מה הם לדעתכם הכשלונות הגדולים בתח"צ?

[J e n i e]

אני הולכת למסוף שיש שם בינתיים, כנראה משהו זמני, אם כן.

המסוף בקניון הגדול לא פעיל עדיין, למה שתצטרכי ללכת אליו?

אני הולכת למסוף שיש שם בינתיים, כנראה משהו זמני, אם כן.
אם הוא זמני אז לא נורא שהוא מוחבא, נראה מה יקרה כשיפתח המסוף והאם הוא יהיה נוח.

 

[ניצן חזר הבייתה]

רוב הזיהום נגרם מכלי הרכב שנוסעים באיילון לא מהרכבות

מסכימה עם הרוב, באמת תהיתי למה לא משנים גם את קווי בקעת אונו
כשהתחילה הרפורמה ב-2011 אמרו שישנו אותם חצי שנה אחר כך, כנראה נבהלו. בקווים האלו לא חסרים קווי ספגטי, זה בטוח. ועוד החזירו את קו 45 אחרי הרפורמה, קו סופר ספגטי.

המסוף בקניון הגדול בפתח תקווה פשוט מוחבא איפשהו. לא ברור לי מה עשו שם בתכנון, אבל בכמה פעמים שניסיתי ללכת אליו מהקניון או מבית החולים הייתי צריכה לעשות סיבוב די גדול, ובמקרה שיש לי בחירה אני מעדיפה ללכת לתחנה הקודמת בקווים.

תחנת השלום במיקום נפלא, יחסית נגישה מהקניון והרחוב, ועכשיו תהיה גם מהצד השני של הגשר, שזה מוצלח מאוד. התחנה עצמה באמת מלאת עשן וצפופה, אבל יש לי תקווה שאחרי שיעברו לרכבות חשמליות והצד השני לחתנה יפתח המצב יהיה טוב סך הכל. היה גם נחמד אם היתה לתחנה גישה גם מהצד המזרחי של האיילון, אבל לא ברור לי איך אפשר לעשות משהו כזה.

רוב הזיהום נגרם מכלי הרכב שנוסעים באיילון לא מהרכבות

 

[iritilan]

מיקום תחנות רכבת מחוץ לערים

מה הם לדעתכם הכשלונות הגדולים בתח"צ?
כלומר, אילו פרוייקטים היו לדעתכם הכושלים ביותר?
אפשר דוגמאות מהארץ ומהעולם. אשמח גם לנימוק או לקישור למידע נוסף.

מיקום תחנות רכבת מחוץ לערים
תחתחנות רכבת שנבנות מחוץ לעיר, לא נגישות להולכים ברגל משום מקום ולכן מקשות מאד להפוך לחלופה לרכב פרטי. באותו עניין גם תחנות שיחסית קרובות לעיר, אבל נותרות עם גישה לא נוחה ו/או בלא פיתוח סביבן (סביב תחנת רכבת צריך להיות מקום אידיאלי לפיתוח מסחר ותעסוקה, אבל במקום זה מפתחים במקומות מנותקים.
דוגמאות שאני מכירה אישית (ויודעת שיש עוד רבות):
תחנת ראש העין צפון שלא נמצאת בראש העין ולא קרובה לשום מקום.
תחנת בני ברק שדווקא נמצאת במיקום שיכול להיות מעולה, אבל הגישה אליה ברגל מאד לא נוחה ולא מזמינה ונראה שעשו את המירב לנתק אותה מסביבתה.

 

[Bus Nerd]

יש מבני ברק גשר חדש לרמת החייל שמקל את הגישה במעט

מיקום תחנות רכבת מחוץ לערים
תחתחנות רכבת שנבנות מחוץ לעיר, לא נגישות להולכים ברגל משום מקום ולכן מקשות מאד להפוך לחלופה לרכב פרטי. באותו עניין גם תחנות שיחסית קרובות לעיר, אבל נותרות עם גישה לא נוחה ו/או בלא פיתוח סביבן (סביב תחנת רכבת צריך להיות מקום אידיאלי לפיתוח מסחר ותעסוקה, אבל במקום זה מפתחים במקומות מנותקים.
דוגמאות שאני מכירה אישית (ויודעת שיש עוד רבות):
תחנת ראש העין צפון שלא נמצאת בראש העין ולא קרובה לשום מקום.
תחנת בני ברק שדווקא נמצאת במיקום שיכול להיות מעולה, אבל הגישה אליה ברגל מאד לא נוחה ולא מזמינה ונראה שעשו את המירב לנתק אותה מסביבתה.

יש מבני ברק גשר חדש לרמת החייל שמקל את הגישה במעט

 

[iritilan]

לא ידעתי שנפתח..

יש מבני ברק גשר חדש לרמת החייל שמקל את הגישה במעט

לא ידעתי שנפתח..

 

[Bus Nerd]

נפתח, אבל לא משפר בהרבה בגלל מיקום לא הכי נוח

לא ידעתי שנפתח..

נפתח, אבל לא משפר בהרבה בגלל מיקום לא הכי נוח
http://telavivinf.com/blog/גשר-בני-ברק-רמת-החייל-מעל-הירקון-נפתח/


אפשר לראות אותו גם ב OpenStreetMap
https://www.openstreetmap.org/#map=18/32.10472/34.83043

כמו שרואים המיקום מאוד לא נוח - צריך לעלות מעט לגשר המכוניות (יש שם מדרכה צרה), ואז לפנות ימינה לכיוון הירקון.
זאת אומרת, ביציאה מהתחנה פונים ימינה, ואז שמאלה, ואז שוב ימינה (לגשר) ואז שוב ימינה (לגשר הולכי רגל) - זו עלייה לשם ירידה ולא הייתה להם ברירה אלא לבנות זאת כך בגלל החנויות/מחסנים/מפעלים הפרטיים שבאמצע הדרך בין הרכבת לגשר.

עדיין משפר בקצת את הנגישות מתחנת הרכבת הזו לרמת החייל (הרבה יותר טוב מהמדרגות שהיו שם קודם), אבל עדיין ממש לא אידיאלי, טלאי על טלאי שהיה צריך להיות מתוכנן יותר טוב מראש במקום לבנות אותו שנים אחר כך בצורה עקומה כזו.

 

[Ccyclist]

היעדר תח"צ 60 יום בשנה וכרטיס הארנב היתום.

מה הם לדעתכם הכשלונות הגדולים בתח"צ?
כלומר, אילו פרוייקטים היו לדעתכם הכושלים ביותר?
אפשר דוגמאות מהארץ ומהעולם. אשמח גם לנימוק או לקישור למידע נוסף.

היעדר תח"צ 60 יום בשנה וכרטיס הארנב היתום.
שתי בעיות מפתח.
&nbsp
הראשונה גורמת לאי יכולת להסתמך על המערכת ומעבר מוקדם ממנה לרכב הפרטי ולמעבר של רבים לרכב אותו קנו כתנאי בסיסי לחיי פנאי. במקביל לפגיעה בשכבות הלא נוהגות (מסיבות גיל, יכולת כלכלית או יכולת פיזית / כישרון) בציבור החילוני והמסורתי, היא גם פוגעת בתיירות העצמאית.
&nbsp
השניה היא פיספוס ניכר של כל היתרונות שבקיומו של משרד תחבורה ארצי אחד המנהל את כל התחבורה במדינה. בין אם המשרד היה אמור לנהל את הרב קו בעצמו או לבחור בחברת הפעלה אחת למערכת כולה כך שסיפור ההתרוצצויות מול מפעילות שונות בכל נושאי ההנפקה / תחזוקה / תימחור היה נמנע וכל המפעילות היו מחוייבות לפעול מול אותה המערכת מהרגע הראשון. זה היה מונע את כל הסיפורים של חוזה מחברה א' מול חברה ב' על כרטיס שהנפיקה חברה ג' וכו'.

 

[הרוכב לאוטובוסים1]

זה הולך ונפתר

היעדר תח"צ 60 יום בשנה וכרטיס הארנב היתום.
שתי בעיות מפתח.
&nbsp
הראשונה גורמת לאי יכולת להסתמך על המערכת ומעבר מוקדם ממנה לרכב הפרטי ולמעבר של רבים לרכב אותו קנו כתנאי בסיסי לחיי פנאי. במקביל לפגיעה בשכבות הלא נוהגות (מסיבות גיל, יכולת כלכלית או יכולת פיזית / כישרון) בציבור החילוני והמסורתי, היא גם פוגעת בתיירות העצמאית.
&nbsp
השניה היא פיספוס ניכר של כל היתרונות שבקיומו של משרד תחבורה ארצי אחד המנהל את כל התחבורה במדינה. בין אם המשרד היה אמור לנהל את הרב קו בעצמו או לבחור בחברת הפעלה אחת למערכת כולה כך שסיפור ההתרוצצויות מול מפעילות שונות בכל נושאי ההנפקה / תחזוקה / תימחור היה נמנע וכל המפעילות היו מחוייבות לפעול מול אותה המערכת מהרגע הראשון. זה היה מונע את כל הסיפורים של חוזה מחברה א' מול חברה ב' על כרטיס שהנפיקה חברה ג' וכו'.

זה הולך ונפתר
אם כי עדיין לא לגמרי

 

[Ccyclist]

לאט מדי ובצורה שתמיד תשאיר אנומליות. חברה אחת היתה עדיפה.

זה הולך ונפתר
אם כי עדיין לא לגמרי

לאט מדי ובצורה שתמיד תשאיר אנומליות. חברה אחת היתה עדיפה.
המצב הנוכחי הוא כמעט מצב של הנפקת מקל USB או כרטיס SD לנוסעים וכל חברה זה כמו קבצים נפרדים והחברות לא אחראיות למידע של היברות האחרות כפי שהן לא היו אחראיות לקבצי תמונה / וידאו / מוזיקה / תוכנה שהנוסע היה יכול לאכסן על כרטיסי זיכרון כאלו. ניתן גם להשוות את זה להעלאת אפליקציות לסמארטפון, ואז החברות לא אחראיות גם לאפליקציות ולמשחקים. בשני המקרים אמצעי האיכסון של הנוסע לא קשור לחברות והן אחראיות רק לתוכנה שלהן על אמצעי האיחסון.
&nbsp
במערכת אחת, ולא אכפת לי אם היא תהיה פרטית או ממשלתית או שותפות בין השתיים, מי שאחראית לכל סוגי המידע היא החברה האחת של המערכת וכל מי שרוצה לעבוד מול המערכת חייב להתיישר לפי הסטנדרטים שלה ולהיות מסוגל לטפל בכל סוגי הכירטוס שהמערכת מאפשרת. במערכת הנייר המגנטי הבריטית אני יכול ללכת לתחנה בכל נקודה בבריטניה ולהוציא כרטיס לכל תחנת רכבת אחרת בבריטניה ללא קשר למיקומה או לזהות החברה או החברות שבשירותיהן אצטרך להשתמש כדי להגיע מתחנת המוצא לתחנת היעד, כולל התחתית של לונדון. בהשוואה אחרת ישנה מערכת כרטיסי האשראי החביבה על יוסף שגם היא מאפשרת לכל עסק לגבות כספים מול כל בנק וגם אם היא אינה דוגמה מיידית לכרטיס תשלום תח"צ (אף שמערכת האויסטר מאפשרת שימוש בכרטיס אשראי כערך צבור) הרי שהיא מראה איך מערכת אחת יוצרת סטנדרטים.
&nbsp
אם אינני טועה המעבר לערך צבור ארצי אחד מקל על ההתנהלות מול החברות. החוזים התקופתיים עדיין לא 100% ברי הנפקה וטיפול בין החברות. הגדרות משתמש (פרופיל סטודנט וכדומה) עדיין תלויים במנפיקת הכרטיס ונוסע שהנפיק במקום מסויים בארץ חייב לחזור לשם או למצוא את אותה החברה באזורו אם עבר ממקום למקום (סטודנט באוניברסיטה שעבר אחרי הלימודים למשל). העניין משתפר אך עדיין לא הגיע לכדי מערכת אחת ומשום שהכל נקבע ברמת המיקרו ממשרד התחבורה חבל שהנושא הזה לא נוהל טוב על ידיו.

 

[ניצן חזר הבייתה]

אתה רואה את התגובות ברשת שם תמיד הבעיות צצות

לאט מדי ובצורה שתמיד תשאיר אנומליות. חברה אחת היתה עדיפה.
המצב הנוכחי הוא כמעט מצב של הנפקת מקל USB או כרטיס SD לנוסעים וכל חברה זה כמו קבצים נפרדים והחברות לא אחראיות למידע של היברות האחרות כפי שהן לא היו אחראיות לקבצי תמונה / וידאו / מוזיקה / תוכנה שהנוסע היה יכול לאכסן על כרטיסי זיכרון כאלו. ניתן גם להשוות את זה להעלאת אפליקציות לסמארטפון, ואז החברות לא אחראיות גם לאפליקציות ולמשחקים. בשני המקרים אמצעי האיכסון של הנוסע לא קשור לחברות והן אחראיות רק לתוכנה שלהן על אמצעי האיחסון.
&nbsp
במערכת אחת, ולא אכפת לי אם היא תהיה פרטית או ממשלתית או שותפות בין השתיים, מי שאחראית לכל סוגי המידע היא החברה האחת של המערכת וכל מי שרוצה לעבוד מול המערכת חייב להתיישר לפי הסטנדרטים שלה ולהיות מסוגל לטפל בכל סוגי הכירטוס שהמערכת מאפשרת. במערכת הנייר המגנטי הבריטית אני יכול ללכת לתחנה בכל נקודה בבריטניה ולהוציא כרטיס לכל תחנת רכבת אחרת בבריטניה ללא קשר למיקומה או לזהות החברה או החברות שבשירותיהן אצטרך להשתמש כדי להגיע מתחנת המוצא לתחנת היעד, כולל התחתית של לונדון. בהשוואה אחרת ישנה מערכת כרטיסי האשראי החביבה על יוסף שגם היא מאפשרת לכל עסק לגבות כספים מול כל בנק וגם אם היא אינה דוגמה מיידית לכרטיס תשלום תח"צ (אף שמערכת האויסטר מאפשרת שימוש בכרטיס אשראי כערך צבור) הרי שהיא מראה איך מערכת אחת יוצרת סטנדרטים.
&nbsp
אם אינני טועה המעבר לערך צבור ארצי אחד מקל על ההתנהלות מול החברות. החוזים התקופתיים עדיין לא 100% ברי הנפקה וטיפול בין החברות. הגדרות משתמש (פרופיל סטודנט וכדומה) עדיין תלויים במנפיקת הכרטיס ונוסע שהנפיק במקום מסויים בארץ חייב לחזור לשם או למצוא את אותה החברה באזורו אם עבר ממקום למקום (סטודנט באוניברסיטה שעבר אחרי הלימודים למשל). העניין משתפר אך עדיין לא הגיע לכדי מערכת אחת ומשום שהכל נקבע ברמת המיקרו ממשרד התחבורה חבל שהנושא הזה לא נוהל טוב על ידיו.

אתה רואה את התגובות ברשת שם תמיד הבעיות צצות
נוסעים שאין להם תקלה בערך צבור לא מתלוננים

 

[Ccyclist]

אמרתי שהערך הצבור הארצי פותר חלק מהבעיות.

אתה רואה את התגובות ברשת שם תמיד הבעיות צצות
נוסעים שאין להם תקלה בערך צבור לא מתלוננים

אמרתי שהערך הצבור הארצי פותר חלק מהבעיות.
במשך שנים דיברו פה בפורום בכמיהה על "המסלקה המשותפת" שקום תקום יום אחד. כאשר הוחלט שכל שקל ערך צבור יהיה בר שימוש בכל המפעילות זה פתר חלק מהבעיות כי סוף סוף היה אמצעי תשלום אחיד (למעט אגד שהערך שלה עדיין נפרד להבנתי ורק"ל י-ם שאינה מקבלת ערך צבור).
&nbsp
אבל בגדול ככה לא בונים מערכת תשלום מאוחדת ללא אנומליות ובעיות. ללא חברת רב קו אין אחידות בהתנהלות מולו כי כל מפעילה פועלת אחרת. אם כל קופאי היה למעשה סוכן של "חברת רב קו" אחת המצב היה שונה לחלוטין.

 

[arseny92]

מתי היית כאן בפעם האחרונה?

אמרתי שהערך הצבור הארצי פותר חלק מהבעיות.
במשך שנים דיברו פה בפורום בכמיהה על "המסלקה המשותפת" שקום תקום יום אחד. כאשר הוחלט שכל שקל ערך צבור יהיה בר שימוש בכל המפעילות זה פתר חלק מהבעיות כי סוף סוף היה אמצעי תשלום אחיד (למעט אגד שהערך שלה עדיין נפרד להבנתי ורק"ל י-ם שאינה מקבלת ערך צבור).
&nbsp
אבל בגדול ככה לא בונים מערכת תשלום מאוחדת ללא אנומליות ובעיות. ללא חברת רב קו אין אחידות בהתנהלות מולו כי כל מפעילה פועלת אחרת. אם כל קופאי היה למעשה סוכן של "חברת רב קו" אחת המצב היה שונה לחלוטין.

מתי היית כאן בפעם האחרונה?
סיטיפס מקבלת ערך צבור הנרכש ממפעיל אחר אבל לא מוכרת אותו בעצמה.

אגד מוכרת אותו ערך צבור ארצי וגם מקבלת את זה של חברות אחרות.

כל הבעיות מתחילות אם הנוסע רוצה לעשות החזרים כספיים (מפעיל מבטל רק חוזה שלו) או שחזור חוזים (כל מפעיל משחזר רק חוזה שלו ונותן דף מידע עבור המנפיק) או המרות יתרה ומיזוגים כאשר עושים עדכוני פרופיל אבל החוזה הטעון הוא לא של המנפיק ואז צריך לקבל מהמפעיל היעד אישור המרות או כשמבקשים שינוי פרופיל ממפעיל שאינו המנפיק, אאז צריך שהמנפיק יאשר את השינוי

 

[arseny92]

דוגמת היזיון קלאסי

מתי היית כאן בפעם האחרונה?
סיטיפס מקבלת ערך צבור הנרכש ממפעיל אחר אבל לא מוכרת אותו בעצמה.

אגד מוכרת אותו ערך צבור ארצי וגם מקבלת את זה של חברות אחרות.

כל הבעיות מתחילות אם הנוסע רוצה לעשות החזרים כספיים (מפעיל מבטל רק חוזה שלו) או שחזור חוזים (כל מפעיל משחזר רק חוזה שלו ונותן דף מידע עבור המנפיק) או המרות יתרה ומיזוגים כאשר עושים עדכוני פרופיל אבל החוזה הטעון הוא לא של המנפיק ואז צריך לקבל מהמפעיל היעד אישור המרות או כשמבקשים שינוי פרופיל ממפעיל שאינו המנפיק, אאז צריך שהמנפיק יאשר את השינוי

דוגמת היזיון קלאסי
https://www.rail.co.il/tickets/pages/discounts.aspx

- הנפקת רב-קו אצל כל מפעיל אחר (נניח אגד, או נתיב אקספרס)
- טענת בו בפעם האחרונה ערך צבור של נניח קווים
- אצל המנפיק לא נאמר דבר על כך שבעלי תעודת הנדסאי יכולים לעדכן לפרופיל סטודנט ושולחים אותך לעזאזל
- אצל רכבת ישראל כפי שאפשר לראות בקישור כן יש את זה
- הנוסע הולך למנפיק ושם נאמר שאי אפשר כי אנו לא מכירים בזה
- הנוסע ניגש לעמדה של הרכבת, מבקש עדכון פרופיל, אבל עאלק, אי אפשר לעשות את זה מיד, כי הכרטיס לא שלהם. אז הם מוציאים דף אישור עבור המנפיק כדי שיעדכן (וזה שהמנפיק גם יכול אולי לא לקבל את האישור שכזה וזה לא מעניין אותם)
- הנוסע צריך לחצות חצי ארץ כדי לעדכן פרופיל (ברב-קו אונליין מחייבים רק מסמכי סטודנטים כמו תעודת סטודנט ממוסד מוכר (הרשימה מוגבלת וקצרה יותר מהרשימה של ר"י) ואישור לימודים) - וזה כאשר בפועל פרופיל סטודנט יכול לעשות גם כל נוסע שהגיע מחו"ל ולומד באיזה מוסד חו"ל שמוציא ISIC בינ"ל תקני בתוקף
- אם המנפיק מאשר, ומחליף פרופיל, הנוסע מגלה שהערך הצבור ננעל וצריך לטעון טעינה חדשה כי המנפיק לא יכל להמיר את היתרה הקיימת של מפעיל אחר (ואתה נתקע כאשר אם אתה בלי מזומן כדי לטעון באוטובוס או שהשארת כ"א בבית, או שאתה בשלב זה צריך את הטלפון עם NFC הנכון כדי להמיר לבד או שבכלל ביטלו נסיעה בודדת למשל אתה בירושלים (נניח הנפקת בסיטיפס אבל העמדה שלהם במקום שמיסביב יש לך רק אגד, אבל סיטיפס לא יכול לטפל בערך צבור כי הוא לא זה שטען אותו) ), ומוציא אישור כדי שהמפעיל של החוזה הכלוא ימיר לך את היתרה שזה דבר שלא כל מפעיל יכול אז אתה בכל מקרה צריך רב-קו אונליין (ואם המפעיל לא יכול להמיר, הוא עושה לך ביטול חוזה והחזר כספי ואז אתה טוען שוב אל היתרה של הפרופיל החדש)
- אתה שוב נוסע חצי ארץ כדי לאחד יתרות

שלא לדבר גם על כך שכאשר בכל הארץ יבטלו נסיעה בודדת מנייר, אתה נתקע באמצע מספר פעמים כאשר אתה עושה את ההמרות האלו
כי בטעינת חוזה דגל המפעיל עדיין משנה (רק ערך צבור ניתן לדריסה עם שמירת היתרה הקודמת), גם אם החוזה מכובד בחברות אחרות, זה נכון רק לגבי תיקוף, ולא לטיפול בחוזה, החזרים, ביטולים והמרות, שאת כל אלו עושה רק המפעיל שאליו החוזה משוייך, לרבות זה שעדכון ושינוי רשומת פרופיל עושה רק המנפיק של הכרטיס, שזה בעייתי בעידן המכרזים וכאשר כל מספר שנים מתחלף לך מפעיל בעיר כשהקודם עובר למקום אחר בארץ או בכלל מפסיק את פעילותו (קונקס ויאוליה, מטרודן...)

 

[Ccyclist]

תיאור מדוייק של הסלט שעשו, אך הבעיה היא הסלט עצמו.

דוגמת היזיון קלאסי
https://www.rail.co.il/tickets/pages/discounts.aspx

- הנפקת רב-קו אצל כל מפעיל אחר (נניח אגד, או נתיב אקספרס)
- טענת בו בפעם האחרונה ערך צבור של נניח קווים
- אצל המנפיק לא נאמר דבר על כך שבעלי תעודת הנדסאי יכולים לעדכן לפרופיל סטודנט ושולחים אותך לעזאזל
- אצל רכבת ישראל כפי שאפשר לראות בקישור כן יש את זה
- הנוסע הולך למנפיק ושם נאמר שאי אפשר כי אנו לא מכירים בזה
- הנוסע ניגש לעמדה של הרכבת, מבקש עדכון פרופיל, אבל עאלק, אי אפשר לעשות את זה מיד, כי הכרטיס לא שלהם. אז הם מוציאים דף אישור עבור המנפיק כדי שיעדכן (וזה שהמנפיק גם יכול אולי לא לקבל את האישור שכזה וזה לא מעניין אותם)
- הנוסע צריך לחצות חצי ארץ כדי לעדכן פרופיל (ברב-קו אונליין מחייבים רק מסמכי סטודנטים כמו תעודת סטודנט ממוסד מוכר (הרשימה מוגבלת וקצרה יותר מהרשימה של ר"י) ואישור לימודים) - וזה כאשר בפועל פרופיל סטודנט יכול לעשות גם כל נוסע שהגיע מחו"ל ולומד באיזה מוסד חו"ל שמוציא ISIC בינ"ל תקני בתוקף
- אם המנפיק מאשר, ומחליף פרופיל, הנוסע מגלה שהערך הצבור ננעל וצריך לטעון טעינה חדשה כי המנפיק לא יכל להמיר את היתרה הקיימת של מפעיל אחר (ואתה נתקע כאשר אם אתה בלי מזומן כדי לטעון באוטובוס או שהשארת כ"א בבית, או שאתה בשלב זה צריך את הטלפון עם NFC הנכון כדי להמיר לבד או שבכלל ביטלו נסיעה בודדת למשל אתה בירושלים (נניח הנפקת בסיטיפס אבל העמדה שלהם במקום שמיסביב יש לך רק אגד, אבל סיטיפס לא יכול לטפל בערך צבור כי הוא לא זה שטען אותו) ), ומוציא אישור כדי שהמפעיל של החוזה הכלוא ימיר לך את היתרה שזה דבר שלא כל מפעיל יכול אז אתה בכל מקרה צריך רב-קו אונליין (ואם המפעיל לא יכול להמיר, הוא עושה לך ביטול חוזה והחזר כספי ואז אתה טוען שוב אל היתרה של הפרופיל החדש)
- אתה שוב נוסע חצי ארץ כדי לאחד יתרות

שלא לדבר גם על כך שכאשר בכל הארץ יבטלו נסיעה בודדת מנייר, אתה נתקע באמצע מספר פעמים כאשר אתה עושה את ההמרות האלו
כי בטעינת חוזה דגל המפעיל עדיין משנה (רק ערך צבור ניתן לדריסה עם שמירת היתרה הקודמת), גם אם החוזה מכובד בחברות אחרות, זה נכון רק לגבי תיקוף, ולא לטיפול בחוזה, החזרים, ביטולים והמרות, שאת כל אלו עושה רק המפעיל שאליו החוזה משוייך, לרבות זה שעדכון ושינוי רשומת פרופיל עושה רק המנפיק של הכרטיס, שזה בעייתי בעידן המכרזים וכאשר כל מספר שנים מתחלף לך מפעיל בעיר כשהקודם עובר למקום אחר בארץ או בכלל מפסיק את פעילותו (קונקס ויאוליה, מטרודן...)

תיאור מדוייק של הסלט שעשו, אך הבעיה היא הסלט עצמו.
נתחיל מכך שכל המחירים, החוזים וסוגי הזכאויות נקבעים ע"י משרד התחבורה. העובדה הזו היתה צריכה להיתרגם לקידוד אחיד ומערכת אחידה. הזנחת התחום לכל מפעילה בנפרד במקום הקמת "חברת רב קו" היתה הפקרות. במערכת מאוחדת כל ההגדרות האישיות היו זהות ופקיד מקומי יכול לעיין במידע על חלק אחר במערכת או לפנות למוקד מרכזי ולתת לנוסע שירות כירטוס גם כשמדובר בנסיעה לאזור אחר לחלוטין.
&nbsp
הבעיה של העברת ערך צבור סטודנטיאלי לפרופיל רגיל היתה עוברת בצורה אחידה עם שינוי הפרופיל אם הכל היה אחיד בלי התירוץ שזה "ערך של מפעילה אחרת". במערכת האויסטר ניתן לבטל כרטיס שבועי או חודשי ולקבל החזר כספי מינוס אגרה של 2-3 ליש"ט. זה שימושי אם קונים כרטיס כזה לביקור קצר אך לא רוצים לנסוע בימים האחרונים או אם קונים חודשי לביקור של 3 שבועות. זה פתרון אפשרי להעברת כרטיסים תקופתיים סטודנטיאליים לפרופיל רגיל - במקום נעילה או ביטול החזרת הערך הכספי שלפני הסובסידיה + 20% סובסידיה רגילה כך שניתן להשתמש בכסף כערך צבור או לרכישת כרטיסים תקופתיים חדשים.
&nbsp
נכון שהשירות בשטח יינתן ע"י נציגי המפעילה המקומית או ר"י אך כאשר כולם עובדים מול אותה המערכת התוצאה אחידה בעוד שכאשר כל חברה יוצרת תוכנות וקידוד משלה התוצאה היא חוסר התאמה שמביאה אפילו לנסיעות של חצי מדינה כדי להתעסק עם הגדרות דיגיטליות.

 

[arseny92]

הקידוד הוא אחיד, אבל הנהלים והתוכנות לא

תיאור מדוייק של הסלט שעשו, אך הבעיה היא הסלט עצמו.
נתחיל מכך שכל המחירים, החוזים וסוגי הזכאויות נקבעים ע"י משרד התחבורה. העובדה הזו היתה צריכה להיתרגם לקידוד אחיד ומערכת אחידה. הזנחת התחום לכל מפעילה בנפרד במקום הקמת "חברת רב קו" היתה הפקרות. במערכת מאוחדת כל ההגדרות האישיות היו זהות ופקיד מקומי יכול לעיין במידע על חלק אחר במערכת או לפנות למוקד מרכזי ולתת לנוסע שירות כירטוס גם כשמדובר בנסיעה לאזור אחר לחלוטין.
&nbsp
הבעיה של העברת ערך צבור סטודנטיאלי לפרופיל רגיל היתה עוברת בצורה אחידה עם שינוי הפרופיל אם הכל היה אחיד בלי התירוץ שזה "ערך של מפעילה אחרת". במערכת האויסטר ניתן לבטל כרטיס שבועי או חודשי ולקבל החזר כספי מינוס אגרה של 2-3 ליש"ט. זה שימושי אם קונים כרטיס כזה לביקור קצר אך לא רוצים לנסוע בימים האחרונים או אם קונים חודשי לביקור של 3 שבועות. זה פתרון אפשרי להעברת כרטיסים תקופתיים סטודנטיאליים לפרופיל רגיל - במקום נעילה או ביטול החזרת הערך הכספי שלפני הסובסידיה + 20% סובסידיה רגילה כך שניתן להשתמש בכסף כערך צבור או לרכישת כרטיסים תקופתיים חדשים.
&nbsp
נכון שהשירות בשטח יינתן ע"י נציגי המפעילה המקומית או ר"י אך כאשר כולם עובדים מול אותה המערכת התוצאה אחידה בעוד שכאשר כל חברה יוצרת תוכנות וקידוד משלה התוצאה היא חוסר התאמה שמביאה אפילו לנסיעות של חצי מדינה כדי להתעסק עם הגדרות דיגיטליות.

הקידוד הוא אחיד, אבל הנהלים והתוכנות לא
שמפעיל 2 לא יכול לטפל בחוזים של 25 כי גם כשהוא אכן רואה את התוכן, הוא לא יכול לערוך את הרשומה כי לכל מפעיל יש רק את המפתחות לחוזים שלו
&nbsp
והקטע ש
- מסוף תיקוף מאפשר כתיבת מונים ואירועים בלבד
- מסוף טעינה מאפשר כתיבת מונים, חוזים ואירועים
- מסוף מפעיל מאפשר כתיבת מונים, חוזים ואירועים
- מסוף מנפיק מאפשר כתיבת מונים, חוזים, אירועים ופרופילים
&nbsp
אז כשפג לך פרופיל, החוזים שמשויכים לפרופיל זה ננעלים, ועמדת תיקוף לא יכולה לרשום שינוי סוג חוזה
&nbsp
אם אתה צריך עוד מידע, בבקשה https://goo.gl/eP3K9o והניווט מימין אבל דפי התקנים אלו כל כך לא מעודכנים...

 

[Ccyclist]

אם כך הנעילה למפעיל צריכה להתבטל.

הקידוד הוא אחיד, אבל הנהלים והתוכנות לא
שמפעיל 2 לא יכול לטפל בחוזים של 25 כי גם כשהוא אכן רואה את התוכן, הוא לא יכול לערוך את הרשומה כי לכל מפעיל יש רק את המפתחות לחוזים שלו
&nbsp
והקטע ש
- מסוף תיקוף מאפשר כתיבת מונים ואירועים בלבד
- מסוף טעינה מאפשר כתיבת מונים, חוזים ואירועים
- מסוף מפעיל מאפשר כתיבת מונים, חוזים ואירועים
- מסוף מנפיק מאפשר כתיבת מונים, חוזים, אירועים ופרופילים
&nbsp
אז כשפג לך פרופיל, החוזים שמשויכים לפרופיל זה ננעלים, ועמדת תיקוף לא יכולה לרשום שינוי סוג חוזה
&nbsp
אם אתה צריך עוד מידע, בבקשה https://goo.gl/eP3K9o והניווט מימין אבל דפי התקנים אלו כל כך לא מעודכנים...

אם כך הנעילה למפעיל צריכה להתבטל.
והנהלים צריכים לשוב לאחידות שקבע משרד התחבורה.
&nbsp
וכדי שלא יהיו טענות כל המפעילות צריכות לעבוד מול מערכת אחת, כאשר למעשה כל פקיד מוסמך לכך מטעם "חברת הרב קו" האחידה. כדי שתהיה אחידות והתאמה אותה "חברת רב קו" יכולה להעביר גם קורסים מטעמה. בצורה כזו מי שמשנה לך את הפרופיל או חולט ערכים וחוזים עושה זאת בכובע "חברת הרב קו" ולא בכובע המפעילה גם אם מדובר בעובד של מפעילה ספציפית. הגישה למערכת התשלןם האחידה וכלליה יחייבו את כל המפעילות המשתמשות בה.

 

[arseny92]

בקשר למערכת הנייר

לאט מדי ובצורה שתמיד תשאיר אנומליות. חברה אחת היתה עדיפה.
המצב הנוכחי הוא כמעט מצב של הנפקת מקל USB או כרטיס SD לנוסעים וכל חברה זה כמו קבצים נפרדים והחברות לא אחראיות למידע של היברות האחרות כפי שהן לא היו אחראיות לקבצי תמונה / וידאו / מוזיקה / תוכנה שהנוסע היה יכול לאכסן על כרטיסי זיכרון כאלו. ניתן גם להשוות את זה להעלאת אפליקציות לסמארטפון, ואז החברות לא אחראיות גם לאפליקציות ולמשחקים. בשני המקרים אמצעי האיכסון של הנוסע לא קשור לחברות והן אחראיות רק לתוכנה שלהן על אמצעי האיחסון.
&nbsp
במערכת אחת, ולא אכפת לי אם היא תהיה פרטית או ממשלתית או שותפות בין השתיים, מי שאחראית לכל סוגי המידע היא החברה האחת של המערכת וכל מי שרוצה לעבוד מול המערכת חייב להתיישר לפי הסטנדרטים שלה ולהיות מסוגל לטפל בכל סוגי הכירטוס שהמערכת מאפשרת. במערכת הנייר המגנטי הבריטית אני יכול ללכת לתחנה בכל נקודה בבריטניה ולהוציא כרטיס לכל תחנת רכבת אחרת בבריטניה ללא קשר למיקומה או לזהות החברה או החברות שבשירותיהן אצטרך להשתמש כדי להגיע מתחנת המוצא לתחנת היעד, כולל התחתית של לונדון. בהשוואה אחרת ישנה מערכת כרטיסי האשראי החביבה על יוסף שגם היא מאפשרת לכל עסק לגבות כספים מול כל בנק וגם אם היא אינה דוגמה מיידית לכרטיס תשלום תח"צ (אף שמערכת האויסטר מאפשרת שימוש בכרטיס אשראי כערך צבור) הרי שהיא מראה איך מערכת אחת יוצרת סטנדרטים.
&nbsp
אם אינני טועה המעבר לערך צבור ארצי אחד מקל על ההתנהלות מול החברות. החוזים התקופתיים עדיין לא 100% ברי הנפקה וטיפול בין החברות. הגדרות משתמש (פרופיל סטודנט וכדומה) עדיין תלויים במנפיקת הכרטיס ונוסע שהנפיק במקום מסויים בארץ חייב לחזור לשם או למצוא את אותה החברה באזורו אם עבר ממקום למקום (סטודנט באוניברסיטה שעבר אחרי הלימודים למשל). העניין משתפר אך עדיין לא הגיע לכדי מערכת אחת ומשום שהכל נקבע ברמת המיקרו ממשרד התחבורה חבל שהנושא הזה לא נוהל טוב על ידיו.

בקשר למערכת הנייר
------
אני יכול ללכת לתחנה בכל נקודה בבריטניה ולהוציא כרטיס לכל תחנת רכבת אחרת בבריטניה ללא קשר למיקומה או לזהות החברה או החברות שבשירותיהן אצטרך להשתמש כדי להגיע מתחנת המוצא לתחנת היעד
------

עוד יותר, מדובר במערכת כלל אירופאית שאתה יכול לקנות כרטיס רכבת מכל מקום לכל מקום לא משנה באיזו ארץ אתה נמצא, של איזו חברה הקופאי, תוך כמה ארצות המסלול שלך יעבור, ומהו המטבע - בו נניח קניית כרטיסים להתחלת המסלול באוסטריה (OBB) עם יציאה לסידורים בגרמניה (DB) ואז משם ליעד בצרפת (SNCF) ואז משם לספרד (RENFE) והקניה של כל המסלול מתבצעת אצל קופאי בשוויץ (SBB CFF FFS)...
זוכר את המסלול ה-Eurail שעשיתי? אז בדיוק כפי שמכל תחנה מכל מקום לכל מקום ניתן לבקש שמירות מקום, ניתן גם לקנות כרטיסים
מערכת כרטוס אחידה, מראה כרטיסים אחיד שמוכר על ידי כל פקח רכבת של כל ארץ אירופאית

 

[Ccyclist]

המערכת הבריטית מנפיקה כרטיסים בגודל אשראי.

בקשר למערכת הנייר
------
אני יכול ללכת לתחנה בכל נקודה בבריטניה ולהוציא כרטיס לכל תחנת רכבת אחרת בבריטניה ללא קשר למיקומה או לזהות החברה או החברות שבשירותיהן אצטרך להשתמש כדי להגיע מתחנת המוצא לתחנת היעד
------

עוד יותר, מדובר במערכת כלל אירופאית שאתה יכול לקנות כרטיס רכבת מכל מקום לכל מקום לא משנה באיזו ארץ אתה נמצא, של איזו חברה הקופאי, תוך כמה ארצות המסלול שלך יעבור, ומהו המטבע - בו נניח קניית כרטיסים להתחלת המסלול באוסטריה (OBB) עם יציאה לסידורים בגרמניה (DB) ואז משם ליעד בצרפת (SNCF) ואז משם לספרד (RENFE) והקניה של כל המסלול מתבצעת אצל קופאי בשוויץ (SBB CFF FFS)...
זוכר את המסלול ה-Eurail שעשיתי? אז בדיוק כפי שמכל תחנה מכל מקום לכל מקום ניתן לבקש שמירות מקום, ניתן גם לקנות כרטיסים
מערכת כרטוס אחידה, מראה כרטיסים אחיד שמוכר על ידי כל פקח רכבת של כל ארץ אירופאית

המערכת הבריטית מנפיקה כרטיסים בגודל אשראי.
המערכת האירופאית - כרטיסי מטוס כמו פעם למערכת הראשית ובמדינות מסויימות (ספרד) אשראי לפרברית ו"מטוס" לארצית. כמו כן במערכות רבות ניתן להדפיס בבית דף A4 עם ברקוד והפקח יכול לסרוק אותו, כך נסענו ב TGV וב AVE וראינו נוסעים עם כרטיסי דפים ברכבת הארצית בשוויץ. בימינו זה צריך לפעול גם באפליקציות.
&nbsp
יש שיטות כירטוס ברצף הזה שמאפשרות שימוש בכרטיסים בגדלים שונים בשערים - השיטה האיטלקית סורקת קוד QR שמונח על סורק חיצוני, אך במקרים רבים צריך להכניס פיזית את הכרטיס למכשיר. במקרה של ה AVE בעל הכרטיס זכאי לנסיעות המשך או הגעה לתחנה הראשית חינם ברכבת הפרברית אך יש לגשת למכונת הכירטוס ולהקיש קוד מכל כרטיס AVE עבור כל כרטיס פרברי ואם זה מתסכל לזוג עם כל התור שמאחוריך דמיין איך זה למשפחה.
&nbsp
במכונה בריטית אני יכול להזמין רק כרטיסים בבריטניה. אני יודע שניתן להוציא אינטרייל שכולל את בריטניה אך אינני בטוח מה הם עושים עם הכרטיס כי הוא יכנס לאף שער בריטי אלא אם יש גירסה מוקטנת.

 

[arseny92]

הגודל לא משנה, בסלובקיה (ZSSK) מוציאים כרטיסים בגודל אשראי

המערכת הבריטית מנפיקה כרטיסים בגודל אשראי.
המערכת האירופאית - כרטיסי מטוס כמו פעם למערכת הראשית ובמדינות מסויימות (ספרד) אשראי לפרברית ו"מטוס" לארצית. כמו כן במערכות רבות ניתן להדפיס בבית דף A4 עם ברקוד והפקח יכול לסרוק אותו, כך נסענו ב TGV וב AVE וראינו נוסעים עם כרטיסי דפים ברכבת הארצית בשוויץ. בימינו זה צריך לפעול גם באפליקציות.
&nbsp
יש שיטות כירטוס ברצף הזה שמאפשרות שימוש בכרטיסים בגדלים שונים בשערים - השיטה האיטלקית סורקת קוד QR שמונח על סורק חיצוני, אך במקרים רבים צריך להכניס פיזית את הכרטיס למכשיר. במקרה של ה AVE בעל הכרטיס זכאי לנסיעות המשך או הגעה לתחנה הראשית חינם ברכבת הפרברית אך יש לגשת למכונת הכירטוס ולהקיש קוד מכל כרטיס AVE עבור כל כרטיס פרברי ואם זה מתסכל לזוג עם כל התור שמאחוריך דמיין איך זה למשפחה.
&nbsp
במכונה בריטית אני יכול להזמין רק כרטיסים בבריטניה. אני יודע שניתן להוציא אינטרייל שכולל את בריטניה אך אינני בטוח מה הם עושים עם הכרטיס כי הוא יכנס לאף שער בריטי אלא אם יש גירסה מוקטנת.

הגודל לא משנה, בסלובקיה (ZSSK) מוציאים כרטיסים בגודל אשראי
ובפורטוגל (CP) מוציאים כרטיסים על תדפיס קבלה מהסוג שבמכולת ליד הבית

מה שאני מתכוון זה שאם הכרטיס נרכש אצל קופאי, הוא יכול לרשום בכרטיס כל תחנת מוצא וכל תחנת יעד בכל ארץ המחוברת לאותה המערכת, והכרטיס תקף במסלול הנקוב לא משנה איך הוא נראה, העיקר שהיא יהיה תקף לנסיעה הנקובה, אבל לא משנה איזו חברה הוציאה את הכרטיס. אפשר להוציא כרטיסים לשימוש בבריטניה מקופאי בתחנה ראשית (באולם השירות כרטיסים) בתוך כמעט כל ארץ אירופה ולהיפך אתה יכול מקופאי בבריטניה להוציא כרטיס במסלול בארצות היבשת (גם ייתכן רק בתחנות הראשיות)

אם הכרטיס לא מתאים לשיטת בדיקה מקומית כמו שערים אותומטיים, עוברים בשער הידני דרך הדייל המשמרת אשר עבר את כל ההכשרות לזהות כל מראה כרטיס אם הוא תקף למקום. אותו הדבר לגבי פקחים ברכבת עצמה
Interrail/Eurail כשלעצמו (לא השמירות מקום ששונים מארץ לארץ) בגודל כרטיס מטוס בלבד

 

[Ccyclist]

צילום מסך מתוך אשף הנסיעות של רשת הרכבות הבריטית

הגודל לא משנה, בסלובקיה (ZSSK) מוציאים כרטיסים בגודל אשראי
ובפורטוגל (CP) מוציאים כרטיסים על תדפיס קבלה מהסוג שבמכולת ליד הבית

מה שאני מתכוון זה שאם הכרטיס נרכש אצל קופאי, הוא יכול לרשום בכרטיס כל תחנת מוצא וכל תחנת יעד בכל ארץ המחוברת לאותה המערכת, והכרטיס תקף במסלול הנקוב לא משנה איך הוא נראה, העיקר שהיא יהיה תקף לנסיעה הנקובה, אבל לא משנה איזו חברה הוציאה את הכרטיס. אפשר להוציא כרטיסים לשימוש בבריטניה מקופאי בתחנה ראשית (באולם השירות כרטיסים) בתוך כמעט כל ארץ אירופה ולהיפך אתה יכול מקופאי בבריטניה להוציא כרטיס במסלול בארצות היבשת (גם ייתכן רק בתחנות הראשיות)

אם הכרטיס לא מתאים לשיטת בדיקה מקומית כמו שערים אותומטיים, עוברים בשער הידני דרך הדייל המשמרת אשר עבר את כל ההכשרות לזהות כל מראה כרטיס אם הוא תקף למקום. אותו הדבר לגבי פקחים ברכבת עצמה
Interrail/Eurail כשלעצמו (לא השמירות מקום ששונים מארץ לארץ) בגודל כרטיס מטוס בלבד

צילום מסך מתוך אשף הנסיעות של רשת הרכבות הבריטית
אני יודע שאתר DB מסוגל לתת תיכנונים ומכירות לכל היבשת וראיתי רכבות לשוויץ באתר Trenitalia אבל החיפוש הבריטי לא מוצא תחנה ששמה פריס גם כשתחנת המוצא היא סט' פנקרס.
&nbsp
במערכות עם שערים המרת כירטוס שונה (גם אם הוא תקף) היא בעייתית. במערכות רכבתיות רבות מעדיפים להשען על פקחים וביקורת כרטיסים אנושית מהסיבה הזו.