Henry0
Well-known member
ישראל – מדינה ועם, החזקים מאד במצבים דינמיים,
אך מתקשים לשמור על איכות במצבים סטאטיים.
אנו חזקים מאד באימפרוביזציה, אך חלשים בלשמור על חוקים לאורך זמן.
בצה"ל – אנו חזקים מאד בקרב תנועה, אז התגלתה גדולתו של צה"ל במלחמות העבר.
אך גם ביום הכיפורים, וגם ב"שבת השחורה", היינו חלשים מאד בהגנה סטאטית.
בכלכלה – אנו חזקים מאד בסטארט-אפים (חברות הזנק),
אבל חלשים בכלכלה נורמלית לאורך זמן (מחירי דיור, יוקר המחייה).
בהסברה – אנו חזקים במבצע חד פעמי, כמו סרטי הזוועה של ה"שבת השחורה".
אנו חלשים בתחזוקת הסברה שוטפת לאורך שנים.
ההבדל בינינו לקיצוניות ההפוכה בשוויץ
בישראל כשאומרים "נאלתר פתרון", הרי האימפרוביזציה נאמרת בגישה חיובית.
כשנצטרך, כשנהיה בשלב הדינמי, נמצא את הפתרון.
בשוויץ למושג "אימפרוביזציה" יש משמעות שונה, שלילית – "לא מאורגן טוב".
כשבשוויץ אור אדום ברמזור ואין אף רכב בסביבה – כולם עומדים ומחכים לירוק - זהו החוק שיש לכבדו, לאורך כל זמן.
בישראל חושבים דינמית - כרגע אין רכב, אז אין סכנה, ניתן לעבור.
כשאומרים לשוויצרי שמשהו לא חוקי, הוא פשוט לא עושה את זה.
כשבישראל אומרים שמשהו לא חוקי, מתחילים לחפש את הפירצה בחוק.
וממה נובע ההבדל ?
לעניות דעתי מפילוסופית הלימוד של העם היהודי. פילוסופיה שלא קיבלה את החוקים כפשוטם,
אלא פיתחה תרבות של התפלפלות, על כל טיעון יש טיעון שכנגד, ואיפכא מסתברא.
זו תורה שלא טובה לחיים סטאטיים - אז חוקי החברה ושימורם לאורך זמן הוא הדבר החשוב שדואג לשלוות החיים.
אך תורה זו טובה לחיים דינמיים - כאשר חוקים ישנים מאבדים מתקופתם, וצריך מייד למצוא פתרונות חדשים.
אך מתקשים לשמור על איכות במצבים סטאטיים.
אנו חזקים מאד באימפרוביזציה, אך חלשים בלשמור על חוקים לאורך זמן.
בצה"ל – אנו חזקים מאד בקרב תנועה, אז התגלתה גדולתו של צה"ל במלחמות העבר.
אך גם ביום הכיפורים, וגם ב"שבת השחורה", היינו חלשים מאד בהגנה סטאטית.
בכלכלה – אנו חזקים מאד בסטארט-אפים (חברות הזנק),
אבל חלשים בכלכלה נורמלית לאורך זמן (מחירי דיור, יוקר המחייה).
בהסברה – אנו חזקים במבצע חד פעמי, כמו סרטי הזוועה של ה"שבת השחורה".
אנו חלשים בתחזוקת הסברה שוטפת לאורך שנים.
ההבדל בינינו לקיצוניות ההפוכה בשוויץ
בישראל כשאומרים "נאלתר פתרון", הרי האימפרוביזציה נאמרת בגישה חיובית.
כשנצטרך, כשנהיה בשלב הדינמי, נמצא את הפתרון.
בשוויץ למושג "אימפרוביזציה" יש משמעות שונה, שלילית – "לא מאורגן טוב".
כשבשוויץ אור אדום ברמזור ואין אף רכב בסביבה – כולם עומדים ומחכים לירוק - זהו החוק שיש לכבדו, לאורך כל זמן.
בישראל חושבים דינמית - כרגע אין רכב, אז אין סכנה, ניתן לעבור.
כשאומרים לשוויצרי שמשהו לא חוקי, הוא פשוט לא עושה את זה.
כשבישראל אומרים שמשהו לא חוקי, מתחילים לחפש את הפירצה בחוק.
וממה נובע ההבדל ?
לעניות דעתי מפילוסופית הלימוד של העם היהודי. פילוסופיה שלא קיבלה את החוקים כפשוטם,
אלא פיתחה תרבות של התפלפלות, על כל טיעון יש טיעון שכנגד, ואיפכא מסתברא.
זו תורה שלא טובה לחיים סטאטיים - אז חוקי החברה ושימורם לאורך זמן הוא הדבר החשוב שדואג לשלוות החיים.
אך תורה זו טובה לחיים דינמיים - כאשר חוקים ישנים מאבדים מתקופתם, וצריך מייד למצוא פתרונות חדשים.
