אני אמרתי לו שיסביר לאשתי מה הבעיה איתי
סיכמנו שאשתי תתקשר אליו והוא יסביר לה ישר מה הוא חושב ויענה ישירות לשאלות שלה. הרי היא היתה "המזמינה של העבודה". היא זו שהחליטה שלא יכול להיות שגבר נורמלי יתנהג כמוני וחייבת להיות איזו הפרעה רצינית. ההתנהגות שלי סה"כ לא היתה מאד חריגה - לא שיא הנורמליות אמנם אבל לא חסר גברים שמגלים שהם לא נמשכים לבת הזוג ומסתירים זאת ממנה תקופה ארוכה. וגם מהצד הנשי כמובן. על דבר כזה אפשר ללכת לייעוץ זוגי אבל לא מודיעים שהגבר לא שפוי. בכל זאת יצא שהיא צדקה והפסיכולוג באמת אבחן משהו. הסביר לה בטלפון, אמר שככה זה ואין מה לעשות, והיא החליטה שאם כך היא לא ממשיכה איתי. נפרדנו כידידים, היא מצאה (למחרת) גבר שהרבה יותר מתאים לה, והנה אנחנו החברים הכי טובים בעולם.