מורשת מכירות פומביות מכירה מס' 9

מורשת מכירות פומביות מכירה מס' 9

מכירה מס' 9
תתקיים ביום רביעי כז' באדר ב' התשע"ו
06.04.2016
בשעה 17:00
בבית מורשת החדש רח' המלך ג'ורג' 43 ירושלים
לפרטים וצפייה בפריטים: אתר מורשת:
[URL]http://moreshet-auctions.com/[/URL]
 
מנצל"ש: תוויות של אגד

אחת של מחלקת החבילות ושנייה של שירות החבילות, קו 164, ראשל"צ.
שאלות:
א) ממתי התוויות ? לדעתי ניתן לפסול את: שנות ה-30 + ראשית ה-40 ואת שנות ה-70 והילך. כלומר, התוויות צריכות להיות בין ראשית שנות ה-40 לשנות ה-70. משהו יודע לתארך טוב יותר?
ב) האם התוויות בני אותו הזמן, ואם לא, איזו מהם המוקדמת יותר? התווית עם הכיתוב בערבית (הימנית) או זו שבלי (השמאלית) ?
ג) מה מציינת האות " ט '" והמספר שליד ?

 
תודה,

יש בכך מן ההגיון. אולם יש לציין שישנם מקרים שלא מופיע אשד עם אגד גם קודם לשנת 1954.
דוגמא אחת (ויש עוד):
http://www.ebay.com/itm/Palestine-1...713813?hash=item4aed5a8a95:g:A2oAAOSweW5VdycN
כלומר, אם נדייק, יש לומר שהסיכויים פחתו שזה מלפני שנת 1954, ובכל מקרה, שכחתי מנושא האגד-אשד וזו בהחלט הבחנה יפה ..
 

כ חיים

New member
מסקנה זו בטעות יסודה

השם "אשד" ניתן לחברה בשנת 1951 לאחר איחוד שלושת החברות - אגד, שחר ודרום יהודה לחברה אחת. שם זה החזיק מעמד זמן קצר בלבד, מספר חודשים, אחרי שהקואופרטיב החליט לחזור לשם המקורי שהוצע להם בשנות השלושים ע"י המשורר ח"נ ביאליק.
אם כך השנה היחידה שאפשר להתלבט אם כרטיסים אלו יצאו בה היא שנת 51 בלבד.
מאחר שאיציק קראוזה אספן כרטיסי תח"צ כבר לא עולה לפורום הזה, מציע לך לפנות לפורום "תחבורה ציבורית" בתפוז שם שם בודאי יש מי שיוכלו להאיר את עיניך.
 
תודה חיים, אבל ...

המקור שהשתמשת בו למידע הוא אתר אגד הרשמי או ויקיפדיה.
המקור שארנון השתמש בו לשנת 1954 הוא יעקב קורן במאמרו "תולדות התחבורה הציבורית בארץ ישראל" .
שני המקורות טועים ולהלן ההסבר לכך.
בעקבות שתי הטענות הסותרות שלכם החלטתי לבדוק את הנושא לעומק, באמצעות אוספי.
אתר אגד הרשמי או ויקיפדיה: "...לקואופרטיב בשם א.ש.ד. (א- אגד, ש- שחר ד- דרום יהודה). מספר חודשים לאחר האיחוד החליטה ההנהלה של אש"ד לשוב לשם המקורי אותו הציע ביאליק, הלא הוא אגד." מי שכתב את העריך בויקיפדיה פשוט העתיק את המידע הנ"ל מהאתר הרשמי של אגד (העתק-הדבק).
יעקב קורן במאמרו "תולדות התחבורה הציבורית בארץ ישראל" כתב כך: "...החברה שנוצרה כונתה "אגד-א.ש.ד." ושם זה הופיע גם על כרטיסי הנסיעה. בשנת 1954 הושמט השם "א.ש.ד." ונותר השם "אגד", שנשאר עד ימינו."
מקור נוסף שאיני זוכר מאיפה העתקתי אותו (כנראה ספר בנושא תחבורה ציבורית) מציין כך: "בשנת 1951 התאחדה "דרום יהודה " עם "אגד" ו "שחר" החיפאית, והקימו את "אשד".ורק ב 1956 נשמט השם "אשד" ונשאר השם "אגד" בלבד."
סיכום:
אתר אגד הרשמי או ויקיפדיה: השם נשמט לאחר מספר חודשים.
יעקב קורן: השם נשמט בשנת 1954
מקור נוסף: השם נשמט בשנת 1956
לאחר בדיקה מעמיקה באוספי, שלושת המקורות טועים (כולל האתר הרשמי של חברת אגד!) !
להלן ההוכחות מאוספי:
סריקה ראשונה - כרטיסים עם אגד ואשד נושאים עריך של פרוטות. כלומר, הכרטיסים צריכים להיות מבין השנים 1951-1960.
סריקה שנייה – כרטיסיות עם אגד ואשד בעריך של אגורות (ובצד הגב ל"י = לירות ישראליות). כלומר, הכרטיסיות משנת 1960 (או מעט לאחר מכן). יש לי עוד הוכחות דומות אם יהיה צורך בכך.
סריקה שלישית – בזכות ההערה של ארנון, העמקתי יותר בתוויות מסוג זה שבאוספי וראו זה פלא, גיליתי סוג נוסף של תוויות של חבילות שבהן מופיעים אגד ואשד ביחד. לא זו בלבד, אלא שהם מתוארכים: האחת לשנת 1956 (סותר את 2 המקורות הראשונים) ושנייה ל1959 (!!) – סותר את המקור השלישי.

סיכום ומסקנות: השם אשד בצירוף עם אגד הופיע אכן מן האיחוד בשנת 1951 (כפי שציינת וכפי שמצוין בכל המקורות) אך בניגוד לכל המקורות לעיל, שרד עד לשנת 1960, כולל שנת 1960 (לא ניתן לשלול כרגע אפשרות שאף מעט מעבר לשנה זו) ובמילים אחרות, נעשה שימוש בשם המשולב הנ"ל בין 1951 לשנת 1960.





 
ונחזור לענייננו – תיארוך התוויות שבהודעה הראשונה:

מתחזקת הערכתי שהן משנות ה-60 (האפשרות שהן משנות ה-40 לא מסתדר לי טוב בשל הסגנון), אם כי עוד לא ברור לי לחלוטין האם שניהם מאותה תקופה בדיוק או שאחד קדם לשני (לדוגמא: אחד מראשית שנות ה-60 והשני מסוף שנות ה-60).
לשם כך, אנסה לשאול כפי שחיים הציע לי, בפורום התחבורה הציבורית.
 

גלעד133

New member
אגד...

אינני אספן של אמצעי תשלום, תחבורה וכו'. אני רק זוכר שכילד - שנת 1955 - 1960 בחיפה היינו נוסעים כל בוקר [וחזרה בצהריים] מכרמליה למרכז הכרמל והנסיעה לכל כיוון עלתה 7 גרוש [זה מה שאמא אמרה וזה הכסף שקיבלנו] לכל כיוון בקו 33 של אגד. אשד כבר לא היה [או עדיין לא היה ?] בקיצור - הגדרת הכסף הייתה גרוש [לא מיל ולא אגורה] והמסיע היה אגד. אם זה עוזר במשהוא - שמחתי.
 

כ חיים

New member
על גרוש, מיל, פרוטה ואגורה

הפעם האחרונה שהגרוש שימש כהילך חוקי בא"י הייתה ב1927 כאשר המטבע המנדטורי נכנס למחזור בארץ. עד אז החל מ1918 המטבע החוקי בא"י היה הלירה המצרית והגרוש המצרי. מ1927 העריך הנמוך ביותר היה המיל המנדטורי כאשר עשרה מיל נקראו בפי העם גרוש. כך גם אחרי קום המדינה לא היה מטבע שכונה באופן רשמי גרוש. אבל מטבע 10 פרוטות נקרא בפי העם גרוש. ב1960 בוטל השם פרוטה ובמקומה נכנס לשימוש המונח אגורה לןמטבע בעריך הנמוך ביותר. גם האגורה נקראה בלשון עממית גרוש, אם איני טועה עד שהלירה החלפה בשקל בשנת 1980.
 
אמת.

ובמילים אחרות, המינוח "גרוש" השתמר בפי הרבים שנים רבות לאחר קיומו הממשי, כפי שהערבים שימרו שמות של ישובים עתיקים במשך מאות שנים.

ותודה לגלעד על הנסיון לעזור.
 

גלעד133

New member
גרוש, אגורה ושאר ירקות....

וכדי להוסיף עוד קצת לבלבול [או לדיון] אני זוכר את מטבע 10 הפרוטות הגדול [אלומיניום מסולסל או ברונזה עגול] שהיינו מקבלים כעודף אך כשלא היה לנהג הוא החזיר כעודף גם סוג של אמצעי תשלום מקרטון בז' ועליו מגן דוד אדום [חצי מיל או 5 מיל, אינני זוכר] שגם הוא שימש כאמצעי תשלום, אינני יודע אם זה שימש ככסף לכל דבר או רק באגד.
 

כ חיים

New member
תלוש "מד"א" באגד

שויו היה 5 פרוטות ותמורתו הייתה למד"א.
באותה תקופה (אחרי קום המדינה) המיל כבר לא היה במחזור.
 

rachelea

New member
אמצעי התשלום 5 מיל בתחבורה ציבורית

רק תיקון קטן. כתל אביבית שהשתמשה בילדותה בתחבורה ציבורית,
לרוב עם אוטובוסי "דן", גם לי זכור שהייתי מקבלת, כעודף, את פתקית
הנייר בערך של 5 מיל. לפתקית זה לא היה שימוש כאמצעי כספי, אלא
באוטובוסי "דן".

חיפשתי ומצאתי צילום של פתקיות כאלה, שהעלה powo בשעתו. ניתן
ללמוד מהן כי הפתקיות הופקו ע"י חברות התחבורה הציבורית: "דן"
ו"אשד". ייתכן כמובן שהיו חברות נוספות שהשתמשו בתוויות דומות.

 

חן L1

New member
רחלי בוקר

טוב. היו בהחלט עוד חברות שהנקיפו אסימוני נייר דומים מעין אלו, כגון: חבר, משמר המפרץ, בת גלים ועוד.
מצורף מקבץ שיצרתי ובו לא מעט כאלו מאוספים שונים (כולל של אברהם ושלי) שכבר העליתי בעבר לפורום.

 

חן L1

New member
תודה אברהם.

נאלצתי להרשם מחדש לאתר (מסתבר שזו האופציה היחידה) בשביל לשנות את השם הקודם.
 

rachelea

New member
יפה מאוד !


א. יפה מקבץ האוספים שלך ושל אברהם.
ב. מוצאת חן בעיני ההגדרה "אסימוני נייר" כי לא זכרתי
איך לקרוא להן: פתקיות ? תוויות ? (כבר השתמשו כאן
בעבר במטבע הלשון "אסמוני נייר" ואני שכחתי זאת).

את תגובתי העליתי כי השתמע, שלכאורה, רק באגד השתמשו
באסימוני הנייר וכמובן, לא כך הוא. בכל אופן, תודה להערתך.
 

חן L1

New member
לגבי האוסף

של אברהם ושלי, צריך להבהיר (כי בהחלט ניתן להבין ממה שכתבתי אחרת) ולציין שלא כל מה שמופיע במקבץ שייך לאברהם ולי (רק 2 קבוצות שייכות לנו). כפי שציינתי בעבר וראוי לציין שוב, מלבד דוגמאות מאוספו של אברהם ואוספי, במקבץ קיימים גם מקבצים מהאוספים של: יעקב קורן או יצחק קראוזה, אפי שחק, עמית קמרט ו- סטוארט וינרמן.
המינוח "אסימון" בהקשר זה או "אסימוני נייר", ככל שידוע לי, נטבע לראשונה ע"י החוקרת החלוצה והחשובה ביותר במאה ה-20, בכל הנוגע לנומיסמטיקה (ולא רק) של העת החדשה בא"י – סילביה הפנר מארה"ב. עשה שימוש במינוח זה גם דני גולדשמידט (חוקר תח"צ ישראלי ידוע ומוערך) במאמריו המרשימים בנוגע לתחבורה הציבורית בא"י.
 
למעלה