BlackSwan8
New member
תודה רבה על תגובתך. נראה לי שאולי הובנתי קצת לא נכון...
בעיקרון כן, חשוב לו לגמור לי בפה, אבל זה לא משהו שצריך להיעשות כל הזמן (ולו רק מסיבות טכניות, כי זה בדר"כ אומר שאח"כ כבר לא תהיה חדירה).
אני חושבת שבאופן כללי הוא היה שמח אם הייתי יורדת לו כחלק מהפור פליי, גם אם זה לא יוביל לזה שהוא יגמור לי בפה (שאגב, אני מסכימה שיש כאן אלמנט של שליטה, ונראה לי שזה מה שהרתיע אותי כל כך מלכתחילה, מעבר ל"תכולה" שמתווספת לעניין).
וכאן אולי הובנתי לא נכון: כרגע, אני כמעט ולא עושה גם את זה. בגלל שהוא הבהיר שחשוב לו גם לגמור לי בפה (אולי לא תמיד, אבל פה ושם) וכן, אם כבר הוא עושה את זה אז כדאי שאני גם אבלע, אז כל ירידה שלי אוטומטית הכניסה אותי ללחץ עד שויתרתי על זה כמעט כליל.
כך שזה לא ממש המצב שאני מוכנה ללכת "חצי דרך" והוא לא מוכן לקבל את זה כי הוא פשוט חייב חייב לגמור לי בפה. נראה לי שהוא היה מאוד מאוד שמח ללכת אפילו "חצי דרך" בשלב ראשון והאמת היא שגם אני הייתי שמחה לזה. מבחינתי יש לי כאן איזושהי רתיעה שהיא לא לגמרי רציונלית כבר (שוב, נוציא שניה מהמשוואה את עניין הלגמור לי בפה ושאני אבלע, שזה אולי כבר יותר רציונלי כפי שהיטבת לתאר).
הרי אין לי באמת התנגדות עקרונית לרדת לו למשך 10-15 דקות לפני שהוא חודר, ובכל זאת אני לא עושה את זה. מבחינתי, זה סתם בגלל שהכל הפך להיות כזה אישיו עד שזה הפך להיות סוג של מאבק (קצת מיותר וחסר טעם, אם לומר את האמת).
למען הסר ספק: הוא מעולם לא ניסה לממש בכוח כפי שתיארת, ומעולם לא היה ניסיון לבצע "מחטף" לקראת הסוף, שזה משהו ששמעתי מחברות שבהחלט קורה (שזה נוראי ובעיקר מעליב ממש בעיניי).
אני חושבת שהוא סה"כ היה די סבלני, ובתקופה האחרונה ניסה קצת לעזוב את הנושא. אבל אין ספק שזו נקודה רגישה אצלו, כי בסופו של דבר כשהנושא עולה (והוא בסופו של דבר תמיד עולה) - זה מוביל לפיצוץ. כך שאין לי ספק שזה משהו שמעסיק ומטריד אותו, וגם כשהוא מנסה לא לדבר על זה ושומר בבטן - בסופו של דבר זה מתפוצץ.
אז קצת קשה לי עם הדמות שלו שניסית לצייר כאן, כשל מישהו שמנסה "להכניע" אותי ולרסק כל עצמיות שלי ולהפוך אותי ל"שפחה חרופה ומובסת" כדברייך. אני באמת לא מרגישה שזה המצב כאן.
בסופו של דבר כמו שהנוסעת אמרה, אם זה משהו שמפריע לו - למה שלא ידבר על זה? איזו מין זוגיות זו אם הוא לא ירגיש בנוח לומר לי דברים שמפריעים לו בסקס?
נכון שיש דרך לומר דברים, ושאני הרגשתי ממנו הרבה לחץ, אבל מעולם הוא לא תפס לי את הראש ומשך אותו כלפי מטה (לא פיזית ולא מטאפורית).
בסופו של דבר, נראה לי שהבעיה העיקרית זה שהוא כבר מוכן לחצי דרך (גם אם זה יישאר במסגרת החצי דרך לנצח), כי זה בוודאי עדיף מכלום, אבל אני כבר פיתחתי כזה אנטי כך שאפילו חצי דרך לא בא לי.
וזה לא רציונלי, וזה מיותר, ובאמת שאין לי מניעה עקרונית לחצי דרך (ונתקדם כבר משם, או שלא, עם הזמן).
ובלי קשר, אני מסכימה שזה ממש לא מה שיציל את הזוגיות שלנו. אני חושבת שגם הוא מתחיל להבין את זה (ממש לאחרונה, בעקבות הטיפול אולי אבל לא רק).
ולכן דווקא בגלל שזה משהו כל כך פעוט (לפחות ה"חצי דרך") ובגלל שאני מרגישה שזה לא באמת עניין עקרוני מבחינתי ושזה סתם התנפח לעניין כזה גדול דווקא בגלל שהיה נורא חשוב לי להתעקש ולהראות שאני לא "שפחה חרופה ומובסת", אז אולי הגיע הזמן לנסות להוריד קצת את עניין המאבקים והאגו ולבוא לזה ממקום קצת אחר.
בעיקרון כן, חשוב לו לגמור לי בפה, אבל זה לא משהו שצריך להיעשות כל הזמן (ולו רק מסיבות טכניות, כי זה בדר"כ אומר שאח"כ כבר לא תהיה חדירה).
אני חושבת שבאופן כללי הוא היה שמח אם הייתי יורדת לו כחלק מהפור פליי, גם אם זה לא יוביל לזה שהוא יגמור לי בפה (שאגב, אני מסכימה שיש כאן אלמנט של שליטה, ונראה לי שזה מה שהרתיע אותי כל כך מלכתחילה, מעבר ל"תכולה" שמתווספת לעניין).
וכאן אולי הובנתי לא נכון: כרגע, אני כמעט ולא עושה גם את זה. בגלל שהוא הבהיר שחשוב לו גם לגמור לי בפה (אולי לא תמיד, אבל פה ושם) וכן, אם כבר הוא עושה את זה אז כדאי שאני גם אבלע, אז כל ירידה שלי אוטומטית הכניסה אותי ללחץ עד שויתרתי על זה כמעט כליל.
כך שזה לא ממש המצב שאני מוכנה ללכת "חצי דרך" והוא לא מוכן לקבל את זה כי הוא פשוט חייב חייב לגמור לי בפה. נראה לי שהוא היה מאוד מאוד שמח ללכת אפילו "חצי דרך" בשלב ראשון והאמת היא שגם אני הייתי שמחה לזה. מבחינתי יש לי כאן איזושהי רתיעה שהיא לא לגמרי רציונלית כבר (שוב, נוציא שניה מהמשוואה את עניין הלגמור לי בפה ושאני אבלע, שזה אולי כבר יותר רציונלי כפי שהיטבת לתאר).
הרי אין לי באמת התנגדות עקרונית לרדת לו למשך 10-15 דקות לפני שהוא חודר, ובכל זאת אני לא עושה את זה. מבחינתי, זה סתם בגלל שהכל הפך להיות כזה אישיו עד שזה הפך להיות סוג של מאבק (קצת מיותר וחסר טעם, אם לומר את האמת).
למען הסר ספק: הוא מעולם לא ניסה לממש בכוח כפי שתיארת, ומעולם לא היה ניסיון לבצע "מחטף" לקראת הסוף, שזה משהו ששמעתי מחברות שבהחלט קורה (שזה נוראי ובעיקר מעליב ממש בעיניי).
אני חושבת שהוא סה"כ היה די סבלני, ובתקופה האחרונה ניסה קצת לעזוב את הנושא. אבל אין ספק שזו נקודה רגישה אצלו, כי בסופו של דבר כשהנושא עולה (והוא בסופו של דבר תמיד עולה) - זה מוביל לפיצוץ. כך שאין לי ספק שזה משהו שמעסיק ומטריד אותו, וגם כשהוא מנסה לא לדבר על זה ושומר בבטן - בסופו של דבר זה מתפוצץ.
אז קצת קשה לי עם הדמות שלו שניסית לצייר כאן, כשל מישהו שמנסה "להכניע" אותי ולרסק כל עצמיות שלי ולהפוך אותי ל"שפחה חרופה ומובסת" כדברייך. אני באמת לא מרגישה שזה המצב כאן.
בסופו של דבר כמו שהנוסעת אמרה, אם זה משהו שמפריע לו - למה שלא ידבר על זה? איזו מין זוגיות זו אם הוא לא ירגיש בנוח לומר לי דברים שמפריעים לו בסקס?
נכון שיש דרך לומר דברים, ושאני הרגשתי ממנו הרבה לחץ, אבל מעולם הוא לא תפס לי את הראש ומשך אותו כלפי מטה (לא פיזית ולא מטאפורית).
בסופו של דבר, נראה לי שהבעיה העיקרית זה שהוא כבר מוכן לחצי דרך (גם אם זה יישאר במסגרת החצי דרך לנצח), כי זה בוודאי עדיף מכלום, אבל אני כבר פיתחתי כזה אנטי כך שאפילו חצי דרך לא בא לי.
וזה לא רציונלי, וזה מיותר, ובאמת שאין לי מניעה עקרונית לחצי דרך (ונתקדם כבר משם, או שלא, עם הזמן).
ובלי קשר, אני מסכימה שזה ממש לא מה שיציל את הזוגיות שלנו. אני חושבת שגם הוא מתחיל להבין את זה (ממש לאחרונה, בעקבות הטיפול אולי אבל לא רק).
ולכן דווקא בגלל שזה משהו כל כך פעוט (לפחות ה"חצי דרך") ובגלל שאני מרגישה שזה לא באמת עניין עקרוני מבחינתי ושזה סתם התנפח לעניין כזה גדול דווקא בגלל שהיה נורא חשוב לי להתעקש ולהראות שאני לא "שפחה חרופה ומובסת", אז אולי הגיע הזמן לנסות להוריד קצת את עניין המאבקים והאגו ולבוא לזה ממקום קצת אחר.
