ת'כלס טורניר פתיחת העונה. החולשה המובנית בו היא שהמון משחקים משודרים באותו הלילה.
ספרס - סאקרמנטו
חגיגה התקפית במשחק מלא תהפוכות שהסתיים בתוצאה 129-120 (64 אס' משותפים) לטובת הקינגס. נקלעו לפיגור דו ספרתי כבר מהפתיחה והחלו לכרסם בו במעין שקט נפשי שכזה. פוקס הוביל את הדרך, קלע 43 ללא מאמץ מיוחד, סאבוניס הוסיף 27-14-7 משלו ומאליק מונק היה מצוין מהספסל עם 20-4-7. ההתקפה שלהם אדירה, תענוג לצפות בהם, מכילה כמות מינימלית של מבטים לא רצויים במונחים מודרניים. השמירה שלהם באזור הצבע הרבה פחות טובה אמנם, אפשר לספרס להישאר במשחק ואף לקחת את ההובלה מספר פעמים. וומבי וקולינס עשו ימבה נזק עם 55 נק' משותפות, ג'ונסון במשחק אול אראונד יפה סיפק 21-9-7 בעוד שתפזורת נאה מהספסל נתנה פייט לעומק של הקינגס. בהעדר רכז פופ השתדל להעמיד הרכבים ריווח כלשהו.
היה גם את זה
אטלנטה - פילי
אמביד וטובי רמסו את ההוקס שבתורם עדיין מחכים למשחק יעיל של טריי טריי. טוביאס עזר לסיקסרס לשמור על הפער בדקות המנוחה של ג'ואל-טיירס בפתיחת הרבע האחרון, ובכך נסתם הגולל. אמביד חד העונה במצבים של 4 על 3 ובתגובה לשמירות הכפולות, בין השאר תודות לפעלתנות מוגברת של הסובבים, בעיקר בכל הנוגע לחיתוכים לאורך קו הבסיס. רוב הסגל שלהם מורכב משחקנים בעליי אורנטציה הגנתית, בינתיים נרס מצליח לחלץ מהם יופי של ערך.
ההוקס החליפו בהצלחה יתרה את קולינס בג'יילן ג'ונסון, שווה להרחיב עליהם בפוסט נפרד.
שארלוט - באקס
האין הגנה של שארלוט התפרקה לבסוף ברבע האחרון, אותו מילווקי ניצחה 38-18. הבאקס מהטירו 22 שלשות לאורך ההתמודדות, מאליק ביזלי עם 50 נקודות בשתי המשחקים האחרונים, ואולי שתי השלשות הכי חשובות נקלעו בעצם על ידי הרוקי אנדרה ג'קסון והאפרו הנדיר שלו. ההורנטס יורדים למאזן 1-5 בבית ו3-8 כללי, במידה ויצאו אפילו מהמירוץ לפלייאין מדובר בכישלון אדיר. מיילס ברידג'ס חזר והקהל הביתי לא הקשה עליו, בכורה מחודשת יפה.
ניו אורלניס - דנבר
משחקים מול הפליקנס מקיימים את ההבטחה. עד ההפסקה הם חגגו בצבע, כאשר יונאס משמש כ-release valve לחדירות על מנת להציק ליוקיץ', ומסיים ביעילות. זאיון פתח יפה ואפילו האחרים הצטרפו לטיילת. במפגש הקודם דיברתי על הדגש ששמו על קליעה, ובכן רצף תבוסות לאחר מכן הוביל לשינוי סכמה - הרב ג'ונס ודייסון דניאלס (שחקן בסגנון של דריק ווייט/לונזו בול) לחמישייה, הגאנרים עולים מהספסל. לא נלחצנו, הדקנו שורות במחצית השנייה, גנבנו עזרה מהאנשים הנכונים, והם הסתפקו ב-46 נקודות בלבד, בזכות מאמץ מופתי של AG וקולדוול פופ בשמירה האישית על ציון/אינגרם, אליהם הצטרף כריסטיאן בראון במשחק שיא של 25 נקודות באגרסיביות רצויה. ג'וקר מצא אנשים בצבע לאורך המשחק, סיים עם שורה סטטיסטית תקדימית של 26-16-18, איכשהו בהפסד. ריצת 8-0 שלהם שלוש דקות לסיום כמעט הובילה לדגל לבן, אמנם החזרנו בריצה משלנו שכמעט הספיקה, רק שהגענו למבט מעפן בניסיון להשוות.
עוד הערת כלליות-
*קואץ' מיזולה אפקטיבית מצמצם את הרוטציה ל-8 וחצי שחקנים, 12 משחקים לתוך העונה. נייס.
*5 מ7 הניצחונות של הלייקרס הגיעו מול פורטלנד (X2), הרכבים חסרים של הסאנס (X2) וממפיס. לא הכי מרשים.
*דני ממשיך פתיחת עונה מצוינת עם זינוק רוחבי באחוזים, ההתנהלות שלו בוגרת ואחראית בהרבה מהזבל שסובב אותו. כמובן שהניקס ממשיכים להיות בלתי ניתנים לצפייה.
ספרס - סאקרמנטו
חגיגה התקפית במשחק מלא תהפוכות שהסתיים בתוצאה 129-120 (64 אס' משותפים) לטובת הקינגס. נקלעו לפיגור דו ספרתי כבר מהפתיחה והחלו לכרסם בו במעין שקט נפשי שכזה. פוקס הוביל את הדרך, קלע 43 ללא מאמץ מיוחד, סאבוניס הוסיף 27-14-7 משלו ומאליק מונק היה מצוין מהספסל עם 20-4-7. ההתקפה שלהם אדירה, תענוג לצפות בהם, מכילה כמות מינימלית של מבטים לא רצויים במונחים מודרניים. השמירה שלהם באזור הצבע הרבה פחות טובה אמנם, אפשר לספרס להישאר במשחק ואף לקחת את ההובלה מספר פעמים. וומבי וקולינס עשו ימבה נזק עם 55 נק' משותפות, ג'ונסון במשחק אול אראונד יפה סיפק 21-9-7 בעוד שתפזורת נאה מהספסל נתנה פייט לעומק של הקינגס. בהעדר רכז פופ השתדל להעמיד הרכבים ריווח כלשהו.
היה גם את זה
אטלנטה - פילי
אמביד וטובי רמסו את ההוקס שבתורם עדיין מחכים למשחק יעיל של טריי טריי. טוביאס עזר לסיקסרס לשמור על הפער בדקות המנוחה של ג'ואל-טיירס בפתיחת הרבע האחרון, ובכך נסתם הגולל. אמביד חד העונה במצבים של 4 על 3 ובתגובה לשמירות הכפולות, בין השאר תודות לפעלתנות מוגברת של הסובבים, בעיקר בכל הנוגע לחיתוכים לאורך קו הבסיס. רוב הסגל שלהם מורכב משחקנים בעליי אורנטציה הגנתית, בינתיים נרס מצליח לחלץ מהם יופי של ערך.
ההוקס החליפו בהצלחה יתרה את קולינס בג'יילן ג'ונסון, שווה להרחיב עליהם בפוסט נפרד.
שארלוט - באקס
האין הגנה של שארלוט התפרקה לבסוף ברבע האחרון, אותו מילווקי ניצחה 38-18. הבאקס מהטירו 22 שלשות לאורך ההתמודדות, מאליק ביזלי עם 50 נקודות בשתי המשחקים האחרונים, ואולי שתי השלשות הכי חשובות נקלעו בעצם על ידי הרוקי אנדרה ג'קסון והאפרו הנדיר שלו. ההורנטס יורדים למאזן 1-5 בבית ו3-8 כללי, במידה ויצאו אפילו מהמירוץ לפלייאין מדובר בכישלון אדיר. מיילס ברידג'ס חזר והקהל הביתי לא הקשה עליו, בכורה מחודשת יפה.
ניו אורלניס - דנבר
משחקים מול הפליקנס מקיימים את ההבטחה. עד ההפסקה הם חגגו בצבע, כאשר יונאס משמש כ-release valve לחדירות על מנת להציק ליוקיץ', ומסיים ביעילות. זאיון פתח יפה ואפילו האחרים הצטרפו לטיילת. במפגש הקודם דיברתי על הדגש ששמו על קליעה, ובכן רצף תבוסות לאחר מכן הוביל לשינוי סכמה - הרב ג'ונס ודייסון דניאלס (שחקן בסגנון של דריק ווייט/לונזו בול) לחמישייה, הגאנרים עולים מהספסל. לא נלחצנו, הדקנו שורות במחצית השנייה, גנבנו עזרה מהאנשים הנכונים, והם הסתפקו ב-46 נקודות בלבד, בזכות מאמץ מופתי של AG וקולדוול פופ בשמירה האישית על ציון/אינגרם, אליהם הצטרף כריסטיאן בראון במשחק שיא של 25 נקודות באגרסיביות רצויה. ג'וקר מצא אנשים בצבע לאורך המשחק, סיים עם שורה סטטיסטית תקדימית של 26-16-18, איכשהו בהפסד. ריצת 8-0 שלהם שלוש דקות לסיום כמעט הובילה לדגל לבן, אמנם החזרנו בריצה משלנו שכמעט הספיקה, רק שהגענו למבט מעפן בניסיון להשוות.
עוד הערת כלליות-
*קואץ' מיזולה אפקטיבית מצמצם את הרוטציה ל-8 וחצי שחקנים, 12 משחקים לתוך העונה. נייס.
*5 מ7 הניצחונות של הלייקרס הגיעו מול פורטלנד (X2), הרכבים חסרים של הסאנס (X2) וממפיס. לא הכי מרשים.
*דני ממשיך פתיחת עונה מצוינת עם זינוק רוחבי באחוזים, ההתנהלות שלו בוגרת ואחראית בהרבה מהזבל שסובב אותו. כמובן שהניקס ממשיכים להיות בלתי ניתנים לצפייה.
נערך לאחרונה ב: