מסופקני
אם אנסה להשתמש במלים בצורה המקובלת בציבור, להגות כל מילה ומילה, להוסיף את כל תוספות החיבור וכ', זה אכן יקח זמן ממושך.
נידמה לי, שבמחשבתי אני עושה את הדברים הללו, במהירות הגדולה מהיכולת שלי להגות זאת, ובלי שאני ניכנס לעומק הדקדוק והמבנה המשפטי כך שזה יהיה מובן למישהוא אחר.
ניראה לי כעובדה, שכל מה שחשבתי אני יכול מאוחר יותר לבטא במלים.
כמעט ואין לי מחשבות, שלא ניתנות בדיעבד להיות ממוללות.
האם זה רק מקרה?
או זה אכן מוכיח את היכולת המוגבלת (יכולת קיימת, אך מוגבלת בהיקפה) של מחשבתי לחשוב דברים, שבהינתן הזמן איני מסוגל לתת להם ביטוי מילולי?