס שאני ממש חייבת לעצמי.
אין לנו טיול חלומות אחד ויחיד.

 

[poseidon111]

אז גם לי היתה מחשבה כזו להיות כמה חודשים בניו זילנד אבל

מאוד מפריע לי המרחק והעובדה שזה מקום סגור מעצם טבעו. אני לא חושב שיש מקום שאוצר בתוכו נופים מדהימים בצפיפות כזו כמו בניו זילנד.
אבל, וזה האבל הגדול, מה שיחליף את הטיול הזה הוא טיול לארצות הברית.
באנגלית זה נשמע טוב יותר ומדויק יותר: "road trip". התכנון שעדיין לא התגבש
הוא להתמקד בצפון ארצות הברית מחוף לחוף. מתחילים בניו יורק, עולים למיין ומשם מערבה לכיוון מדינות וושינגטון חציה של הגבול הקנדי ואלסקה.
משהו כמו 18 מדינות לאורך הגבול כולל המדינות בניו אינגלנד ונובה סקוטיה.
מכיון שהטיול אמור להתחיל ביולי הוא יגלוש לחורף שם.
הטיול יהיה באוויר, באגמים וביבשה בתנאי שיצא לפועל.

 

[משתפרת]

אנחנו אוהבי טבע

ארה"ב מאד מתורבתת לטעמנו. היית במפלי הניאגרה? כל המסלולים שם הם על שבילים, מאחורי זכוכיות, בתוך סירה. אפשר אפילו לטוס מעליהם. יפה, מרהיב, מרשים, מרגש, אבל חסר לי הלהשתפשף ממש. גם חלקים גדולים של השמורות המערביות הם כאלה. על ערים אנחנו ממש לא מתים, מבלים בהן מינימום זמן כשהן חלק ממסלול.
כנראה נטייל מתישהו בהרי הרוקי הקנדיים. זה טבעי מספיק לטעמי.
אבל מזמן למדתי שלכל אחד טעמו, ולכל אדם מתאים משהו אחר. מאחלת לך שכל ציפיותיך תתגשמנה מעל ומעבר.
וניו אינגלנד בסתיו היא דוגמא ומופת לצבעי שלכת שלא מן העולם הזה.

 

[poseidon111]

מפלי הניאגרה לא מעניינים אותי. למעשה כל מה שמוצף בתיירים לא

מעניין אותי אלא אם אני מגיע כשזו לא העונה.
את הטיול אנחנו נעשה בדרכים הצדדיות והכפריות. כל הטיול נבנה על הנופים
ועל אמריקה הלא מתועשת דהיינו העיירות, החוות, ההרים, היערות, האגמים
וכדומה. המוטיב המרכזי הוא הנופים. זו הסיבה שאני מתלבט לגבי הרכב השכור כי איך שלא מסתכלים על זה מדובר ביותר מ-6000 ק'מ.
דבר נוסף, אנחנו נלון במוטלים ומלונות קטנים לאורך הדרך. גם rbnb נלקח בחשבון.
צדקת, סיבה חשובה להיות בניו אינגלנד היא נופי השלכת (וסטפן קינג).

 

[superman1234]

מפלי הניאגרה, מהצד הקנדי, גם בעונת השיא אין בעיה של צפיפות.

הוידאו המצורף צולם אומנם ב אפריל, (ניתן לראות חלקים עדיין קפואים) אבל אין בעיה לטייל גם ביולי ואוגוסט .

 

[poseidon111]

לא, הם לא מעניינים אותי משום צד.

 

[superman1234]

חחח, אז אל תיסע לשם....

 

[משתפרת]

חשבת על אלסקה?

לא היינו, אבל זה חלק ממש מרתק מארה"ב. לשם הייתי מוכנה לנסוע מחר.

 

[poseidon111]

כמובן אבל מכיון שלראות את כל מה שיש להם להציע יקח שנים,

החלטנו למקד זאת לחלק הצפון מזרחי עד החלק הצפון מרכז.

 

[ביזיון ברשת]

גם אותי

משום מה ניו אינגלנד מושכת יותר משאר ארצות הברית וגם פורטלנד וסיאטל.
&nbsp
אבל, אני יודעת שכשאעשה את הטיול הזה, לא אוכל לוותר על יוסמיטי פארק וילו סטון.
&nbsp
&nbsp

 

[יחפהבפארק]

זה נשמע כל כך טוב

אבל כמו שאמרתי,
אני וטיסות לא הולכות ביחד.
זה נשמע כל כך טוב תמיד אצל אחרים, עד שאני אומרת לעצמי כל פעם מחדש,
אני מוכרחה לטוס לתאילנד... אני מוכרחה לטוס לאירלנד... אני מוכרחה לבקר בניו-זילנד... אני מוכרחה לבקר במרוקו...
בינינו, אני אפילו בפריז עוד לא הייתי. גם לא ברומא או בלונדון. גם לא בנמל אמסטרדם... גם לא בברצלונה...
אז תכלס?
כמו שאמרתי קודם,
אני נשארתי רק עם החלום לשוט סביב העולם.

 

[שפירא מאיר]

אני לא צריך להמתין לטיול כזה, יש לי אותו כל שנה

בעבר טיילתי בכל אירופה המערבית, כאשר בעת השיחרור מהצבא ב-1966 ארבעה חברים שטנו על סיפון אוניה כנערי סיפון, שכרנו רכב באיטליה וטיילנו משך חצי שנה כאשר כסף להוצאות הרווחנו בעבודות בחוות שונות, הייתי גם בארה"ב, אולם מאז הכרתי את כרתים ב-1990, זהו היעד העיקרי שלי, וביקרתי בה 20-2 פעמים בעונה.

אני חוקר את כרתים זו השנה ה-28 , עד היום הייתי בה 113 פעמים, כתבתי עליה שני ספרים, כאשר בספר השני מעל 3500 עמודים, מעל 17.000 תמונות, מעל 1300 מקומות ואתרים ועוד 345 מסלולי טיול.

אז בניגוד למי שנסע לשבוע וטען שמיצה את האי, אני מוצא בו ענין בכל נסיעה בין אם אני מגלה דברים חדשים, בודק מה השתנה בכל מיני מקומות (יש לי רשימת מטלות) או נפגש עם המון חברים שם, יושבים בטברנה ומדברים ואוכלים (אני לא שותה ראקי) ואני מכיר את כרתים עד כדי כך שמקומיים מתייעצים איתי, והם טוענים שאני מכיר כל אבן בכרתים, וזה לא נכון, כי יש אבנים שאני לא מכיר.....

כבר בינואר אני קונה כרטיסי טיסה ליוני ולספטמבר (כבר קניתי) ואני טס לתקופות של 10-18 ימים בכל פעם ומזמין בתי מלון ורכב מסוכן מקומי שהוא גם חבר כמובן. בעבר טסתי כמובן גם בחורף כשמחירי הכרטיסים נמוכים מאוד (הלוך ושוב היו כ-80 יורו) אבל היום אין לי כח לטוס דרך אתונה. אז אני מוגבל לחודשים בהם יש טיסות ישירות מישראל.

בכל פעם שאני חוזר מכרתים, כבר במטוס אני חושב על הטיסה הבאה, כאשר עבורי זה למעשה רצף שלא נגמר.

כך "שטיול החלומות" שלי מתגשם כל הזמן, עד היום שלא אוכל לטוס יותר.....
אשתי אומרת לי שאני לא במצב לטוס יותר, והבטחתי לה שלא אטוס יותר לכרתים כשאמות, בחיי.....

 

[שפירא מאיר]

יודעים מה הם "טיולי קניונינג" ?

זה פשוט מסלול רגלי עד שמגיעים לערוץ וגולשים בו בחבלים למטה.

"קניונינג" זו חוויה בלתי רגילה.
עושים מסלול רגלי עד הערוץ (ויש רגלי בחזרה מסוף המסלול) ושם מתחיל הכיף:
כל קטע גלישה מכונה "קפיצה".
ובכן,
שתי קבוצות של ישראלים כבר עשו מסלולים כאלו שאני לא יודע אם יש עוד כאלו באירופה.
מה המיוחד?
ובכן אורך הקפיצות 5-80 מטר כל אחד, בערוץ יש 20-40 קפיצות כאלו.
בספר שלי על כרתים יש 34 מסלולים כאלו, כאשר ברוב הקפיצות אתה נופל לבריכת מים או גולש דרך מפל שהמים שזורמים לך על הראש מתפזרים כמו מטריה.....

חוויה בלתי רגילה למי שאוהב את ספורט גלישת-מצוקים.

 

[משתפרת]

גלישה, אתה מתכוון לסנפלינג?

בארץ עשינו את זה בכרמל, ובכמה מקומות במדבר יהודה. יש גם במכתש רמון.

 

[שפירא מאיר]

לא, סנפלינג הוא גלישת מצוקים בלבד

נקשרים לציוד, גולשים במורד מצוק וזהו (הדרכתי סנפלינג בארץ באיזור הר הנגב ומצוק הצינים). אגב, בזמנו גם הדרכתי טיפוס, שזה קשה פי כמה.

"קניונינג" זו גלישת מצוקים לתוך ערוצים, תוך ביצוע מספר לא קטן של "קפיצות" לתוך בריכות מים שבחלקן צריך לשחות, או דרך מפלים שנופלים על הגולש.

 

[משתפרת]

בגולן עשינו כאלה בנחל משושים

עם ציוד גלישה, כשחלק מהמסלול היה דרך מפלים