אני מספרת
אבל צריך להרגיש את הסביבה בה את עובדת.
בתפקיד הקודם שלי החלטתי להתחיל בטיפולים בעקבות דרבון מהמנהלת שלי שהייתה גם בטיפולים, אז הייתי גלויה היתה בהכל.
כשעברתי תפקיד (באותו מקום עבודה) מאוד התלבטתי מה לעשות, אבל היה נראה לי יותר הגיוני להגיד את האמת מאשר להוציא מחלה כל חודש (אני כן לוקחת מחלה ביום של החזרה, גם כי בד"כ אני מסיימת רק בסביבות 11:00 ועד שאגיע לעבודה יהיה צהריים, וגם זו הזדמנות ליום כייף משותף עם הבעל).
בגלל שחזרתי לטיפולים ממש עם הכניסה לתפקיד החדש והייתי בחפיפה, הרגשתי צורך להסביר לשותפתי למשרד שהיא החופפת שלי וגם הר"צ שלי את הסיבה בגללה אני הולכת לאחר בימים הקרובים. להפתעתי גיליתי שגם היא הרתה מטיפולים... ביום של השאיבה כתבתי וואטסאפ למנהלת שלי שיש לי משהו של טיפולי פוריות.
אני מרגישה הרבה יותר שקטה שלי לשקר ובלי לתרץ, לדעתי זה נראה יותר טוב מאשר שכל פעם אעדר מסיבות מונפצות שנראות כאילו שאני מנסה להתחמק.
אבל זה תלוי בהמון דברים... לקרוא את האנשים שעובדים סביבך, מה הותק שלך בעבודה, מה ההשפעה של הטיפולים על העבודה.
אם הייתי יכולה לעשות מעקבים בלי לתת דין וחשבון וצריכה רק לתרץ שאיבות והחזרות, יכול להיות שלא הייתי מספרת.