ילד שלא רוצה ללמוד - כיתה ז'

[אנה חדשה]

מאד מאד רוצה

נלחם להיכנס לכיתה.
האמת, הוא בכלל רוצה כיתת מופ"ת, עשה מכינה ובגלל שלא למד מספיק, קיבל ציון לא מספיק גבוה. ולכן התקבל "רק" לכיתה המדעית. שזה בעצם זהה למופ"ת מבחינת התכנים והדרישות והמורים. אבל לא אישרו שתי כיתות מופ"ת אז רק מי שקיבל ציון גבוה, נכנס למופ"ת האמיתית.
וזאת הייתה הפעם הראשונה שהבן שלי נכשל מבחינה לימודית. וזה גם מה שגרם לו לעבוד מאד קשה בתחילת השנה.
ולא מפריע לי 80 כמספר אלא כי הוא מראה את ההשקעה האפסית בלימודים. כשבתחילת השנה הוא קיבל 80 וקצת אחרי ההשקעה, שיבחנו אותו. ואז הציונים עלו, והוא נרגע.
והוא לא רוצה את עזרתנו, מסרב כשמציעים. ואנחנו יכולים לעזור בקלות.
למעשה, הוא לא מודה גם בפני עצמו שיש בעיה. - וזאת הבעיה האמיתית בעצם.

 

[mykal]

מצטתת אותך

"למעשה, הוא לא מודה גם בפני עצמו שיש בעיה. - וזאת הבעיה האמיתית בעצם."

לי נראה שהבעיה האמיתית שלו--היא ההסתכלות שלכם עליו והתנהלותו.
את מצפה ממנו שיבין/ירגיש/יפעל כאילו הוא בגילך--והוא לא בגילך,
ולא עם האחריות שלך ולא עם הצרכים והמוטיבציה שלך,
הוא ילד צעיר, שיש לו הרבה מטלות בתוך הבית--ועומד בהם,
ובמקום לעודד אותו על הדברים הטובים--הוא כל הזמן בביקורת
על מה הוא לא בסדר, ואיך ישתפר.
מתי את רוצה שיהיה בגילו--כמו כל ילד בגילו.
אולי תשבי איתו בנחת--ותעריכי אותו על מה הוא בסדר, ותשחררי את עצמך
מהלימודים שלו--תאמרי לו "אתה בחרת את הכיתה ואתה בהחלט יכול
אבל זה באחריותך--אם תרצה משהו בלימודים--נהיה בשבילך. אי לא אזכיר
ולא אומר כלום על שעורים והשלמות."
תאמיני לי כשתניחי לו הואימצא את הדרך.

 

[מחשבות]

הייתי רוצה לדעת מהם הרגלי למידה, כיצד רוכשים אותם

ולמה לא מרגילים ילדים בהרגלי למידה כבר בכיתה א'.
אני לא מתמם. הייתי רוצה לראות מישהו המכיר הרגלי למידה מוכחים, כותב על זה ספר והופך למיליונר.
למה לדבר באוויר?
ועכשיו לעניין. הילד גילה את האמת: בית הספר במתכונתו הנוכחית משעמם. איך מתמודדים אם האמת הכואבת הזו? הרגלי למידה? אני לא חושב.

 

[מחשבות]

אף אחד לא מרים הכפפה ומספר לי מהם הרגלי למידה?

 

[3תיתי]

כמה מהרגלי הלמידה שעבדו אצלי

תמיד הכנתי שיעורים. במתמטיקה, הקפדתי לתרגל הרבה מאד. בביולוגיה, הקפדתי ללמוד הרבה מעבר לנדרש, כלומר קראתי הרבה, כך שהיה לי ידע כללי רב. זה מאד עוזר. בזמנו, גם היה צריך להגדיר צמחים. נהגתי לצאת עם חברה לשדה ליד בית הספר, והגדרנו יחד צמחים. עד שזה הפך למהיר והיינו מאד מיומנות. עשיתי את כל המעבדות (לקראת הבחינה במעבדה) אחרי תום הלימודים. קיבלתי אישור להשאר. לקראת הכתבות, התאמנתי, ונתתי להורים לבחון אותי. כמו כן, קראתי הרבה באנגלית. סתם ספרים. זוכרת שביסודי במיוחד, למדתי הרבה בע"פ מיוזמתי בתנ"ך. ממש שיננתי הרבה. למדתי בלט, והתאמנתי כל יום לפחות 32 קפיצות על פואינט ועוד תרגילי חיזוק וגמישות. כל יום.
היו לי מחברות מסודרות. הקפדתי לסדר את התיק בערב מבעוד מועד. תמיד! השתדלתי לא להפריע בשיעורים, ומודה, שבכיתה ו', המחנכת פטרה אותי מלשבת בשיעור. סידרתי את ארון הכיתה, בעודי מאזינה מידי פעם. זה היה חסד גדול עבורי. עד עכשיו, אני לא יודעת אם ההורים ידעו איך העברתי שעות רבות מכיתה ו'. אני הייתי ממש מרוצה מהעניין, וזה לא הפריע לי בשום דבר. אין לי מושג מדוע המחנכת החליטה לצ'פר אותי ככה, אבל אני אסירת תודה לה על כך. אלה הרגלי למידה של חנונים, וזה עבד.

 

[מחשבות]

בקיצור, אין תקווה.

 

[3תיתי]

וכי למה ומדוע?

 

[מחשבות]

צריך מוכמות מהמשפחה והתלמיד.

 

[3תיתי]

נו? ברור!

אי אפשר ללמוד אם לא רוצים. יש בכך איזשהו חידוש? ותמיד צריך סביבה תומכת. בכל עת ולגבי כל נושא ועניין. מה שאני הזכרתי, זה מה שאני עשיתי. גם בלימודי באוניברסיטה, אבל כתבתי על זמן בית הספר. יש כאלה, שהולך להם יותר בקלות. שצריכים להתאמץ פחות. יש כאלה, שמתאמצים יותר, והתוצאות אינן כמו שרצו. אבל בגדול, כדי ללמוד, צריך להשקיע. אני מקווה שלא מחדשת לאף אחד כלום. זה מזכיר לי את חמותי, שסיפרה בהתפעלות, על אחת שעברה את המבחן באנטומיה בלי ללמוד. כן, בטח! והשמש שוקעת במזרח וזורחת במערב. ותמיד היו כאלה שסיפרו שלא למדו לפני מבחנים. אז סיפרו!

 

[מחשבות]

כשאני שומע מורים האומרים לתלמידים להכניס את הסלולארי לתיק,

אני תוהה למה מכשיר יקר ערך כזה צריך להיות בתיק ולא לשרת את התלמיד ברכישת והרחבת ידע.
האם מורים באמת מבקשים מתלמידים להרחיב ידע? האם הורים אומרים? האם תלמידים אומרים זאת לעצמם?

 

[3תיתי]

כשלימדתי אמנות, דרשתי שהטלפון יהיה בתיק

אני בהחלט מבקשת מילדי להרחיב ידע. לכן גם נשלחו ל"נוער שוחר מדע למיניו ולמליון חוגים, ולקחנו לטיולים ולמוזיאונים וקונצרטים. לגבי התלמידים, קשה לי לענות. כל אחד נוהג אחרת. יש סקרנים ותאבי ידע, יש מכווני מטרה, יש עצלנים. הכל יש. ובצדק צריך להכניס את הטלפון, כי הפיתוי להתכתב בפייסבוק או דומיו, גדול. וזה לא מרחיב ידע. בטח לא בעת שיעור.

 

[Lhuna1]

מסקנה: הרגלי למידה זה לחרוצים

אין מצב שהייתי מתרגלת בחיים לכל זה.
למדתי ותרגלתי בזמני החופשי רק דברים שאהבתי במיוחד ועניינו אותי אישית.
בכל מה ששעמם אותי בקושי הכנתי שיעורים.
למבחנים הייתי לומדת במקרה הטוב בערב שלפני המבחן. ככה גם באוניברסיטה. ניסיתי להרגיל את עצמי אחרת, אבל כשאתה עצלן אי אפשר להתרגל להיות חרוץ.
אני חושבת שזה אופי, ויכול להיות שניתן לנתב ילד שהוא חרוץ ומשקיען באופי, להשקיע את החריצות שלו בצורות למידה יעילות יותר מאחרות. אבל מי שהוא לא כזה ואין לו כוח ואין לו חשק - לא בטוח שניתן להקנות לו הרגלים שמנוגדים לאופי.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

דווקא מלמדים הרגלי למידה מההתחלה.

אבל הילדים לא מצליחים ללמוד אותם כי אין להם הרגלי למידה.

 

[xfwind]

 

[שרון של אופיר]

פשוט לא קוראים לזה בשם הנכון

כשהילדים שלי היו בכיתה א' - היה להם נורא קל לקלוט את מה שנלמד. את הקריאה רכשו מהר מאוד, את מיומנות הכתיבה והחשבון גם. אז שיעמם להם בכיתה והתחילו לזלזל ולא לבצע את כל משימות הכיתה, מטלות הבית ולהתכונן למבדקים.
אז הסברתי להם שהמקצוע הכי חשוב שלומדים בכיתה א' (וחייבים לתרגל בכל שנות בית הספר היסודי) זה תַלמִידָאוּת - איך להיות תלמיד וללמוד.
לומדים איך לסדר תיק ולהכין מערכת.
לומדים איך לתרגל בכיתה את מה שנלדמ, ואיך לתרגל בבית.
לומדים איך חוזרים על החומר לקראת מבדק.

כל הדברים הללו הם מיומנויות של תלמידאות. למי שקל לקלוט את החומר שמלמדים - חייב להתמקד בלימוד התלמידאות (כי אחרת לא רוכשים הרגלי למידה).