מבקשת לענות בנות בגיל 40+

[mevugeret1975]

לא כעסתי על רופה קופה

על הדעה שלו (וכן מכעיס היחס שלו). אני גם לא בטוחה שהוא לא צודק.
הכל קרה פתאום, ללא התראה, והתחלתי זריקות. אנשים עושים כך או אחרת בעיקבות שרשור של נסיבות. קרה מה שקרה. ופתאום הגיעה מחשבה שלא חשבתי לפני בכלל-שהטיפול ivf אחד בודד כנראה לא כדאי. במיוחד בגילי. לא כדאי היה להתחיל אותו אם אני לא יכולה לשלם על שרשרת של טיפולים.
עכשיו גם קראתי על כל מיני סיבוכים של שאיבות והחזרות. בא לי לעצור פה בכלל. אחר כך כמובן אצטער על זה שלא המשכתי.
מה שהכי מפחיד אותי כרגע-זה סיבוכים בריאותיים עקב כמות הורמונים ועקב פעולות פולשניות של ivf.
את צודקת, התנהגות שלי לא הגיונית ואני מלחיצה כת עצמי לא יודעת למה. אבל אני לא יכולה לחבות את עצמי המו מחשב. לא מצליחה להפסיק להלחץ. אם הייתי שלמה עם ההחלטות שלי-לא הייתי בפורום הזה.

 

[a morph]

לא בהכרח תצטרכי שרשרת של טיפולים

למיטב ידיעתי, הפרוגנוזה הטיפולית של נשים בגיל 40+ שמעולם לא הרו היא אכן לא טובה, אבל זה שונה מאוד מנשים שכן הרו וילדו באופן טבעי, כמוך, ועוד מספר פעמים.
אם זה עוזר, אחותי הרתה וילדה ב-IVF ראשון, בהחזרה הראשונה, בגיל 40, לידה ראשונה, ואת כאמור נמצאת במקום "מנצח" יותר ממנה מבחינת הפרוגנוזה הסטטיסטית.
לדעתי את יותר מדי מחפשת מי שיתן לך "אישור" להחלטה כזאת או אחרת, אישור במובן של מה שאת עושה הוא המעשה הנכון, וזה לא יקרה כי מדובר במצב שבו תשובה חד משמעית לא קיימת.
אם את שואלת אותי באופן אישי, אני חושבת שלאור העבר הפריוני שלך הסיכויים שלך טובים, אבל האם זה יקרה ב-IVF הראשון? את זה אף אחד לא יוכל להגיד לך, גם לא בר חווה.

 

[PAND76]

יש איזו בעלת מכון פילאטיס ידועה

לאה שנירר שמה. היא התפרסמה בעקבות ריאליטי "מעושרות", לפני איזה 6 שנים. היו לה ולבעלה שני ילדים משלהם (לבעלה גם שניים מנישואין קודמים) וכשהגיעה לאמצע העשור החמישי שלה, חשקה נפשה בעוד תינוק נוסף. היא הייתה מודעת לסטטיסטיקות, אבל היה לה הכסף והזמן. לכן היא עשתה איזה 8 טיפולים ובתשיעי, שמבחינתה היה אמור להיות האחרון שלה וזהו לא משנה מה, נקלטה עם תאומים בהיותה בת כמעט 49.

הכל תלוי כמה את רוצה את זה וכמה משאבים יש לך, כדי להשקיע בזה (זמן, כסף, חיי משפחה וכו'), לעומת רמת הפחדים והחששות שלך.

צדקה a morph כשאמרה לך, שהטרפת מיותרת. יש ילדים, ב"ה. יש שלושה ומשני המינים, אם הבנתי נכון. אז תעשי מה שאומרת לך האינטואיציה, בין אם זה רופא קופה או פרטי, מה שמרגיש לך טוב ונכון, כדי לדעת שניסית. אין טעם שזה יהפוך את כל חייך ב - 180, כי עם כל הכבוד - את לא במקום של חוסר, אלא במקום של רצון לעוד. וזה בסדר, אבל אסור שזה יהפוך להיות מהות החיים. בהצלחה.

 

[חתולת עולם11]

פאנד יקירה

לאה שנירר התראיינה לא מעט על החשיבות של תרומת ביצית, כך שקשה לי להאמין שהתאומים הגיעו מביצית שלה (למרות שיש לה הרבה זמן וכסף)...

 

[PAND76]

דווקא את זה לא קראתי לגביה, אם כי אני זוכרת

שהיא עשתה מלא לובי, להארכת הגיל בו מאשרים טיפולי פוריות. אבל יש כמובן מצב שאת צודקת. בגיל 45 ומעלה הסיכוי להפיק מהגוף ביציות טובות, הוא לא גבוה.

 

[hadari31]

גם אני זכרתי שזו תרומת ביצית...... היא התראיינה הרבה

על זה..
היא באמת התגייסה גם לדבר על החשיבות של מימון טיפולי פוריות עד גיל מאוחר,
אז בזמנו... שרצו להוריד את הגיל ולצמצם את מספר הטיפולים לכל אישה.

 

[mevugeret1975]

כסף והזמן-מילות מפתח במקרה של לאה שנירר

הייתי אומרת כמו כולם-בטח מתרומת בייצית. אבל אחרי שראיתי במסיבת סיום בית ספרי אמא בת 50 לתאומים הני שנתיים, שמאוד דומים לה ולבת הגדולה שלה, אני כבר לא בטוחה בכלום.
האינטואציה שלי מאוד לא יציבה. אני בכלל בן אדם קשה החלטות. כמובן זה לא צריך להפוך את החיים שלי, ולא מבינה למה זה קרה...אולי בגלל ההורמונים? בסבב הורמונים והפלה לפני חודש זה היה כואב ומדכא, אבל עכשיו לגמרי עיבדתי את הגבולות. פתאום הטיפול נורא מפחיד אותי, כמות ההורמונים נראת לי ענקית והפחדים שהטיפול ישבש לי את כל המערכות בגוף ואף יגרום לסיבוכים אוכלים אותי (אזבי כבר כסף גדול שאני הולכת להשקיע בזה). אני מרגישה כאילו אני הולכת לניתוח לב פתוח, לא פחות.

 

[Kapachka]

אגב, יכול להיות שגם הגדולה מתרומת ביצית, מאותה תורמת...

 

[mevugeret1975]

גם על זה חשבתי

כי הגדולה שלה בת 10-11

 

[haych]

תופעות לוואי וסיכונים יש לכל דבר

גם לגלולות נגד הריון.
נכון שיש תופעות לוואי, אבל התופעות הנפוצות הן משהו שאפשר לחיות איתו (כאבי ראש, נפיחות, בחילות, אודם מקומי מהזריקות) ברור שיש גם מקרים חריגים אבל אלו התופעות הרווחות.
כנ"ל לגבי סיכונים.
גם בצילום רחם, שזו בדיקה שהיא די א'-ב' למי שמתחילה טיפולים יש סיכונים וכשקראתי את טופס ההסכמה לפעולה חשבתי שאני מתה רק מלקרוא את מה שכתוב. חייבים להזהיר אותך כדי שאם חלילה יקרה משהו לא תגידי שלא אמרו לך, אבל הדברים הקשים כמעט לא קורים.
בטיפולים יש סכנה של גירוי יתר, של הריון חוץ רחמי שהסבירות שלו עולה קצת, בזיהומים - אבל הרוב עובורות את זה בשלום. אם זה היה כזה מסוכן ישראל לא הייתה כזאת מעצמה של טיפולים. נשים לא היו מכניסות את עצמן לזה פעם אחר פעם. התופעות לוואי והסיכונים מתגמדים לעומת הכמיהה לילד.
לך יש ילדים אז אולי השיקולים שלך שונים. אולי את מרגישה שלא שווה לך לסכן את עצמך כי הידיים שלך כבר מלאות ולכן את יותר מתמקדת בסכנות. מי שאין לה ילדים מסתכלת על המטרה ששווה לה את הסיכונים הנמוכים יחסית.

 

[mevugeret1975]

את צודקת

וכל מה שאת אומרת מאוד הגיוני. כל זה אני אומרת לעצמי גם. רק שהגיון לא עובד הפעם

. וכן, כמובן אני מסתקלת על זה אחרת, לא כמו הבנות שמנסות לילד ראשון. עדיין מאוד רוצה עוד ילד. כמו שאומר בן זוגי-בצורה אובססיבית.

 

[שחר רו1]

נמצאת במצבך

ולכן מסכימה אם מה שנאמר לך , זה תהליך שאת צריכה לעבור עם עצמך.
אני בת 43, יש לי ילדים מהריונות ספונטניים ובשנה שעברה נכנסתי להריון מהזרעה עם תאומים שאיבדתי בשבוע 18. מבינה את התשוקה לילד נוסף, אבל השאלה היא האם את מוכנה לשלם את המחירים הכרוכים בכך ואם כן אז את צריכה להשלים עם זה שאכן יש מחירים שאת חלקם את כבר מתחילה להרגיש. אני סיכמתי עם עצמי ועם בעלי על שאיבה אחת, האמנתי שאכנס להריון כי הרי שנה שעברה נכנסתי מהזרעה ראשונה, אבל שנה זה הרבה ולגיל יש משמעות. בניגוד למה שהיה כתוב כאן קודם לעניין המוקפאים לנשים מבוגרות, לי שאבו 15 ביציות , כולן הופרו, גידלנו די הרבה ליום 5 אז היו רק 4 החזרות שלא צלחו.
עכשיו אני בהפסקה. מחשבת מסלול מחדש, שוקלת את האפשרויות, נכון שהשעון מתקתק אבל לא מקבלת החלטה כל עוד לא שלמה אתה, הכוונה אם לחזור לסבב נוסף. את צריכה להבין שטיפולים מצריחים הורמונים, אי וודאות, ריצות, בדיקות וחוסר שקט ולהחליט האם מתאים לך או שאת מסתפקת במה שיש ויש הרבה.
מה שלא תחליטי מאחלת לך בהצלחה והפורום כאן מלא בנשים נהדרות שתורמות מהידע ומהניסיון ומהתמיכה שלהן, תהי קשובה וסבלנית לעצמך ולתהליך

 

[mevugeret1975]

ממש תודה לך על התגובה

אנחנו באמת באותו מקום בערך, ואת התקדמת יותר. נסיון כואב היה לך

, קשה לי לתאר לעצמי.
אני רוצה לרדת מivf וללכת להזרעה החודש. דווקא לא מבחינה כספית, אלא מרגישה שאי מוכנות לתהליך (קרה באופן ממש לא צפוי) הורסת אותי. רק לא יודעת-האם עדיין בסדר לרדת במינון אחרי 3 ימים של גונאל 300 (ולפני זה 3 ימים צטרוטייד) ולהגיעה להזרעה החודש..שעלתי את המרפאה במייל. הם בכל מיילים מציינים ״ואם יהיה אישור״, למרות שכמה פעמים כבר הדגשתי שלא יהיה אישור עד מרץ.
את עשית הזרעה הורמונלית? לקחת בטח מעט הורמונים. אני דואגת שלקחתי יותר מידי הורמונים בשביל הזרעה...מה יהיה עכשיו? אני כמו רכבת שקיבל תאוצה ולא יכול לעצור כבר

 

[שחר רו1]

ההזרעה היתה עם הורמונים

לקחתי 150 גונאל למשך 6 ימים. לא יודעת להגיד לך לגבי הכמויות שאת לוקחת, קחי בחשבון שבהזרעה עם הורמונים יש סיכוי לתאומים בגלל ריבוי הזקיקים., דברי עם הרופא לגבי זה. את כבר לא מטופלת אצל ד"ר חסון?

 

[mevugeret1975]

אני מטופלת במרפאה של בר חוה

הייתי רק פעם אחד שם, אצל חסון. מאז אף פעם לא הוא ולא רופא אחר של המרפאה לא דיבר איתי. רק דר׳ בר חוה ענה פעם על מייל שלי עליו. אני לא יודעת את מי הבנות שועלות כל פעם כשאני פונה עם שאלה, לפעמים אומרים שישאלו את איתי (בר חוה). אבל בגלל שהן עונות בערב, ולפעמים ממש מאוחר, אני מתקשרת לרופא קופה לשעול, כי את מי עוד?
אתמול נגיד שעלתי בערב על ירידה במינון, אבל ענו ה 23:30, וכבר הזרקתי 300 כמו שהיה צריך. נראה לי שכרגע עדיף לרדת מ ivf להזרעה, בגלל כל הנסיבות שתיארתי.
גם יש לי נסיעה לחו״ל עוד חודש וחצי (ל 3 שבועות). למרות שהבנות במרפאה אמרו שזה לא מפריע, מפחדת לנסוע אחרי טיפול כה יקר ושם לא יהיה לי לען לפנות במקרה של בעיה.