גם אני...
נחמד שגם את ראית סרטים הודים.
שתדעי שהתירגום כן חשוב,למרות הפשטות.
אמא שלי וכל אחייה גדלו על סרטים אלו.
אותי אמא שלי לקחה כילד,מדי פעם לבית הקולנוע בבית שמש(תוך שמיעת פיצוחי הגרעינים של הצופים שזורקים את הקליפות לריצפה...).
זה היה הכי פשוט:טובים ,רעים,צחוק,שירים,צבעוניות,עוני עם שמחת חיים,אומץ,פנטזיה,ו...אהבה הכי עמוקה ,בסיסית ופשוטה,ללא אינטרסים ועם רצון להעניק הכל לבן הזוג,חיזור ארוך בדרך ללב הבחורה(שגם אוהבת את הבחור,פשוט בישנית אולי).
הסרט הוא קלאסיקה,וצפיתי בו שוב ושוב.
מקסים אותי בו זו הרומנטיקה,השירים,האהבה.
גדלתי עם מטען רב מסרטים הודים,וזה חילחל לחיי.(למרות שכמו שכתבתי במקום אחר בפורום,היו ,ואולי עוד יש בי ,גם צדדים פחות רומנטים ויפים,כמו שקורה אצל כל אחד ).
אולי זה גרם לי ״לגדול בסרט״ במובן כלשהו,אבל כשהתבגרתי,התוודעתי כמובן גם לצדדים היותר מורכבים של החיים.
עד היום ,למרות שהתבגרתי,אני בציפייה לאותו בסיס זוגי שבא לידי ביטוי בסרטים אלו.
מאחל גם לך.