[מו"ד 5] ברברי, כובש, מלך
העולם שאני מתכוון להריץ בקרוב במבוכים ודרקונים 5 הוא העולם שאני כותב אותו עבור ACKS אך הקבוצה הנוכחית מעדיפה לשחק אותו במבוכים ודרקונים 5, שיטה שאני אישית אוהב בדיוק כמו את ACKS הישנה והטובה כך שאני אהנה להריץ מערכות בשתי השיטות. בכל אופן אני כותב את זה באנגלית בתור ספר מסחרי עבור ACKS; כאן אציג המרה של העולם למבוכים ודרקונים מהדורה חמישית. ההמרה תדרוש כמובן שינוי של כמה מהחוקים, אך רוח העולם תישמר.
---
ראשונים היו אנשי-הנחש, שסגדו לאלי תוהו איומים. מלכותם קמה ופרחה בעידנים שלפני שחר ההיסטוריה, והיא שגשגה במשך אלפי שנים. בחיפוש אחר עבדים, הם הכליאו עצמם עם לטאות-כוח והביאו לעולם את הלטאישים הקשוחים. במשך שנים אין-ספור, אנשי-הנחש שלטו ביד רמה בהמוני הלטאישים ושיפרו את הכשפים השחורים-משחור שלהם עצמם. אך יום הגיע לפני אלפי שנים שבו האלה הגדולה אישצ'אלה גילתה עצמה ללטאישה ששמה טלינה, הידועה גם כנביאה. בהשראתה האלוהית, הנביאה עוררה את המוני הלטאישים למרד שניתץ את כבלי-שיעבודם משכבר הימים והפיל את משעבדיהם לתהום-הנשיה. החירות הושגה; מלכות-הלטאה האדירה צמחה בג'ונגלים תחת אגרוף-הברזל של האם-הנאצלת היושבת בראש הפירמידה הגדולה בטולאן האגדית.
אך אז באו בני-האנוש ממעבר לשמים ברוכבם על כוכב נופל, ובנופלם - ניתצו לבלי-משים את מלכות-הלטאה. בני האנוש בפני עצמם היו שרוים בחוסר סדר לאחר נפילתם ובתחילה הידרדרו לפראות ונוודות, ולעיתים שימשו כעבדים או כשכירי-חרב בידי ערי-המדינה של הלטאישים שעלו מהריסות החורבן הגדול. אך מעט לטאישים ובני-אנוש רבים שחסרו את הנחייתה של האם-הנאצלת של מלכות-הלטאה הישנה, הפנו גבם לאישצ'אלה וחזרו לאליהם המתים של אנשי-הנחש ולטקסיהם העקובים-מדם.
מתוך התוהו-ובוהו עלתה סקארה - קיסרות-האנוש הדגולה. היא גדלה על נהר המדבר, סגדה לאלי תוהו שמעבר לקבר, והשקיעה את משאביה במלכיה המתים-בני-האלמוות הרבה יותר מאשר בנתיניה החיים. אך אפילו סקראה הדגולה, לאחר חמש-עשרה מאות, שקעה אף היא חזרה לברבריזם. היא הותירה מאחוריה חצרות-מקדש חרבות וקברים עתיקים המלאים בזהב וסכנה כמו גם את זרנאס - העיר הגוססת - שבה הפרעה בן-האלמוות האחרון מולך, באופן רשמי, על מלכותו החרבה.
כאשר סקארה התמוטטה, בני-חסותה שמצפון - מעבר למדבר הגדול ולנהרו - זכו בחירותם והקימו ערי-מדינה חדשות שהיו אך צל לתפארתה של סקארה. כמה מהם סוגדים לאלי-הסדר האנושיים בעוד שאחרים משתחווים בפני הפסילים נוטפי-נדם שלהם סגדו בעבר הרחוק אנשי-הנחש. באותה העת, ערי הלטאישים העתיקות בדרום הטרופי נלחמות זו בזו וזוממות זו כנגד זו. חלקן סוגדות לאלת הסדר והציביליזאציה אישקאלה, בעוד שאחרות הולכות במשעול התוהו האפל של אלי אנשי-הנחש עתיקי-היומין.
העולם שאני מתכוון להריץ בקרוב במבוכים ודרקונים 5 הוא העולם שאני כותב אותו עבור ACKS אך הקבוצה הנוכחית מעדיפה לשחק אותו במבוכים ודרקונים 5, שיטה שאני אישית אוהב בדיוק כמו את ACKS הישנה והטובה כך שאני אהנה להריץ מערכות בשתי השיטות. בכל אופן אני כותב את זה באנגלית בתור ספר מסחרי עבור ACKS; כאן אציג המרה של העולם למבוכים ודרקונים מהדורה חמישית. ההמרה תדרוש כמובן שינוי של כמה מהחוקים, אך רוח העולם תישמר.
---
ראשונים היו אנשי-הנחש, שסגדו לאלי תוהו איומים. מלכותם קמה ופרחה בעידנים שלפני שחר ההיסטוריה, והיא שגשגה במשך אלפי שנים. בחיפוש אחר עבדים, הם הכליאו עצמם עם לטאות-כוח והביאו לעולם את הלטאישים הקשוחים. במשך שנים אין-ספור, אנשי-הנחש שלטו ביד רמה בהמוני הלטאישים ושיפרו את הכשפים השחורים-משחור שלהם עצמם. אך יום הגיע לפני אלפי שנים שבו האלה הגדולה אישצ'אלה גילתה עצמה ללטאישה ששמה טלינה, הידועה גם כנביאה. בהשראתה האלוהית, הנביאה עוררה את המוני הלטאישים למרד שניתץ את כבלי-שיעבודם משכבר הימים והפיל את משעבדיהם לתהום-הנשיה. החירות הושגה; מלכות-הלטאה האדירה צמחה בג'ונגלים תחת אגרוף-הברזל של האם-הנאצלת היושבת בראש הפירמידה הגדולה בטולאן האגדית.
אך אז באו בני-האנוש ממעבר לשמים ברוכבם על כוכב נופל, ובנופלם - ניתצו לבלי-משים את מלכות-הלטאה. בני האנוש בפני עצמם היו שרוים בחוסר סדר לאחר נפילתם ובתחילה הידרדרו לפראות ונוודות, ולעיתים שימשו כעבדים או כשכירי-חרב בידי ערי-המדינה של הלטאישים שעלו מהריסות החורבן הגדול. אך מעט לטאישים ובני-אנוש רבים שחסרו את הנחייתה של האם-הנאצלת של מלכות-הלטאה הישנה, הפנו גבם לאישצ'אלה וחזרו לאליהם המתים של אנשי-הנחש ולטקסיהם העקובים-מדם.
מתוך התוהו-ובוהו עלתה סקארה - קיסרות-האנוש הדגולה. היא גדלה על נהר המדבר, סגדה לאלי תוהו שמעבר לקבר, והשקיעה את משאביה במלכיה המתים-בני-האלמוות הרבה יותר מאשר בנתיניה החיים. אך אפילו סקראה הדגולה, לאחר חמש-עשרה מאות, שקעה אף היא חזרה לברבריזם. היא הותירה מאחוריה חצרות-מקדש חרבות וקברים עתיקים המלאים בזהב וסכנה כמו גם את זרנאס - העיר הגוססת - שבה הפרעה בן-האלמוות האחרון מולך, באופן רשמי, על מלכותו החרבה.
כאשר סקארה התמוטטה, בני-חסותה שמצפון - מעבר למדבר הגדול ולנהרו - זכו בחירותם והקימו ערי-מדינה חדשות שהיו אך צל לתפארתה של סקארה. כמה מהם סוגדים לאלי-הסדר האנושיים בעוד שאחרים משתחווים בפני הפסילים נוטפי-נדם שלהם סגדו בעבר הרחוק אנשי-הנחש. באותה העת, ערי הלטאישים העתיקות בדרום הטרופי נלחמות זו בזו וזוממות זו כנגד זו. חלקן סוגדות לאלת הסדר והציביליזאציה אישקאלה, בעוד שאחרות הולכות במשעול התוהו האפל של אלי אנשי-הנחש עתיקי-היומין.
