משבר גיל הארבעים?
או שאולי התחיל טיפול פסיכואנליטי (בו ההורים תמיד אשמים) או אחר?
עניינית, מה דעתך על הטענות שהוא העלה? יש בהן ממש? אם כן, אולי תהרהרי בעניין - אם נראה לך שבמקום התנצלות / הבהרה / מה שלא יהיה - לכי על זה. או שלא. בכל זאת הבן שלך, ולא אדם זר.
קצת מפתיע שזו הפעם הראשונה שזה קורה, האמת, ושאת לוקחת את זה כל כך קשה. בגיל ההתבגרות לא היו לו טענות? נראה לי שטענות כלפי ההורים זה משהו מאוד נפוץ. כאמור, סביר שהיה טריגר כלשהו שגרם לזה לקרות ספציפית עכשיו, אבל נשאלת השאלה למה עד עכשיו לא היית מודעת לטענות האלה בכלל (לפחות זה הרושם שנוצר מההודעה שלך - תקני אותי אם אני טועה).